פרוטקשן (דאלי)
פרוטקשן (דאלי)

שב"כ ייכנס לתמונה? "פרוטקשן הוא טרור"

ראש מועצת חצור הגלילית, מיכאל קבסה, דיבר בכנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, וקרא להגדיר את התופעה של גביית דמי חסות כטרור לכל דבר. לדבריו, "כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות. זה מאבק על הצפון שלנו"

עוזי גרסטמן |

כנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, נערך היום במלון פסטוראל שבכפר בלום. בין המשתתפים הבולטים נכח מיכאל קבסה, ראש מועצת חצור הגלילית ונציג אשכול גליל מזרחי, שהוביל קריאה נחושה לשינוי תפישתי ומוסדי ביחס לאיום ההולך וגובר על יישובי הצפון והמגזר העסקי. קבסה פתח את דבריו בהבעת תודה לכל הגורמים שהגיעו לכנס כדי להשמיע קול משותף נגד התופעה: "תודה לכל השותפים שהגיעו ושמשמיעים את הקול שלנו בסוגיה שמטרידה את כולנו ולא פוסחת על שום פרק זמן או סקטור. אני שמח שמתחילים לדבר על זה בצורה רחבה, כי זו בעיה שמקיפה ונוגעת לכולם".

לדבריו, המאבק בפרוטקשן אינו יכול להישאר באחריות המשטרה בלבד, ויש צורך להגדיר את התופעה כפעילות טרור לכל דבר, כדי לאפשר לשב"כ להיות מעורב. "פניתי שנים לשירותי הביטחון בדרישה לקרוא לזה טרור. אם זה יוגדר כטרור - גם השב"כ יוכל להיות מעורב. עם האמצעים והיכולות שלהם אפשר להשלים את עבודת המשטרה בהיבט הזה", הוא הוסיף.

על פי נתונים של מארגני הכנס, יותר מ-60 אירועי פרוטקשן התרחשו בחודשיים האחרונים בצפון, כולל גביית דמי חסות באיומים, הצתות ופעולות אלימות שונות. לדבריהם, רק באחרונה פורסם כי 160 תיקים נפתחו במשטרה בגין עבירות כאלה, כש-78% מהתיקים שנפתחו הם מהצפון.

קבסה הדגיש כי, "זו שעת רצון גדולה בתקווה שכולם ישלבו כוחות במאבק נגד הפרוטקשן. נעלה הילוך ונצטייד בכלים משמעותיים. זו לא גזירת גורל - כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות. תעודדו את כולם להתלונן ולתקוף. זה מאבק על הצפון שלנו, זו משילות ברמה הכי גבוהה שיש".

אחד הנושאים שעלו בכנס והוגדרו כ"חמורים במיוחד" הוא היבט הביטוח. קבסה אף התריע כי חברות ביטוח רבות אינן מבטחות עסקים שנפגעו מפרוטקשן - מה שמכניס בעלי עסקים למעגל שתיקה וחוסר יכולת להתגונן. לדבריו, "אם עסק מאבד את הפוליסה - הוא נכנס למעגל שתיקה. וכשהוא עוד מקבל חשבונית רשמית ומוכרת כהוצאה - לאן הגענו?". הוא טען כי לאחר מלחמת חרבות ברזל והחלפת ראשי שירותי הביטחון, הוא חש כי המשטרה מעבירה הילוך במאבק, וזה הזמן להתקדם ולהקים מנגנוני פעולה ברורים: "אני חושב שיש שעת רצון גדולה אחרי המלחמה. מרגישים שהמשטרה מעבירה הילוך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.49%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.