30 מיליון שקל נגד הפרוטקשן: המדינה תתחיל לפצות עסקים שנפגעו מדמי חסות

בעלי עסקים שנפגעו מפרוטקשן יוכלו לקבל לראשונה פיצוי מהמדינה עבור נזק פיזי שנגרם לרכושם, במקרים שבהם חברות הביטוח אינן מכסות את האירוע. משרד האוצר גיבש מתווה בהיקף של 30 מיליון שקל, שיופעל באמצעות קרן הפיצויים של רשות המסים ויובא לאישור הממשלה לאחר פרסום להערות הציבור.

המהלך קודם ביוזמת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לאחר שיח עם בעלי עסקים שנפגעו מדרישות דמי חסות ופנייה של ח"כ צבי סוכות. מטרת המתווה אינה לפצות על עצם תשלום דמי החסות או על כל נזק כלכלי שנגרם לעסק, אלא להעניק רשת ביטחון במקרה של פגיעה ישירה ברכוש - למשל הצתה, הרס של ציוד, פגיעה באתר עבודה או נזק למבנה,  כאשר בעל העסק נותר ללא כיסוי ביטוחי.

המדינה מקווה כי הפיצוי יסיר חלק מהחסם שמונע מבעלי עסקים להתלונן. רבים מהנפגעים חוששים כי תלונה במשטרה תוביל לפגיעה נוספת ברכושם, בעוד שהיעדר כיסוי ביטוחי מותיר אותם חשופים להפסד כבד. במצב כזה, גם עסק שמסרב לשלם דמי חסות עלול למצוא את עצמו נאלץ לממן מכיסו נזק של עשרות או מאות אלפי שקלים.

פיצוי רק למי שהתלונן - ורק על נזק שנגרם 

לאחר כניסת המתווה לתוקף לפי התנאים שפורסמו, הזכאות לפיצוי תותנה בשלושה תנאים מרכזיים. ראשית, הנזק חייב להיות פיזי וישיר לרכוש העסק, ולהיגרם כתוצאה מעבירת פרוטקשן. שנית, בעל העסק נדרש להחזיק פוליסת ביטוח, אך להיות במצב שבו חברת הביטוח אינה מפצה אותו על הנזק. התנאי השלישי הוא הגשת תלונה רשמית במשטרת ישראל בגין עבירת הפרוטקשן והנזק שנגרם.

 הפיצוי יינתן רק עבור אירועים שיתרחשו לאחר שהמתווה ייכנס לתוקף. בנוסף, התשלום לא יינתן כמקדמה כללית, אלא לאחר תיקון הנזק בפועל ובחינת התביעה על ידי רשות המסים. המשמעות היא שבעל העסק יידרש להציג תיעוד של הפגיעה, הוצאות התיקון, מסמכי ביטוח ואישור על הגשת התלונה. זהו פרט מהותי במבנה המתווה. המדינה מבקשת למנוע מצב שבו פיצוי ציבורי יחליף את עבודת החקירה או יינתן ללא ראיות מספקות. מצד שני, הדרישה לתשלום לאחר התיקון עשויה להיות מאתגרת עבור עסקים קטנים, שאין להם תמיד את הנזילות הנדרשת כדי לממן תיקון דחוף לפני קבלת השיפוי.

פיילוט לחצי שנה

 בשלב הראשון המתווה אמור לפעול במשך עד חצי שנה, ולאחר מכן ייבחנו תוצאותיו. משרד האוצר מבקש לבדוק כמה עסקים יפנו למסלול, מה יהיו היקפי הנזקים, עד כמה בעלי עסקים יסכימו להתלונן ומה תהיה ההשפעה על שוק הביטוח. ההחלטה להגביל את המהלך בזמן ובתקציב מבהירה כי מדובר בפיילוט ולא במנגנון קבוע.

התקציב של 30 מיליון שקל עשוי להספיק למספר לא מבוטל של תביעות קטנות ובינוניות, אך נזקי הצתה או הרס באתרי בנייה, בחוות חקלאיות ובבתי עסק גדולים יכולים להגיע במהירות לסכומים גבוהים בהרבה. לכן השאלה המרכזית תהיה לא רק אם המדינה תשלם פיצוי, אלא באיזה קצב ובאיזו יעילות. 

אם תהליך הבדיקה יהיה ארוך מדי, או אם בעלי עסקים יחששו כי עצם הגשת התלונה תחשוף אותם לסיכון נוסף, המתווה עלול להתקשות להשיג את מטרתו המרכזית: לשבור את מעגל השתיקה.

הפגיעה במשק רחבה יותר מהנזק הישיר

 הצורך במתווה עולה על רקע היקף התופעה, בעיקר בענפי הבנייה, החקלאות, ההובלה והתשתיות. בדוח מיוחד שפרסם מבקר המדינה באפריל, צוין כי סקר של ארגון הקבלנים והבונים במחוז תל אביב והמרכז מצא ש־87% מהקבלנים והיזמים בישראל נדרשו לשלם דמי חסות, בעוד 75% מהם חוששים להגיש תלונה. להרחבה: תופעת הפרוטקשן מגיעה לפרויקטים של חברות מובילות בת"א

• תופעת הפרוטקשן מגיעה לפרויקטים של חברות מובילות בת"א
• האוצר עובד על פתרון לפרוטקשן - בכנסת דורשים לוחות זמנים

 המשמעות הכלכלית אינה מסתכמת בכסף שמשולם לארגוני פשיעה. דמי החסות, העלויות של אבטחה פרטית, גניבות ציוד, השבתת אתרים ונזק לרכוש מתגלגלים למחירי פרויקטים, למכרזים ציבוריים ולמחירי השירותים שהעסקים מספקים. קבלן שנדרש להכניס לעלות הפרויקט הוצאות בלתי צפויות, או חושש לעבוד באזור מסוים, מתמחר את הסיכון מראש. להרחבה: פרוטקשן עם קבלות: המודל העסקי של גביית החסות באתרי הבנייה נחשף

בסופו של דבר, חלק מהעלות מגיע גם לרוכשי הדירות, לרשויות המקומיות ולציבור. מבקר המדינה ציין כי קבלנים חוששים להשתתף במכרזים, וכי פרויקטי בנייה מתייקרים במאות אלפי שקלים. עבור המדינה, מדובר לא רק בבעיה פלילית אלא גם בפגיעה בתחרות, בהיצע הבנייה, בהשקעות בפריפריה ובאמון של עסקים במערכת האכיפה.

הביטוח הוא נקודת התורפה

 אחת הבעיות המרכזיות שעליהן מנסה המתווה לענות היא הפער הביטוחי. בעלי עסקים יכולים להחזיק פוליסות רכוש ואש, אך לגלות ברגע האמת שהנזק שנגרם בעקבות סחיטה או דרישת דמי חסות מוחרג מהכיסוי. במקרים כאלה העסק שילם לאורך שנים עבור ביטוח, אך נשאר לבדו כאשר נגרם הנזק המשמעותי ביותר.

המתווה המוצע אינו מחייב את חברות הביטוח לשנות את הפוליסות שלהן. במקום זאת, המדינה נכנסת לנקודה שבה הכיסוי הפרטי אינו חל. זהו פתרון זמני וממוקד, שמטרתו להעניק לעסק הגנה בסיסית בלי לשנות באופן מיידי את תמחור הביטוח או להטיל על חברות הביטוח סיכון שהן אינן מוכנות לשאת בו.

מבחינת משרד האוצר, מדובר באיזון מורכב. כיסוי ממשלתי רחב מדי עלול ליצור תלות של עסקים במדינה או להפחית את התמריץ של חברות הביטוח לפתח פתרונות מתאימים. כיסוי צר מדי, לעומת זאת, לא ישנה את תחושת חוסר האונים של בעלי העסקים. לכן המתווה מותנה בביטוח קיים, בהחרגה מפורשת של הנזק ובהגשת תלונה למשטרה.

• 9 דירות בירושלים ו-3.4 מיליון שקל שלא דווחו: החקירה שמחדדת את בעיית המס בשוק השכירות
• רק 54% מבעלי העסקים מרוצים מהתנהלות הבנק כלפיהם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "העמידה לצד נפגעי הפרוטקשן הוא אינטרס לאומי, ולכן קידמנו אותו תחת אחריות משרד האוצר עד למיגור מוחלט של התופעה ע"י המשטרה ומערכות האכיפה. אני אומר לחקלאים ולבעלי העסקים: יש לכם גב מהמדינה, אל תיכנעו לאלימות, אתם עומדים בחזית בשם כל אזרחי מדינת ישראל ואנו עומדים לצידכם".