שלושה תושבי הדרום נעצרו בחשד לגביית פרוטקשן

כתב אישום חמור נחשף אתמול, שבעקבותיו יועמדו לדין שלושה נאשמים ממשפחת אבו סבית, בגין ניהול רשת סחיטה מתוחכמת שהשתלטה על עשרות עסקים באזור התעשייה עמק שרה שבבאר שבע. על פי כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום באשקלון, מדובר במערך מאורגן, מתוחכם ואלים לגביית דמי חסות (פרוטקשן), שהכניס לכיסיהם של הנאשמים יותר מ-2.3 מיליון שקל, ונמשך ברצף מ-2018.

הנאשמים, עבד אל ראוף אבו סבית, עאטף אבו סבית ואוסאמה אבו סבית, שלושתם תושבי הדרום, פעלו לכאורה יחד בגביית כספים בכפייה מבעלי עסקים, תוך שימוש באיומים מפורשים ועקיפים לפגיעה ברכוש - במידה שלא ישתפו פעולה. "הנאשמים פשוט מכריזים כי הם השומרים במקום", נכתב בבקשת המעצר, "ובעל העסק נכנע להם בלית ברירה". בין הקורבנות של השלושה ניתן למנות עסקים להשכרת רכב, מוסכים, חברות מתכת, מתחמי אירועים, יצרני דלתות, חברות צנרת ועסקי רכב רבים. חלקם שילמו מזומן, חלקם העבירו המחאות או ביצעו העברות בנקאיות דרך חברות פיקטיביות כמו ברק במדבר או רעד פינוי אשפה.

אחת הדוגמאות הבולטות בכתב האישום היא של חברה להשכרת כלי רכב בעמק שרה. זמן קצר לאחר הקמת הסניף ב-2017, פנה אל בעל העסק אחד הנאשמים והציע "שירותי שמירה". כשזה סירב, נגנבה מהחברה סחורה בשווי של כ-50 אלף שקל. לאחר מכן, אמר לו הנאשם כי, "אתה לא משלם לי, אני לא שומר לך, מה חשבת שיקרה?". בהמשך, גבה הנאשם מהחברה סכומים של 5,000 שקל בחודש, ובהמשך אף דרש וקיבל רכב מסוג טויוטה קורולה, ובהמשך ב.מ.וו, במקום כסף. הסכומים המצטברים שהוצאו מהחברה במסגרת הפרשה הגיעו לכ-440 אלף שקל.

לפי כתב האישום, הנאשמים לא נרשמו מעולם כעוסקים מורשים, לא ניהלו ספרים, ולעתים הציגו עצמם כשכירים כדי להסתיר את ההכנסות שלהם. בפועל, כל פעילותם היתה בלתי חוקית והוסתרה מרשות המסים. חלק מהלקוחות אף ידעו כי השירות כפוי ובלתי רצוי, אך שילמו מחשש לפריצות, שריפות או פגיעות אחרות. גם כשהעסקים שכרו שירותי אבטחה לגיטימיים, זה לא שחרר אותם מדרישת התשלום הכפויה. "הם גובים גם אם יש לך שמירה פרטית", סיפר אחד העדים. "זה לא מעניין אותם. אם לא תשלם להם, תתכונן למשהו שיקרה בלילה".

• תופעת ה"פרוטקשן" - בית המשפט העליון החמיר עונש של סוחט שגבה מיליונים תמורת "הגנה"
• פרוטקשן בנאות חובב - 370 אלף שקל נגבו מבעלי עסקים

בבקשת המעצר נכתב כי, "תמונת הראיות מבעיתה ומעידה על צורך חמור... לאור מסוכנותם הרבה עד מאוד". עוד נטען כי חלק מהעדים הביעו חשש להגיע לבית המשפט, ואף דיווחו על איומים מצד גורמים הקשורים לנאשמים. "פחד שורץ בעמק שרה, כולם מכירים את כולם, קשה לעמוד מולם", מסרו העדים. החשש אינו תיאורטי בלבד: על פי הפרקליטות, לפחות 17 אישומים מצביעים על דפוס פעולה אחיד - פנייה לעסק, דרישת תשלום, ולעתים התנהלות אלימה במידה שהם לא נענים. "גם כשהנאשמים 'מוכרים' את זכות הגבייה ממשפחה אחרת", נכתב בבקשה, "בעל העסק פשוט משלם לכתובת החדשה".

בית המשפט העליון החליט בשבוע שעבר להחמיר את עונשו של נדאל אבו לטיף, שהורשע בסחיטה באיומים ובעבירות נוספות, ולהאריך את מאסרו מ-48 ל-66 חודשים. הפסיקה, שניתנה על ידי השופטים אלכס שטיין, דפנה ברק-ארז ויעל וילנר, מדגישה את החומרה של תופעת דמי החסות, שפשתה בחברה הערבית ומשם גם לחברה הישראלית ונהפכה למכת מדינה. המקרה החל כערעור של המדינה על קולת העונש על אבו לטיף שנגזר על ידי בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו - 48 חודשי מאסר בפועל. המדינה טענה כי העונש, "רחוק מלהלום את חומרת מעשיו של המשיב ובפרט את מדיניות הענישה הנקוטה בידינו ביחס לעבירות סחיטה".