תופעת ה"פרוטקשן" - בית המשפט העליון החמיר עונש של סוחט שגבה מיליונים תמורת "הגנה"

בית המשפט העליון החליט השבוע להחמיר את עונשו של נדאל אבו לטיף, שהורשע בסחיטה באיומים ובעבירות נוספות, ולהאריך את מאסרו מ-48 ל-66 חודשים. הפסיקה, שניתנה על ידי השופטים אלכס שטיין, דפנה ברק-ארז ויעל וילנר, מדגישה את החומרה של תופעת "דמי החסות" / "פרוטקשן" שפשתה בחברה הערבית ומשם גם לחברה הישראלית והפכה ל"מכת מדינה".

המקרה החל כערעור של המדינה על קולת העונש על אבו לטיף שנגזר על ידי בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו - 48 חודשי מאסר לריצוי בפועל. המדינה טענה כי העונש "רחוק מלהלום את חומרת מעשיו של המשיב ובפרט את מדיניות הענישה הנקוטה בידינו ביחס לעבירות סחיטה".

רקע המקרה: "ריפיננסינג של העולם התחתון"

המקרה מתמקד סביב קורבן הידוע כ"א'", שנפל לרשת סחיטה מורכבת שהשופט שטיין תיאר במילים חריפות. "במוקד ענייננו עומד הנסחט – המכונה א' – ומעשיהם של המשיב ושותפיו ביחס אליו", כתב השופט בפסק הדין.

הסיפור החל כאשר א' נסחט על ידי גורמים עברייניים שונים שגבו ממנו דמי חסות. במהלך מצוקתו, ביקש א' להחליף את נותני החסות במשיב ואנשיו, תוך תקווה לשפר את מצבו. "לשם כך, הוא יצר קשר עם המשיב ואנשיו ואלה הסכימו להעניק לו את חסותם – כעבריינים שבכוחם להרתיע עבריינים אחרים – תמורת סכום של 200,000 ש"ח", מתאר השופט.

• שלושה תושבי הדרום נעצרו בחשד לגביית פרוטקשן
• פרוטקשן בנאות חובב - 370 אלף שקל נגבו מבעלי עסקים

אולם במקום להגן על א', המשיב ושותפיו החלו לסחוט אותו בעצמם. "לאחר מכן, נסחט א' על ידי המשיב ושותפיו ובמסגרת זו (שאותה מותר לתאר כ-refinancing של העולם התחתון) העביר להם כ-2,500,000 ש"ח, הכנסה שמן הסתם לא דווחה לשלטונות המס", כותב השופט שטיין בביטוי ציורי המדגיש את המעוותות של עולם הפשע.

פעילות עבריינית נרחבת: מעל 635 מיליון שקל בהלוואות שחורות

מעבר לעבירת הסחיטה, חשף בית המשפט את היקף הפעילות העבריינית הנרחבת של אבו לטיף. "לצד זאת, בשנים 2021-2018, ניהל המשיב, יחד עם שותף, וללא רישיון, עסק של מתן שירותי אשראי", נכתב בפסק הדין.

ההיקפים הכלכליים של הפעילות היו עצומים: "מחזור הכספים התלת-שנתי שניהל הנש"פ היה דמיוני: למעלה מ-635,000,000 ש"ח". מדובר בסכומים שמדגישים את המימדים של הפעילות העבריינית שהושתה על הציבור.

• ירידה של כ-27% בהוצאות האשראי בשבוע הראשון של "עם כלביא"
• קונספציות מרכזיות שהתנפצו - והמסקנה שכל אחד צריך להפנים אותה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בנוסף להרשעות הללו, אבו לטיף הורשע גם "בהשמטת הכנסה מתוך דו"ח מס ובשימוש במרמה, עורמה ותחבולה" - עבירות שמדגישות את הקשרים בין פעילות הסחיטה לבין העלמות מס בהיקפים גדולים.

אלימות קשה במסעדה: דקירה ומכות בכפר יאסיף

אחד המעשים החמורים ביותר שבהם הורשע אבו לטיף התרחש ביום בסוף 2022 במסעדה בכפר יאסיף. השופט שטיין תיאר את האירוע הזה במילים קשות: "במהלכו של אירוע זה, אחז המשיב את קורבן העבירה, שישב על כיסא, בצווארו ובכתפיו, כאשר שותפיו הכו את אותו קורבן מכות קשות, ואף דקרוהו באמצעות סכין".

בגין מעשה זה הורשע אבו לטיף "בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 333 ו-335 לחוק העונשין". התיאור המפורט מדגיש את רמת האלימות הקשה והמתואמת שהפעיל המשיב ואנשיו.

"Slap on the Wrist" - ביקורת חריפה על קולת העונש

השופט שטיין הביע ביקורת חריפה על העונש המקורי שהושת על אבו לטיף. "על-פניו, עונש המאסר שהושת על המשיב אכן אינו הולם את חומרת מעשיו וסוטה מרמת הענישה המקובלת ביחס לעבירות שבהן עסקינן", כתב השופט.

השופט אף השתמש בביטוי מהמשפט האמריקני כדי להדגיש את חומרת הבעיה: "עונשים כדוגמתו מתוארים בעולם המשפט האמריקני כ-slap on the wrist", והסביר מדוע עונש כזה בעייתי.

השופט הדגיש את החשיבות של ענישה הולמת בעבירות סחיטה, בציטוט ממקרה קודם: "ענישה כאמור צריכה להעביר מסר חד וברור לציבור, כי הסוחטים באיומים ישלמו על מעשיהם בדרך של שלילת חירותם לתקופה ארוכה – זאת, לא רק מטעמי הלימה והרתעת הרבים, אלא גם כדי לעודד את קורבנות הסחיטה לשבור את 'קשר השתיקה' שנכפה עליהם ולפנות, מבלי להסס, לרשויות אכיפת החוק על-מנת לשים קץ לסחיטה בה הם נתונים".

הדילמה המשפטית: גישור פלילי מול חומרת העבירות

השופט שטיין התמודד עם דילמה משפטית מורכבת בין הצורך בענישה הולמת לבין שמירה על יעילות מוסד הגישור הפלילי. "לצד זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שבתיק דנן – וזהו הכרח בל יגונה – נוהל הליך גישור פלילי מורכב שהוביל להסדר טיעון", הסביר השופט.

ההליך הביא להקלות משמעותיות: "מהלך זה הביא לתיקונים משמעותיים בכתב האישום שבו הודה המשיב (יחד עם יתר הנאשמים בתיק). הגישור אף הביא למחיקת העבירות אשר יוחסו למשיב מכוח חוק מאבק בארגוני פשיעה".

השופט הסביר את הקושי בהתמודדות עם "מגה תיקים": "במצב מסוג זה, ובפרט ב'מגה תיקים' אשר מעלים בפנינו בעיות לא פשוטות של דיון במעצרים על רקע של הימשכות ההליכים וכן מורכבות ראייתית, אין מנוס לעיתים ממתן הקלה עונשית בעקבות הגישור שהסתיים בהסדר טיעון".

בהקשר זה ציטט השופט מפסיקה קודמת: "הסדר טיעון המתגבש במסגרתם של הליכי גישור משקלל בתוכו, לרוב, את סיכויי הזיכוי וההרשעה ואת הקשיים הראייתיים אשר עשויים להתעורר במשפטו של הנאשם... בנסיבות אלה, גם כאשר העונשים שהוטלו על המשיבים, בעקבות הרשעתם כתוצאה מהליכי הגישור, נוטים לקולא במידה ניכרת, ואפילו במידה ניכרת מאד, מן הדין הוא להימנע מהתערבות בגזר הדין".

השופט הדגיש את החשיבות של שמירה על מוסד הגישור: "אם לא נעשה כן, נמצא את עצמנו פוגעים במוסד הגישור הפלילי ומוותרים על יתרונותיו – ויתור שמערכת המשפט העמוסה כמו שלנו אינה יכולה להרשות לעצמה".

הסכמה לחזרה מהערעור והחמרת העונש

בסופו של דבר, המקרה הגיע לפתרון כאשר אבו לטיף הסכים להחמרת עונשו. "באי-כוח המשיב, עוה"ד ע' חדד וא' פרי, הודיעונו כי מרשם מסכים לכך שמאסרו יוארך בשנה וכי ייגזרו עליו 60 חודשי מאסר לריצוי בפועל", כתב השופט. השופט הוסיף: "יצוין כי הודעה זו מהווה חזרה מהערעור על גזר הדין שהגיש המשיב, שממילא נדון לדחייה. ערעור זה נמחק אפוא כאמור".

לבסוף החליט בית המשפט להחמיר את העונש מעבר להצעת המשיב: "על יסוד מכלול הנתונים שנפרשו לפנינו בערעור זה, הנני מציע אפוא לחברותיי כי נקבל את ערעור המדינה ונעמיד את עונש המאסר שיהא על המשיב לרצות בין כותלי הכלא על 66 חודשים וכי יתר רכיבי גזר הדין קמא יישארו בעינם".

העונש הכולל שהושת על אבו לטיף כולל מעבר למאסר גם קנס כספי של 25,000 שקל, חילוט של 3.5 מיליון שקל במשותף עם נאשם אחר, העברת 100,000 שקל לרשות מס הכנסה, וחיוב לפצות את נפגע העבירה בסך 4,000 שקל.