שירות התעסוקה מפרסם את נתוני שוק העבודה לספטמבר, ומהם עולה כי מספר דורשי העבודה ירד ב-7.2% לעומת אוגוסט, ועמד על 172.7 אלף בלבד. בניכוי עונתיות, הירידה חדה אפילו יותר - 11.5% - כך שמספר דורשי העבודה בפועל עמד על 163.2 אלף. לפי שירות התעסוקה, עיקר הירידה מוסבר בחזרת מפוטרי הקיץ לעבודה עם פתיחת שנת הלימודים ובהכרה הרטרואקטיבית בזכאות לחל"ת ממבצע "עם כלביא".

הנתון הזה מצטרף למדד המחירים לצרכן שפורסם לאחרונה, שירד בספטמבר ב-0.6% והוריד את שיעור האינפלציה השנתי ל־2.5% אל מרכז טווח היעד של בנק ישראל (1%-3%). הירידה הזאת הפתיעה גם את האנליסטים. על פניו, שוק עבודה חזק יכול לאפשר לנגיד מרווח תמרון וזה אמור להוריד את הדחיפות להקל מוניטרית. אבל אל חשש, התירוץ העיקרי בו בנק ישראל תלה את ה"ישיבה על הגדר" היא המערכה הבטחונית שהוסיפה מרכיב גדול של אי-וודאות מבחינה אינפלציונית. כעת למרות ששוק העבודה חזק מאי-פעם הדרך להורדת הריבית ב-24 לנובמבר ככה"נ סלולה.

מספר דורשי העבודה בחלוקה לפי חודשים - נתונים מקוריים ומנוכי עונתיות 2019-2025

נתונים: שירות התעסוקה

• האבטלה מזנקת: 12,610 דורשי עבודה - פי 2 לעומת תחילת "חרבות ברזל"
• שיעור האבטלה בדצמבר 2022 עלה ל-4.3%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נשים וצעירים מובילים את הירידה

הירידה במספר דורשי העבודה באה לידי ביטוי בכל קבוצות האוכלוסייה, אבל במיוחד בקרב נשים וצעירים. מספר הנשים דורשות העבודה ירד החודש ב-8.3%, לעומת ירידה של 5.7% בקרב גברים, כך ששיעור הנשים מכלל דורשי העבודה ירד ל-56.9%. בשירות התעסוקה מסבירים כי נשים חשופות יותר לפיטורי קיץ - תופעה מוכרת בענפי החינוך והשירותים - וכן להוצאה לחל"ת במצבי משבר, ולכן חזרתן לעבודה עם פתיחת שנת הלימודים תרמה במיוחד לירידה הכללית.

מבחינת גילאים, הירידה הבולטת ביותר נרשמה בקרב צעירים עד גיל 34, שם מספר דורשי העבודה ירד ב-12% - כמעט כפול מהירידה שנרשמה בקרב קבוצות הגיל המבוגרות יותר. קבוצת הביניים (בני 35-54) רשמה ירידה של כ-5%, ואילו בקרב בני 55 ומעלה נרשמה ירידה דומה של כ-5.2%. השינוי הזה משנה בהדרגה את תמהיל דורשי העבודה: שיעור הצעירים ירד ל-28%, בעוד ששיעור בני הביניים עלה ל-42.7% ושיעור המבוגרים ל-29.3%.

אפשר לראות שינויים גם בהתפלגות דורשי העבודה לפי מגזרים, בקרב החרדים נרשמה ירידה חדה של כ-20.8% במספר דורשי העבודה לעומת אוגוסט, מה שהוריד את שיעורם מכלל דורשי העבודה ל-8.4%. לעומת זאת, בקרב האוכלוסייה הערבית הירידה מתונה יותר - 5.9% - ושיעורם אפילו עלה קלות ל-26.5%. בקרב היהודים שאינם חרדים נרשמה ירידה של 5.6%, אבל בגלל שהיא נמוכה מהממוצע הארצי, חלקם היחסי בכלל דורשי העבודה עלה ל-65.1%.

• קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?
• המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה

גם ברמה הגאוגרפית יש פערים. בערים החרדיות נרשמו הירידות המשמעותיות ביותר: מודיעין עילית רשמה ירידה של 38.2% במספר דורשי העבודה, בני ברק 29%, אלעד 28.7% וביתר עילית 24.9%. גם באילת נרשמה ירידה חדה של 17.6%, על רקע ההתאוששות בענף התיירות לאחר תקופת החל"ת הנרחבת ביוני. לעומתן, בערים חזקות כלכלית כמו מודיעין, פרדס חנה-כרכור ובאר שבע הירידה הייתה מינורית - סביב אחוז אחד בלבד.

ירידה רוחבית ברוב המקצועות

מניתוח לפי משלחי יד עולה כי 46 מתוך 49 תחומי עיסוק שנבדקו רשמו ירידה במספר דורשי העבודה, בשיעור ממוצע של 18.6%-. הענפים שנפגעו בצורה החריפה ביותר הם אלה שנוטים להיפגע ממשברים או מעונתיות - גננים ומגדלי גידולים (ירידה של 43.7%), עובדים בתחומי האמנות, התרבות והקולינריה (38.4%), מנהלים בתחום המסחר הקמעונאי (37.8%) ומטפלים בילדים וסייעים למורים (36.2%). ירידות משמעותיות נוספות נרשמו גם בקרב עובדי ספורט וכושר (28.5%) ועובדי מזכירות (36.8%).

לעומת זאת, רק בשלושה תחומי עיסוק נרשמה עלייה בביקוש לעובדים: רופאים (5.6%), עורכי דין ובעלי מקצועות משפטיים (1.7%) ומפתחי תוכנה ומנתחי יישומים (0.4%). המגמה הזו, מסבירים בשירות התעסוקה, משקפת את ההבחנה בין ענפים הרגישים יותר למצבי משבר או לעונתיות - לבין מקצועות מבוססים ויציבים יותר.

הנתונים של חודש ספטמבר מצביעים על חזרה הדרגתית לשגרה תעסוקתית אחרי קיץ מלא באי-וודאות גם בשל סיום מבצע "עם כלביא" שהוביל לפיטורים זמניים. עם זאת, בשירות התעסוקה מזכירים כי ההתייצבות הנוכחית היא לא בהכרח סופית: החזרה של משרתי המילואים לשוק העבודה יכולה לייצר תנודות נוספות. אין ערובה שהכיסא במשרד ממתין לכל אחד ומי שנעדר לתקופה ממושכת יכול למצוא את עצמו מתקשה להשתלב בשוק.

בטווח הארוך, הירידה המתמשכת במספר תובעי הבטחת ההכנסה - שעמד החודש על 37.9 אלף בלבד, מהנמוכים בעשורים האחרונים - מצביעה על עמידות יחסית של שוק העבודה הישראלי. במקביל, היא מחדדת את הפערים החברתיים: האוכלוסיות החלשות, בעיקר בערים החרדיות ובפריפריה, ממשיכות להוות את רוב דורשי העבודה, גם אם השיעור היחסי שלהם מצטמצם.

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה התייחסה לנתונים: "מגמות התעסוקה שאפיינו את החודש האחרון משקפות את המציאות - השוק חזק ומיומן בהתאוששות מהירה ממצבי משבר. לצד זאת, עם סיום המלחמה המסתמן עיננו פקוחה לחזרתם של רבבות המילואימניקים הביתה, שייתכן שחלקם יתקשו לחזור לעבודה, בטווח הקצר או הארוך. שירות התעסוקה ערוך ומעמיד בפניהם מגוון רחב מאוד של מענים תעסוקתיים, לרבות ייעוץ, הכוונה והכשרות בתחומים שונים. קוראת, שוב, למשרתי המילואים ולבנות ובני זוגם להיעזר בנו - חפשו את ממדים לתעסוקה ברשת, זו זכותכם וזו חובתנו"