השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

• לוזון פיננסים גייסה 120 מיליון שקל
• מטריא ללוזון פיננסים: המהלך להפיכת פלטפורמת ה-P2P ל"בנק קטן"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.

גם טריא עברה תקופה מאתגרת, כשעליית הריבית הובילה לגל משיכות חסר תקדים. אבל בניגוד לרבות מהחברות שהוזכרו, היא לא עצרה משיכות, לא הסתתרה מאחורי סיסמאות ולא ביקשה הצלה, אלא בנתה מחדש מודל שמחבר בין תשואה, נזילות וביטחון.

גם כשכספים הושבו למשקיעים באיחור, הם הגיעו בתשואה ממוצעת של 9%. אפשר לומר בזהירות שהמודל האלטרנטיבי - כשהוא מנוהל באחריות - הוכיח את עצמו.

אפשר וצריך לבקר מקרים שבהם הובטחו תשואות לא ריאליות או ששווקו מוצרים בלי גילוי נאות, אבל חשוב לא פחות לזהות ולהבחין את החברות שהובילו שינוי, למדו, ושיפרו את המודל.

• דוניץ: עלייה של מעל 30% במכירות ב-2025 ורווחיות יציבה
• קמהדע קיבלה אישור למרכז איסוף הפלסמה בסן אנטוניו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

אם נמשיך לדבר על “השוק האלטרנטיבי” כמקשה אחת, נרחיק דווקא את אותם שחקנים אחראיים שמנסים לבנות אמון ושקיפות.

הלקח האמיתי מהשנים האחרונות הוא לא “תיזהרו מהאלטרנטיבי”, אלא “תבדקו את הניהול, את הביטחונות, את תנאי ההשקעה ואת השקיפות”.

כי השקעה אלטרנטיבית טובה, כמו כל השקעה טובה, לא נמדדת בסיסמה. היא נמדדת ביכולת לעמוד בהתחייבויות גם כשקשה, ולחזור לצמוח כשהשוק מתייצב.

כותב הטור הינו אייל אלחיאני, מייסד ומנכ"ל טריא