בית משפט (X)בית משפט (X)

כשחברת הביטוח לא מצאה את המבוטחת - האם היא יכולה להתנער מתשלום?

מבוטחת עשתה תאונה, אך נעלמה; בעל הרכב הניזוק תבע את הנזק, וחברת הביטוח אמרה - "המבוטחת נעלמה. לא נייתן לאתרה, ואין לנו מידע על המקרה". מה קבע בית המשפט?

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה בית משפט ביטוח

פסק דין חדש של בית משפט השלום מטיל אור חדש על שאלה חשובה - מה קורה כאשר חברת ביטוח לא מצליחה לאתר את המבוטח והנהג שגרם לתאונה? האם די בכך כדי להסיר את הכיסוי הביטוחי ולהותיר את הנפגע ללא פיצוי? התשובה, כפי שעולה מפסק הדין, היא חד משמעית: לא.

תאונה בכביש, נהג שנעלם, ומבטחת שמסרבת לשלם

העובדות של המקרה הן כמעט קלאסיות בעולם תאונות הדרכים. נהג של התובעת נסע לביתו בנתיב השמאלי, כאשר לפתע התרחש אירוע דרמטי. כפי שתיאר הנהג בעדותו: "כאשר הוא היה כ-100 מטרים מצומת הוא הבחין באופנוע שהתעופף באוויר ופגע ברכבו."

הנהג פעל במהירות: הוא צילם את האופנוע וקיבל את מספר הרישוי, אך נהגת האופנוע עצמו פונתה באמבולנס ולא ניתן היה לגבות ממנו פרטים. המצב הפך למורכב יותר כאשר התברר כי המנהל של נהגת האופנוע הגיע לזירה ומסר מספר טלפון, אך כאשר ניסו ליצור עימו קשר, הוא לא השיב לפניות.

כאן מתחילה הסאגה המשפטית: כתב התביעה לא נמסר לידיה של בעלת האופנוע משום שזו לא אותרה במען, והבירור התקיים מול חברת הביטוח בלבד.

הטענה המשפטית: 'בלי שיתוף פעולה - אין כיסוי'

בא כוחה של חברת הביטוח העלה טענה משפטית: בהיעדר יכולת לאתר את הנהגת ובהיעדר יכולת להבין אם עמדה בתנאי הפוליסה, יש להסיר את הכיסוי הביטוחי. המבטחת הסבירה כי חרף פניות חוזרות ונשנות, היא לא קיבלה שיתוף פעולה מצד בעלת האופנוע, ולכן נפגעה יכולתה לברר את נסיבות התאונה.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

מנגד, התובעת טענה כי התנאים להסרת כיסוי ביטוחי הם נוקשים ביותר, והרציונל הוא הגנה על הציבור. היא הדגישה שהמבטחת לא הוכיחה מה נעשה על מנת לאתר את המבוטחת.

השופט פתח את הדיון המשפטי בהגדרה הבסיסית של חוזה ביטוח, כפי שהיא מופיעה בחוק חוזה הביטוח: "חוזה ביטוח הוא חוזה בין מבטח לבין מבוטח המחייב את המבטח, תמורת דמי ביטוח, לשלם, בקרות מקרה הביטוח, תגמולי ביטוח למוטב."

קיראו עוד ב"משפט"

אך מעבר להגדרה הבסיסית, השופט הביא ציטוט חשוב מפסיקת בית המשפט העליון שמבהיר את תכלית החוק: "חוק חוזה הביטוח, כשמו כן הוא - מסדיר את דיני החוזים בתחום הביטוח. כמו בכל חוזה, ובהתאם לעקרונות היסוד של דיני החוזים, במוקד חוזה הביטוח עומד הסיכון שהוסכם בין הצדדים." אך מה קורה כאשר המבוטחת לא עומד בחובות הדיווח? כאן נכנס לתמונה סעיף 24 לחוק חוזה הביטוח, המאפשר למבטח להיפטר מתשלום תגמולי ביטוח במקרים מסוימים.

הפסיקה: גם ללא הודעה מסודרת, הנפגע עשוי להיות מוגן

השופט הביא פסיקה חשובה שקובעת עיקרון מרכזי: גם כאשר המבוטחת לא מסרה הודעה כנדרש, הנפגע עדיין עשוי להיות זכאי לפיצוי. הסיבה?

"במקרים רבים נפסק על ידי בתי המשפט, כי על אף שהמבוטח לא מסר הודעה כנדרש בסעיף 22, עומדת לזכות הצד השלישי הוראת סעיף 24(א)(2), משום שלא עלה בידי המבטחת להוכיח שהיה במחדל של המזיק-המבוטח כדי להכביד או למנוע את הבירור."

במילים אחרות: גם אם המבוטח לא שיתף פעולה, המבטחת חייבת להוכיח שמחדל זה בפועל פגע ביכולתה לברר את העניין. לא מספיק לטעון 'לא הצלחנו לאתר' - צריך להוכיח מה נעשה בפועל.

השופט הפנה למקרה דומה שבו ידועה הייתה זהות הרכב הפוגע אך לא זהות הנהג. גם שם נקבע כי הנפגע זכאי לפיצוי. חשוב מכך, בית המשפט קבע עיקרון יסוד: "מצב בו לנהג הרכב אין רישיון הוא חריג לכלל באשר לכיסוי הביטוחי. מסיבה זו, נטל השכנוע במקרה זה מוטל על המבטחת."

הפסיקה מדגישה שהנטל להוכיח שיש לפטור מאחריות ביטוחית הוא נטל כבד המוטל על כתפיה של המבטחת. זהו לא נטל קל, והמבטחת חייבת להראות מאמצים ממשיים.

אחד העקרונות המרכזיים שהשופט הדגיש הוא שהנפגע (הצד השלישי) יכול לתקן את מחדלי המבוטח: "אם הצד השלישי, הניזוק, פנה למבטח ותיקן את מחדלו של המבוטח - בדיווח או במסירת המידע הנכון, לא תעמוד למבטח טענת הגנה."

השופט הוסיף והסביר שהתוצאה הזו מתיישבת עם הרציונל הבסיסי של ביטוח - ההקצאה וההתמודדות עם מצבי סיכון. המטרה היא לא להעניש את הנפגע על מחדליו של המבוטח.

בסופו של יום, השופט קבע כי התובעת הוכיחה את תביעתה במלואה. אך חשוב מכך, הוא קבע שהמבטחת לא עמדה בנטל הנדרש: "לא שוכנעתי שמתקיים התנאי הקבוע בסעיף 24(א) לחוק חוזה ביטוח. כך מכיוון שנתבעת 2 לא הרימה את הנטל הנדרש להוכיח שעשתה את המוטל עליה על מנת לאתר את המבוטחת ואת הנהג הפוגע."

השופט הדגיש שלא הוצגה כל ראייה שממנה ניתן להיווכח כי נעשה בירור כלשהו או שהושקעו מאמצים על מנת לברר את קרות האירוע ואת זהות הנהג.

התוצאה: הטענה להסרת כיסוי ביטוחי נדחתה, והתובענה התקבלה במלואה. חברת הביטוח חויבה לשלם לתובעת 22,677 שקלים לעילת התביעה, בנוסף לאגרת בית המשפט ושכר טרחת עורך הדין.

כל הכותרות 24/7   הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

האם דרשה לקבל מזונות מבנותיה - מה קבע השופט?

אם בת 60 מחיפה, שסבלה ממחלות קשות וביקשה מבנותיה לשלם לה מזונות חודשיים בסכום של 3,000 שקל, נתקלה בהתנגדות חריפה מצדן - לאחר שהם טענו כי אינה עובדת ללא הצדקה רפואית וכי הכנסותיה מספיקות לצרכיה. השופט אפרים צ'יזיק קבע כי הוצאותיה לא עולות על 4,300 שקל בחודש, בעוד שהכנסתה מקצבת נכות עומדת על מגיעה לכ-6,000 שקל בחודש, ודחה את תביעתה

עוזי גרסטמן |

פסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה חושף סכסוך משפחתי עמוק וכואב בין אם לשתי בנותיה, שהגיע עד לדיון משפטי בסוגיה רגישה במיוחד - חיוב ילדים במזונות להוריהם. מדובר באם בת 60, שסבלה במשך שנים מבעיות רפואיות קשות, לרבות אי-ספיקת כליות והשתלת כליה, שהגישה תביעה לחייב את בנותיה בתשלום מזונות חודשיים בסכום של 3,000 שקל, בטענה כי היא לא מסוגלת לעבוד, וכי קצבת הנכות שלה אינה מכסה את הוצאותיה החודשיות.

התביעה, שהוגשה במאי 2024, נימקה את הבקשה במצבה הבריאותי של האם ובקושי הכלכלי שנגזר ממנו. בתצהיר שהגישה לבית המשפט, טענה האם כי היא מטופלת בדיאליזה לשעבר, חיה בגפה בדירת דיור ציבורי של שיקמונה ומשלמת שכירות של 150 שקל בלבד, וכי הכנסותיה היחידות הן קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בסכום של 5,946 שקל. לדבריה, הוצאותיה החודשיות מגיעות לסכום של כ-10,000 שקל, שכוללים בין היתר הוצאות דלק ונסיעות לבית החולים השרון בפתח תקווה, טיפולי שיניים יקרים, הוצאות מזון מיוחדות, תרופות, חשמל, מים וארנונה.

בנותיה של האם, שיוצגו על ידי עו"ד יהודה אודי גנון, הגיבו לתביעה בתצהיר חריף. הן טענו כי אימן "טיפוס מניפולטיבי" שהתעמר בהן בילדותן, הונתה אותן ואף את סבתן, וכי הן ניתקו עמה כל קשר לפני שנים רבות. לטענתן, האם אינה עובדת מזה זמן רב ללא כל הצדקה רפואית אמיתית, ושכל הוצאותיה מכוסות באמצעות קצבת הביטוח הלאומי. הן הוסיפו כי הכנסות האם מספיקות לה לכלכל את עצמה, והדגישו כי לפי המסמכים שהיא צירפה בעצמה, סך הוצאותיה החודשיות אינו עולה על כ-3,500 שקל בלבד.עוד ציינו הבנות כי לאחר ניתוח השתלת הכליה שעברה אימן ביולי 2024, לא היתה מניעה שתשוב לעבודה. לפי טענתן, כעבור תקופה של שלושה חודשים מהניתוח היא היתה יכולה לשוב לפעילות רגילה, וכי ביקוריה בבית החולים בפתח תקווה נדרשים אחת לשלושה חודשים בלבד. "מדובר באשה המסוגלת לעבודה, לכל הפחות חלקית, ואינה מנועה מכך מבחינה רפואית", טענו בנותיה.

האם לאם אין אפשרות לכלכל את עצמה ממקורותיה?

בית המשפט, בראשות השופט אפרים צ'יזיק, נדרש אפוא לבחון שתי שאלות מרכזיות: האם אכן לאם אין אפשרות לכלכל את עצמה ממקורותיה, והאם יש הצדקה לחייב את הבנות, כל אחת לפי יכולתה, בתשלום מזונות כלפיה. סעיף 4 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) מטיל חובה על אדם לשאת במזונות הוריו, אבל סעיף 5 לחוק מסייג חובה זו ומציין כי רק אם ההורה אינו יכול לספק את צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר - ורק אם לילדים יש יכולת לשלם לאחר סיפוק צורכיהם וצורכי משפחתם - ניתן לחייבם בתשלום כזה.

האם טענה כי אין לה שום מקור הכנסה זולת הקצבה, וכי בשל גילה ומצבה הרפואי היא לא תוכל עוד לעבוד. היא אף ציינה כי בעבר הוכרזה כפושטת רגל פעמיים, ובשנים האחרונות קיבלה פטור מלא מתשלומים בהליכי חדלות פירעון, בשל מצבה הרפואי והכלכלי הקשה. "אני חולה שנים רבות, עברתי השתלת כליה, אני נכה 91% ואיני מסוגלת לעבוד כלל", העידה בפני בית המשפט.

telegram