דקרס הוקהדקרס הוקה

ננעלה בירידה של 15%: דקרס התרסקה לאור חשש מהאטת הצריכה האמריקאית

החברה שמאחורי המותגים המוכרים HOKA ו-UGG הציגה תוצאות רבעוניות חזקות, אך העלייה במכסים, מחירים גבוהים והאטה בצריכה מציבים סימני שאלה על המשך הצמיחה והובילו למחיקה של יותר מ-50% מערכה מתחילת השנה

רן קידר |
נושאים בכתבה דקרס

מניית דקרס Deckers Outdoor Corp -15.21%  , החברה שמאחורי מותגי HOKA ו-UGG, התרסקה בכ־15% אתמול, וסיכמה ירידה של למעלה מ-50% מאז תחילת השנה. למרות תוצאות טובות ברבעון השני של שנת הכספים, ההנהלה פרסמה תחזית מאכזבת להמשך השנה והשוק הגיב בהתאם. 

מבחינת התוצאות עצמן, החברה דיווחה על עלייה של 9.1% בהכנסות לרמה של 1.43 מיליארד דולר, עם רווח נקי של 1.82 דולר למניה, כשני הנתונים הכו את תחזיות השוק. אלא שהמיקוד עבר מיד לצפי להמשך הדרך. דקרס צופה כעת כי מכירותיה השנתיות יסתכמו בכ-5.35 מיליארד דולר, ירידה משמעותית לעומת תחזיות קונצנזוס האנליסטים שעמדו על כ־5.5 מיליארד דולר. הסיבה: חשש מהאטה חדה בצריכה האמריקאית. 

מנכ"ל החברה, סטפנו קארוטי, הזהיר במהלך שיחת המשקיעים כי השפעת המכסים החדשים והעלאות המחירים "תורגש באופן מלא בצריכה המקומית", וכי החברה צופה שצרכנים בארצות הברית יהפכו זהירים יותר ברבעונים הקרובים. סמנכ"ל הכספים, סטיב פאשינג, ציין כי ההשפעה הישירה של המכסים על דקרס מוערכת בכ-150 מיליון דולר, כשהחברה מעריכה שתצליח לקזז בין 75 ל-95 מיליון דולר באמצעות קמפיינים שיווקיים ומבצעים. 

העתיד קובע את המחיר

וכך, למרות הביצועים עסקיים חזקים ברבעון הנוכחי, עם צמיחה דו־ספרתית במותגים המובילים, מה שנתן את הטון הוא חוסר הודאות לגבי המחצית השנייה של השנה. 

מעבר לעניין העתידי, מבט מעמיק על הנתונים מראה תלות חזקה בשני המותגים המובילים, אמנם מכירות HOKA זינקו ב-11.1% והסתכמו ב-634 מיליון דולר, וגם UGG רשמה צמיחה מרשימה של 10.1%, לרמה של 759.6 מיליון דולר, אך יתר המותגים בתיק של דקרס צנחו בכ-26.5% והכניסו רק 57 מיליון דולר. 

גם הפילוח הגיאוגרפי המחיש את הבעיה המתקרבת: המכירות הבינלאומיות עלו ב-29.3%, אך המכירות בארה"ב דווקא ירדו ב-1.7%. בנוסף, ערוץ הסיטונאות המשיך לצמוח, אך המכירות הישירות לצרכן ירדו בכ-0.8%. המגמות הללו, יחד עם העלויות הגבוהות והמלאי שעלה בחדות וכמעט הכפיל את עצמו (836 מיליון דולר, לעומת 495 מיליון לפני שנה), מחייבות את החברה להסתגל לסביבה עסקית אחרת לחלוטין מזו של השנים האחרונות. 

ועדיין, ההנהלה ממשיכה לשדר ביטחון. קארוטי טען כי "דקרס ממשיכה להוביל עם חדשנות, מותגים חזקים ויכולת התאמה לסביבה המשתנה". הוא הדגיש את המיצוב הבינלאומי של HOKA ואת ההתמקדות בשווקים מתפתחים, לצד השקעה מתמשכת בפיתוח מוצרים, כולל דגמים חדשים מתוכננים לאביב 2026. התחזית המעודכנת כוללת גם יעד לרווח למניה של 6.30-6.39 דולר, מרווח שמרני אך לא רחוק מתחזיות האנליסטים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

החברה צופה כי HOKA תמשיך לצמוח בקצב דו־ספרתי נמוך, ו-UGG בקצב חד־ספרתי מתון. שיעור הרווח הגולמי צפוי לעמוד על כ־56%, שיעור הוצאות התפעול על 34.5%, והמרווח התפעולי על 21.5%, כך שהחברה מצפה ליעילות תפעולית, גם כשהביקוש מתמתן. אבל עבור השוק, הנתונים הכספיים ברבעון לא מספיקים כאשר עננת האי־ודאות ממשיכה ללוות את תחום הקמעונאות. 

החשש מפני ירידה בביקושים בארה"ב, ובעיקר מהשפעת המכסים, הפך לאיום מיידי על תחזיות הצמיחה של חברות צרכניות, ודקרס הפכה לסמן ימני בתוך הסקטור. בעוד שהנהלת החברה שמה דגש על גיוון גיאוגרפי, עוצמת המותגים והחדשנות המוצרית, המשקיעים בחרו להתמקד דווקא בחולשות: חשיפה גבוהה מדי לשוק האמריקאי, תלות בשני מותגים עיקריים, ומרווח פעולה מצומצם להתמודדות עם עלויות חיצוניות שלא בשליטת החברה. התוצאה היא צניחה חדה במניה, שמשקפת לא רק חוסר אמון בטווח הקצר, אלא גם צורך אמיתי בהוכחות מחודשות מצד ההנהלה. בחודשים הקרובים יהיה על דקרס להוכיח שהמותגים שלה חזקים מספיק כדי לשרוד סביבה צרכנית משתנה, וכי היא מסוגלת להמשיך לצמוח, אחרת המגמה השלישית רק תלך ותתגבר. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.