טראמפ ושי מדברים (דאלי)
טראמפ ושי מדברים (דאלי)

סין וארה"ב פותחות סבב שיחות חדש - המאמץ להימנע מהסלמה לפני מפגש הפסגה

סבב שיחות חדש בין המעצמות נפתח בקואלה לומפור שבמלזיה לקראת פגישת טראמפ-שי; ברקע: מגבלות טכנולוגיות, איומים על מכסים וחשש לגורל ההסכם המסחרי

אדיר בן עמי | (2)
נושאים בכתבה מלחמת סחר

נציגים בכירים מסין וארצות הברית פתחו היום בסבב שיחות חדש במטרה לצמצם את המתיחות הכלכלית הגוברת בין שתי המעצמות - לקראת מפגש מתוכנן של נשיאי המדינות בשולי פסגת APEC שתיערך השבוע בדרום קוריאה.

המפגש נפתח בקואלה לומפור ומובילים אותו סגן ראש הממשלה הסיני ה' ליפנג, המקורב לנשיא שי ג'ינפינג, ומזכיר האוצר האמריקאי סקוט בסנט. השניים נדרשים כעת לנסות ולבלום מהלכים הדדיים שעלולים להחריף את המשבר - בהם הגבלות חדשות על יצוא טכנולוגי, צעדים כלכליים נגד תאגידים, ואיומי מכס הדדיים.

המתיחות גוברת

ליבת השיחות נוגעת להסכם הסחר הזמני בין הצדדים, שהושג לאחר משא ומתן ממושך בשנה שעברה, ועתיד לפקוע ב-10 בנובמבר - אלא אם יוארך. בתקופה האחרונה, ההסכם נתון לטלטלה: ארה"ב הרחיבה מגבלות על טכנולוגיה סינית ופרסמה כוונה לגבות היטלים על ספינות סיניות שייכנסו לנמלים אמריקאים. בתגובה, סין הציגה הגבלות ייצוא על מתכות נדירות וחומרים חיוניים אחרים.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ תקף מוקדם יותר החודש את הצעדים של בייג'ין, ואף רמז כי ייתכן שיבטל את הפגישה המתוכננת עם שי - שהייתה אמורה להיות הראשונה מאז חזרתו לבית הלבן.

המשבר לא נשאר ברמה המדינית בלבד - ממשלת סין כינסה השבוע פגישה חריגה בהיקפה עם עשרות נציגי חברות זרות בבייג'ין, בניסיון לשדר מסר מרגיע לגבי כוונותיה. לפי משרד המסחר הסיני, ההגבלות החדשות לא מיועדות לפגוע בסחר השוטף אלא להבטיח רגולציה ראויה.

עם זאת, בקרב הקהילייה העסקית - ובמיוחד בקרב חברות טכנולוגיה, תעשייה ורכב - גוברת הדאגה מכך שהמאבק בין המעצמות עלול לגלוש לפגיעה ישירה בספקים ובשרשראות האספקה, דווקא בתקופה שבה הכלכלה העולמית מתאוששת באיטיות מהאטה ממושכת.

כל העיניים נשואות למפגש הפסגה

בשלב זה, המטרה של השיחות בקואלה לומפור היא ליצור מסגרת שתאפשר לשני המנהיגים, טראמפ ושי, לנהל שיח ישיר ביום חמישי הקרוב. מהלכים דיפלומטיים רבים מתכנסים סביב הפגישה הזו, שבכוחה לחדש את הדיאלוג או לחלופין להחמיר את הפיצול בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם.

קיראו עוד ב"גלובל"

לכאורה, שני הצדדים מבינים את המחיר הפוטנציאלי של עימות מתמשך - אך במקביל פועלים באופן אסרטיבי מאוד, עם מסרים לאומיים בולטים לקהלים פנימיים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טראמפ יתקפל כמו קלקר.הסינים מספר 1 (ל"ת)
    בא 25/10/2025 09:56
    הגב לתגובה זו
  • כמעט נכון. קודם הוא יפיל את השוק המקורבים לו ייקנו ואז ייתקפל. (ל"ת)
    אנונימי 25/10/2025 11:37
    הגב לתגובה זו
מייקל סיילור; קרדיט: רשתות חברתיותמייקל סיילור; קרדיט: רשתות חברתיות

סטרטג'י רכשה ביטקוין בכמעט מיליארד דולר

החברה הגדילה את אחזקות הביטקוין ביותר מ־10,600 מטבעות באמצעות גיוסי הון, בזמן שפרמיית השוק על החברה ממשיכה להצטמצם והיא נערכת לעמידה בהתחייבויות באמצעות קרן רזרבות של 1.4 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

מניית סטרטג'י MicroStrategy Inc 5.38%   נסחרת בעליות שערים לאחר שהחברה דיווחה על רכישה משמעותית נוספת של ביטקוין. החברה, המחזיקה הציבורית הגדולה בעולם במטבע הקריפטו, הודיעה כי רכשה יותר מ־10,600 מטבעות במהלך שבעה ימים בלבד, בהיקף כולל של כ־963 מיליון דולר. מדובר ברכישה הגדולה ביותר שביצעה מאז חודש יולי.


לפי הנתונים שפרסמה החברה, הביטקוין נרכש במחיר ממוצע של כ־90,600 דולר למטבע, נמוך במעט ממחירי השוק בעת הפרסום. במקביל לרכישה, החברה הנפיקה כ־5.1 מיליון מניות רגילות שמהן גויסו כ־928 מיליון דולר, וכן השלימה גיוס נוסף באמצעות מכירת מניות בכורה תמידיות. המהלך החזיר את תשומת הלב להיקף האחזקות של סטרטג'י, שחצה כעת שווי של 60 מיליארד דולר. עם זאת, יחס השווי של החברה ביחס לנכסי הביטקוין שבידיה המשיך להצטמצם, כאשר פרמיית השוק על החברה ירדה ל־1.1 בלבד - הרמה הנמוכה ביותר זה תקופה ארוכה.


הירידה בפרמיה דחפה את הנהלת החברה להכריז על הקמת קרן רזרבות בהיקף 1.4 מיליארד דולר, שנועדה להבטיח תשלומי דיבידנד וריבית בעתיד. מנכ"ל החברה, פונג לה, ציין בחודש נובמבר כי פרמיה הנמוכה מאחד עלולה להצדיק מכירה של חלק מהאחזקות.


האנליסטים מנמיכים ציפיות

במקביל לדיווחים על הרכישות, החלו אנליסטים בשוק להנמיך ציפיות מהחברה. קנטור פיצג'רלד חתכה את מחיר היעד למניה ב־59%, בעוד ברנשטיין הפחיתה את ההמלצה ב־25%, על רקע ירידה של יותר מ־25% במחיר הביטקוין מאז השיא שנרשם באוקטובר. למרות זאת, ההודעה על הרכישות נתפסה כהצהרת אמון מחודשת של החברה במטבע. בשבועיים שקודם לכן רכשה סטרטג'י כמות זניחה של מטבעות בלבד, והמהלך האחרון נחשב בעיני השוק לחזרה לאסטרטגיית קניית־הירידות שאפיינה אותה בעבר.


האנליסטים בקנטור פיצג'רלד ציינו גם כי החברה נוהגת לרכוש ביטקוין כאשר המהלך "מגדיל ערך" מבחינתה, ללא קשר למחיר הנוכחי של המטבע. לדברי האנליסטים, אסטרטגיה זו נותרה בעינה גם לאחר הירידות האחרונות. גם בבית ההשקעות TD Cowen ראו בצעד איתות חיובי. בהערכה שפרסמו כתבו כי משקיעים המאמינים בביטקוין לטווח בינוני וארוך צפויים לראות ברכישה הרחבה מהלך מחזק, בעיקר אם מחיר המטבע יחזור לטפס לרמות השיא.


כסףכסף

מחיר הכסף חצה את רף 60 הדולר לאונקיה

המתכת מזנקת ביותר מ־100% מתחילת השנה, כשהיצע מוגבל, שימוש תעשייתי מתרחב וציפיות להפחתת ריבית דוחפות את המשקיעים אליה ומאותתות כי הלחץ בשוק עשוי להימשך גם ב־2026

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה כסף זהב

מחיר הכסף מטפס לשיא חדש, לאחר רצף עליות חריג שהוביל את המתכת לחצות לראשונה את רף 60 הדולר לאונקיה. העלייה החדה משקפת שילוב של ציפיות להפחתת ריבית בארה״ב, מחסור מתמשך בהיצע ועלייה בביקושים מצד תעשיות וממשקיעים כאחד. על פי נתוני המסחר בניו יורק, חוזי הכסף עלו בכ־4.4% ונסחרו סביב 60.97 דולר לאונקיה, לאחר שבמהלך היום נגעה המתכת בשיא של 61.06 דולר. גם המחיר הספוט רשם עלייה דומה והגיע לכ־60.5 דולר.


המתכת האפורה רשמה עלייה של כמעט 110% מתחילת השנה, קצב מהיר בהרבה מזה שנרשם בזהב או בפלטינה. בשווקים מדגישים כי התנודתיות הגבוהה היא חלק מובנה בשוק הכסף, בשל שווי השוק המצומצם יותר בהשוואה לזהב והרגישות המוגברת לשינויים בדולר האמריקאי ובמדיניות הריבית.


הציפייה להפחתת ריבית של רבע אחוז על ידי הפדרל ריזרב ביום רביעי מחזקת את הביקוש למתכות יקרות, שאינן מניבות תשואה. כאשר הריבית יורדת, העלות האלטרנטיבית של אחזקת נכסים שאינם משלמים ריבית יורדת אף היא, ותשומת הלב של המשקיעים נוטה לעברם. לצד השיקולים המוניטריים, בשוק קיים חשש מפני מגבלות סחר חדשות על כסף, לאחר שמשרד הפנים האמריקאי הוסיף את המתכת לרשימת המינרלים החיוניים של ארה״ב. מהלך זה העלה את ההערכות כי היא עשויה להיכלל בסבב מכסים עתידי, צעד שהוביל לזרימת כסף רבה יותר לשוק האמריקאי ולהידוק ההיצע בשווקים אחרים.


הביקוש למתכות יקרות

בחודשים האחרונים גבר הביקוש להשקעה במתכות יקרות, בין היתר על רקע החשש הגובר לגידול בחובות של מדינות מערביות ועל רקע אי־ודאות לגבי ערכם העתידי של מטבעות מרכזיים. מחיר הזהב טיפס השנה לכ־4,216 דולר לאונקיה, עלייה של כ־60%. הכסף נוטה לנוע באותו כיוון כמו הזהב, אך התנודתיות שלו גבוהה יותר. בנוסף, מחירו הנמוך יחסית מושך משקיעים שמחפשים נכס מוגן אך נגיש יותר מבחינת עלות. במקביל, השימוש הנרחב של כסף בתעשיות חדשות מפאנלים סולאריים ועד רכיבי אלקטרוניקה בתעשיית הבינה המלאכותית תורם לגידול בביקושים.


האנליסטים מציינים כי הביקוש התעשייתי הוא אחד הכוחות המרכזיים מאחורי העלייה במחירי המתכת, כאשר הייצור העולמי של פאנלים סולאריים, כלי רכב חשמליים וציוד אלקטרוני נמצא בזינוק מתמשך, והכסף מהווה רכיב חיוני בייצורם. לפיכך, גם בתרחישים של האטה כלכלית, חלק מהביקוש למתכת נחשב קשיח. לפי הערכות בוול-סטריט, שנת 2025 תהיה השנה החמישית ברציפות שבה הביקוש לכסף גבוה מההיצע. הענף מתמודד עם חוסר גמישות מבני: כ־70%–80% מהכסף העולמי מופק כמוצר לוואי במכרות שמפיקים בעיקר עופרת, אבץ, נחושת או זהב. לכן, העלייה במחיר הכסף לבדה אינה מספיקה כדי להגדיל את ההפקה.