ה"רוטציה הגדולה": ממניות צמיחה וענקיות הטק למניות ערך ומניות קטנות

גרינלנד - מלחמה אחת יותר מדי?

סאגת גרינלנד החזירה למרכז הזירה את הפחד ממכסים ומלחמת סחר אימתנית שיוצאת משליטה, והשוק מגיב בירידות ובהתרחקות מנכסי סיכון לאחר סוף שבוע ארוך ללא מסחר. הנאסד"ק איבד יותר מ-2% ביום המסחר הראשון השבוע, הביטקוין חזר להיסחר מתחת ל-90 אלף דולר במקביל לזינוק במחיר הזהב – המקלט הבטוח בחודשים האחרונים. התחושה היא שיותר מדי דברים קורים בבת אחת. בחזית אחת יש את ונצואלה, באחרת את קרטלי הסמים במקסיקו ובמדינות נוספות באמריקה הלטינית. במקביל טראמפ פתח חזית מול אירופה סביב גרינלנד, והסיפור האיראני כמובן לא נראה סגור בכלל. באותו זמן הוא גם מקים מעין תחליף לאום עם "מועצת השלום" כדי לפתור את הסוגיה העזתית וסוריה מתלקחת שוב ונוצרים מתחים בין ישראל וטורקיה - שתי בעלות ברית חשובות. במישור הכלכלי נושא עצמאות או הפיקוח על הפד' גם יוצר הרבה מאד רעש, עם מאבק מילולי על נושא הריבית, במקביל להמשיך מדיניות הגירה קשוחה שגם היא מעוררת הרבה אי שקט. בנוסף, כל נושא המכסים עדיין מחכה לפסיקת בית המשפט העליון (שככל הנראה נדחתה למחצית השניה של פברואר), וברקע מאיימת השבתת ממשל נוספת. הכל קורה בבת אחת, ברעש, במין סוג של כאוס שיוצר אי שקט גם בשווקים.

להערכתי מבחינת טראמפ סיפור גרינלנד הוא חלק ממשא ומתן להשיג את המקסימום. אך בסוף הוא יתפשר גם על פחות מזה. הרטוריקה מאוד קשוחה, אבל ראינו את זה כבר קודם במקרים אחרים, איך טראמפ גם יודע לסגת יפה מאוד מעמדות מאוד נחרצות שלו. הבעיה היא שכשפותחים כל כך הרבה חזיתות קשה מאוד לשמור ששום דבר לא יצא מאיזון בצורה קיצונית. יש יותר מדי דברים שקורים כרגע בבת אחת, ובסוף משהו עלול להישבר. בשונה מהמדיניות של נתניהו, לדוגמה, שהקפיד להתמקד כל פעם בזירה אחת עיקרית ולשמור את השאר על אש נמוכה, טראמפ כך נראה זורק את כל הכדורים לאוויר בבת אחת ומאמין שהוא יצליח לתפוס את כולם. הבעיה היא שזה לא תמיד עובד. 

המשמעות היא שבשנת 2026 יותר מתמיד החלטות פוליטיות ומתחים מוסדיים בוושינגטון הפכו למשתנים מאקרו-כלכליים מרכזיים. לעיתים חשובים יותר מנתונים כלכליים מסורתיים. ניתוח הכלכלה דורש כעת הבנה מעמיקה של דינמיקות הכוח בבירה המשפיעות ישירות על מסחר, רגולציה ואמון המשקיעים.

ה"רוטציה הגדולה": 7 המופלאות אאוט, מניות קטנות אין

האירוע המשמעותי ביותר בשווקי ההון בארצות הברית כרגע הוא ככל הנראה הרוטציה שמתרחשת כעת ומעבר המשקיעים ממניות צמיחה וענקיות הטכנולוגיה למניות ערך, מניות קטנות ומגזרים מחזוריים.

• טראמפ דורש מיליארד דולר ממדינות שירצו מושב ב"מועצת השלום"
• הבית הלבן מתערב בשוק החשמל: טראמפ דורש שענקיות הטק ישלמו על צרכי האנרגיה של ה-AI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המניות הקטנות מובילות את המגמה. החל מסוף שנת 2024 הפער בין התמחור של המניות הקטנות לגדולות הגיע לשיא של 25 שנים. הפער נמשך בשנת 2025, בעוד ה-SP500 שבר שיא אחר שיא, הראסל 2000 דשדש ונסחר בטווח צר. אך לקראת סוף 2025 ובתחילת 2026 נראה שהמומנטום משתנה, ומשקיעים מוסדיים כמו גודלמן זאקס ואופנהיימר החלו להמליץ ללקוחותיהם לעבור למניות הקטנות. מה גרם למהפך.

נראה שאת הדחיפה הראשונה לרוטציה נתנו הורדות הריבית האחרונות של הפד', שהתניעו את תחילת שינוי הסנטימנט. מניות קטנות חשופות יותר לחוב, ורגישות הרבה יותר לשינויי הריבית. בעוד ענקיות הטק נהנו מריבית גבוהה על הררי המזומן שהן מחזיקות, הקטנות נאבקו בעלויות שירות החוב. ירידת הריבית מסייעת אם כן לשולי הרווח של הקטנות הרבה יותר מהגדולות.

גורם שני ל"רוטציה הגדולה", הוא יציאת כספים מהביג טק, שהיוו את מנוע הצמיחה העיקרי גם מבחינת צמיחת הכנסות ורווחים, וגם מבחינת עליות במדדים. הסיבה היא היפוך במגמת הרווחים, או לכל הפחות צמצום הפער בין הענקיות לבין השאר. בעוד שבשנת 2024 ענקיות הטק תרמו ל-52% מכלל צמיחת הרווחים במדד ה-SP500, ב-2026 הנתון צפוי לעמוד על 33% בלבד על פי צפי האנליסטים. צמיחת הרווחים של ענקיות הטק צפויה לעמוד עד 18% בלבד, ובשאר 493 החברות במדד המוביל הרווחים יצמחו ב-13%, גם פה מדובר בצמצום משמעותי בפער בשיעור הצמיחה.

• תקלה במטוס של טראמפ - חזר לנחיתה; עיכוב בדרך לדאבוס
• ניצני נורמליזציה: סנטינל וואן מקימה מטה אזורי בריאד
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדברת ועושה - תרמה 26.3 מיליארד דולר בשנים האחרונות

קצב הצמיחה של ענקיות הטק מואט, בין השאר, על רקע הוצאות הענק על בניית תשתיות הבינה המלאכותית, שמוערכים בעשרות מיליארדי דולרים לשנה לכל אחת מהם מה שיוצר לחצים לא מבוטלים על הרווחיות הגבוהה שלהן, וזאת בנוסף לחשש מעסקאות מימון מעגליות. ענקיות הטק (למעט טסלה) עדיין רווחיות להחריד, וגם צומחות לא רע, אבל בשוק כבר רואים את האטה בצמיחה ומתמחרים את השינוי. "עייפות התמחור" הגיעה לנקודת רתיחה באמצע דצמבר 2025, כאשר שבע המופלאות הגיעו למכפיל רווח עתידי של 31 כמעט 50% יותר משאר ה-SP500.  ייתכן שתחום הבינה המלאכותית יוכיח את עצמו בסופו של דבר גם מבחינת הצמיחה בהכנסות ולא רק בהוצאות, אך כעת השוק במצב של "נחיה ונראה", ודורש קבלות עבור המיליארדים שהוצאו.

בהערת אגב נציין שגורם נוסף במה שמוגדר בדרך כלל כ"מניות צמיחה" ששנפגע לאחרונה הוא חברות התוכנה, על רקע חשש שה"סוכנים" והבינה המלאכותית ישבשו את המודל העסקי שלהן. כך חברות צומחות ורווחיות כמו אדובי נסחרות במחירי שפל. 

מלבד שני הגורמים הללו, התמיכה במניות הקטנות מגיעה גם מכיוון המדיניות הפיסקלית. החברות הקטנות הן הנהנות המרכזיות מה"הכרה מיידית בהוצאות עבור מחקר ופיתוח" שבמסגרת חוק התקציב (BBB). בנוסף, החברות הקטנות מרוכזות יותר בשוק האמריקאי, שנהנה מהתמריצים הפיסקליים השונים, וצפוי להציג צמיחה טובה. 

בסופו של דבר עונת הדוחות המתפתחת תקבע עד כמה רחוק תוכל הרוטציה הזו להגיע. אך המניות הקטנות אינן זקוקות לצמיחת רווחים מופרזת כדי להציג ביצועים טובים מרמות התמחור של היום. אם הרווחים פשוט יתייצבו והפד ימשיך בשינוי הכיוון ההדרגתי לעבר הקלה מוניטרית, הנימוקים לטובת הובלת שוק רחבה יותר נותרים חזקים. זהו סוג הסביבה שבה הגיוון (דיברסיפיקציה) סוף סוף משתלם.

מלבד המניות הקטנות ומניות הערך, הרוטציה משפיעה גם על מגזרים נוספים שעשויים להנות מהשיפור בתחזית הכלכלית המקומית בארצות הברית ומסיכוי להקלות בתחום הריבית. חומרי גלם, תעשייה ואנרגיה הפכו לסקטורים המובילים, בעוד שמגזרי הפיננסים והטכנולוגיה נשארו מאחור. כך לדוגמה, מגזר חומרי הגלם רשם את העליות הגדולות ביותר בשבועות הראשונים של 2026,  גם מניות תעשייה הנסחרות כעת במכפילים אטרקטיביים עבור משקיעי ערך מושכים את המשקיעים שיוצאים ממניות הצמיחה הצפופות, וסקטור התעשייה ניצב במקום השני מתחילת השנה.  מגזר האנרגיה והתשתיות נהנה אף הוא מתמיכת התקציב החדש שחוזר לצדד בשימוש  בדלקים מאובנים על פני אנרגיה מתחדשת. בנוסף, מגזר התשתיות  (במובן של Utilites, לא Infrastructures) זוכה לעניין מחודש בשל דרישות החשמל העצומות של מרכזי הנתונים עבור תעשיית הבינה המלאכותית.

 ניתן לומר שהרוטציה הזו היא בעצם מעבר למבנה שוק מאוזן ובריא יותר, ומאפיינת שלבים מתקדמים במחזור השורי. היא נתמכת בשילוב מנצח של תמריצים פיסקליים ומוניטורים ותמחור אטרקטיבי, בדיוק בזמן שמניות הצמיחה מתמודדות עם אתגרים חדשים.

לסיום כמה מילים על יפן

תשואות אגרות החוב של יפן ממשיכות לשבור שיאים ומשפיעות על מקבילותיהם ברחבי העולם ובין השאר בארצות הברית. מה בעצם קורה ביפן, שנחשבת לאחד הכלכלות העוצמתיות והגדולות בעולם, ואיך זה משפיע על שאר העולם?

ניתן לומר שיפן עוברת בחודשים האחרונים תהליך היסטורי של נורמליזציה כלכלית לאחר עשורים של קיפאון, אך תהליך זה מלווה בזעזועים עמוקים בשוקי האג"ח ובשינוי במאזן הכוחות מול הדולר האמריקאי. מצד אחד, הענקית האסיאתית נמצאת במסלול עקבי של יציאה מהדפלציה המסורתית לעבר צמיחה מתונה אך יציבה. הצמיחה הריאלית של יפן ל-2026 מוערכת ב-1%, נתון הנחשב טוב עבור המשק היפני אל נוכח הירידה העקבית באוכלוסיה. הביקוש המקומי נותר עמיד, כשהוא נתמך בעליות שכר חזקות ובהשפעות של הפחתות מס קבועות. בנוסף, הסכם המכסים בין ארה"ב ליפן שנחתם בספטמבר 2025 הפחית את אי-הוודאות וחיזק את סנטימנט העסקים. במקביל, יפן ממשיכה בנורמליזציה של המדיניות המוניטרית, כלומר חזרה לשיעורי ריבית חיוביים. התחזית היא שהריבית תעלה בהדרגה לרמה של 1% עד סוף השנה.

מצד שני, בעוד הכלכלה הריאלית נראית יציבה עם מומנטום חיובי, השווקים הפיננסיים חווים תנודתיות קיצונית כתוצאה מהחזרה לנורמליות. בחלק הארוך של עקום התשואות היפני מתרחש מיני "טבח" עם עליות משמעותיות ועקביות שמביאות את התשואות, לדוגמה באג"ח ל-40 שנה, לרמות הגבוהות ביותר אי פעם.  הבנק המרכזי של יפן עומד בפני דילמה קשה; אם יתערב כדי לעצור את עליית התשואות (על ידי קניית אג"ח), הוא עלול לגרום לקריסה נוספת בערך היין ולמשבר חוב.

לשינויים ביפן יש השפעה ישירה על השווקים הגלובליים, ובמיוחד על ארה"ב.  הפער בין תשואות האג"ח בארה"ב לאלו ביפן ואירופה מצטמצם. מגמה זו מחלישה את הדולר ומעודדת השקעות במניות בינלאומיות על פני נכסים אמריקאיים. בנוסף, קיימת דאגה עמוקה בשווקים מכך שמשקיעים יפנים ימשכו את הונם מהשוק האמריקאי ויחזירו אותו ליפן עקב עליית התשואות המקומית (התמוטטות הקארי טרייד היפני עליו כתבנו בעבר כמה פעמים), מה שעלול לערער אף יותר את היציבות באג"ח של ארה"ב.  

 לסיכום, יפן ב-2026 היא "כלכלה בנורמליזציה", אך המעבר לנורמליות הוא לא פשוט, והמדינה נאבקת מול כוחות שוק אגרסיביים המנסים לבחון את עמידות הבנק המרכזי שלה. יכולתה לנווט בין העלאות הריבית לבין שמירה על יציבות שוק האג"ח תהיה קריטית לקביעת כיוון זרימת ההון העולמי וערך הדולר בשנה זו.