יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק - בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

 בלב הסכסוך מצוי תושב בנימין (43), שלפני פרוץ המלחמה ניהל עסק תיירותי הפונה לציבור הדתי-לאומי. מייצג אותו עו"ד צבי וישנגרד, יו"ר ועדת חדלות פירעון בלשכת עורכי הדין.  בספטמבר 2023 הגיש עו"ד וישנגרד, בקשה להגנה מפני נושים, במסגרתה טען כי החברה שבבעלות מרשו מכרה מאות חבילות נופש לחג הפסח בקפריסין, אך שרשרת תקלות, שכללה עיכובים בטיסות מנתב״ג, הגעה מאוחרת למלון לאחר כניסת החג ותקלות תפעוליות מצד הספק המקומי, הובילה למבול של תלונות ותביעות מצד נופשים. 

• סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
• רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

החייב מתגורר עם אשתו וילדיו בדירה שבאזור בנימין, הרשומה בבעלות משותפת של בני הזוג, ועליה רובצת משכנתא בסך כ־395 אלף שקלים. ב-15 בדצמבר 2024 קבע השופט אופיר טישלר תכנית שיקום, ובמסגרתה קבע כי על החייב להעביר תשלום חודשי של 3,500 שקלים למשך 36 חודשים, ובצדה מנגנון לפדיון זכויות בדירת המגורים. במסגרת החלטת בית המשפט, הוסכם שהחייב לא יידרש למכור את דירת המגורים שבה הוא מתגורר עם משפחתו, אלא יפדה את חלקו היחסי בזכויות הדירה באמצעות תשלום לקופת הנשייה. סכום הפדיון ייקבע בהתאם לשווי הדירה לאחר ניכוי המשכנתא והוצאות הדיור החלופי, והחייב ישלם סכום זה בפריסה של עד שלוש שנים. במקביל נקבע כי לצורכי החישוב יועמד סכום הדיור החלופי על כ-300 אלף שקלים, המשקף ארבע שנות מגורים למשפחה בת חמש נפשות, במקרה שבו הייתה דירתם נמכרת לצורך פירעון החובות.

• קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?
• המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

בהתאם לאותה החלטה, החל מינואר 2025 החל החייב להעביר את התשלומים לקופת הכינוס. בחודשים שלאחר מכן נתגלעה מחלוקת בין החייב ובא כוחו לבין הנאמן, באשר לאופן חישוב שווי הפדיון בדירה. החייב ביקש לקבוע את הפדיון לפי שיטת חישוב שונה, והשופט טישלר קיבל את בקשתו. לנוכח החלטת בית המשפט, שניתנה בלא שפנו אליו, פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה חריפה לשנות מן היסוד את ההחזרים שנקבעו לחייב, בטענה כי הלה הונה אותו ואת בית המשפט, והסתיר מידע רב על הכנסותיו. במסגרת בקשתו דרש הנאמן להגדיל את צו התשלומים, לנוכח הכנסתו החודשית של החייב, שהסתכמה לדבריו ביותר מ-40 אלף שקלים לחודש במהלך השנה האחרונה. עם זאת, בבקשתו לא ציין הנאמן כי כל הכנסתו של החייב באותה שנה נבעה מתגמולי מילואים, מקצבאות וממענקים שונים ששולמו לו עקב שירותו הצבאי הממושך. במסגרת זו ביקש הנאמן מבית המשפט להעמיד את ההחזר החודשי על 20 אלף שקלים למשך 48 חודשים, במקום 3,500 שקלים למשך 36 חודשים.

 לטענת הנאמן, הדוחות בתיק מלמדים כי הכנסות התא המשפחתי גבוהות משמעותית מאלה שנטענו בפני בית המשפט, וכי החייב הסתיר הכנסה מהשכרת הקומה העליונה בבית המגורים. עוד טען הנאמן כי החייב לא עמד בצו התשלומים במשך חודשים ארוכים, ולפיכך יש לשקול את הוצאתו ממסלול חדלות הפירעון ולהשית עליו את מלוא החוב שאליו נקלע. עו״ד וישנגרד הגיש תגובה מפורטת לבקשת הנאמן. לדבריו, בקשת הנאמן רצופה אי דיוקים, טענות שגויות, וכלל לא היה מקום להגישה. לדבריו, החייב כלל לא הסתיר את יחידת הדיור הקיימת בקומה העליונה של ביתו, וההכנסה ממנה דווחה כבר מלכתחילה, הן בבקשת פתיחת ההליכים, הן בדוחות התקופתיים, ואף צוטטה בדוח ממצאי הנאמן עצמו. 

לדברי עו״ד וישנגרד, התשלומים החודשיים בוצעו כסדרם, והעיכוב הזמני שנוצר בהעברתם נבע מתקלה מערכתית בניתוב הכספים לקופה ותוקן באמצעות העברה מצטברת. עוד טען עו״ד וישנגרד כי החוק קובע במפורש שתגמולי מילואים ומענקי שירות אינם מוקנים לקופת הנשייה ואינם מהווים בסיס להגדלת צו התשלומים. ״לא ייתכן שחיילי מילואים יסכנו את חייהם וייעדרו חודשים ארוכים מביתם ומעבודתם, אך בבוא היום, ולאחר שניתנו למשפחותיהם מענקים כפיצוי על תקופת ההיעדרות - תבוא המדינה, ותיטול מהם, בידה השנייה, את כל התגמולים שניתנו להם״.

לדברי עו"ד וישנגרד החייב לא הסתיר דבר מבית המשפט, וכל טענותיו של הנאמן, כאילו הוא ומרשו פעלו בחוסר תום, טוב היה אילולא נטענו כלל. לנוכח הבקשה החריפה, הגיש גם הממונה על הליכי חדלות הפירעון את עמדתו, באמצעות עו״ד אורן זילברברג. לדברי בא כוח הממונה, אופן חישוב פדיון הדירה נערך באופן שגוי, ולכן יש לקבל את עמדת הנאמן ולהגדיל את סכום הפדיון. עם זאת, דחה הממונה לחלוטין את יתר טענות הנאמן, וקבע כי החייב עומד בתשלומים שנקבעו וכי עיקר העלייה שנרשמה בהכנסותיו בתקופה הרלוונטית נובעת ממענקים ומשיפויי מילואים. הממונה גם הסכים בתגובתו עם עו״ד וישנגרד, וציין כי החוק אוסר על העברת תגמולי המילואים לקופת הנשייה. עוד הבהיר, כי ככל שביקש הנאמן לשנות את צו התשלומים בשל שינוי נסיבות, היה עליו לפנות לממונה ולא לבית המשפט.

בהחלטתו, קיבל השופט יובל את עמדת הממונה והנאמן וקבע כי יש אומנם לתקן את סכום הפדיון הדירה על פי אופן החישוב הנכון, אך דחה את יתר טענות הנאמן, לרבות הבקשה להגדלת צו התשלומים, כמו גם את טענותיו בדבר חוסר תום לב של החייב ובא כוחו. 

בפסק דינו קבע השופט יובל כי החייב ימשיך לשלם 3,500 שקלים בחודש במשך 36 חודשים, כפי שנקבע בצו השיקום המקורי, ויפדה את חלקו בדירת המגורים בהתאם להחלטת בית המשפט. תגמולי המילואים שקיבל במהלך שירותו הממושך מוגנים, ולא ייכללו בקופת הנשייה.