מילואים חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

אושר הסדר חוב מקל ללוחם במילואים שלחם בעזה

רשמת חדלות הפירעון הורתה על הפחתת ריביות באסיפת נושים, קבעה הסדר על אף התנגדות הנושה שנכח באסיפה והפנתה את הלוחם לתכנית להכשרה כלכלית

הדס ברטל | (1)

רשמת חדלות הפירעון בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, כב' הרשמת חן לוי, אישרה הסדר חוב מקל ללוחם מילואים שנלחם בעזה במשך כשנתיים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. במסגרת ההחלטה שניתנה בתיק חדלות פירעון, אישרה הרשמת הסדר לפיו ישלם הלוחם סכום של 750 ש"ח בחודש למשך 48 חודשים לכיסוי חובותיו. כמו כן, הורתה הרשמת על הפחתת כלל הריביות שנצברו בתיקים.

הלוחם מתגורר במרתף עם אשתו ושני ילדיו ועתה לקראת סיום המילואים נדרש למצוא מקום מגורים אחר שכן המרתף בו מתגורר הינו חלק מבית שעומד להימכר. כמו כן, היחיד ציין, כי הוא עתיד לצאת מהמילואים ולחפש מקום עבודה, וזאת לאחר ששנתיים לא עבד אלא שירת בצבא.

הרשמת ציינה בהחלטתה כי חובותיו של הלוחם, המסתכמים בכ-85,000 ש"ח, נוצרו בסמוך לפרוץ המלחמה ובמהלכה, וכי במשך כשנתיים נמנע ממנו להגן על עצמו משפטית ולהסדיר את חובותיו בשל שירות המילואים הממושך בחטיבת הנח"ל.

"היחיד מה- 7.10.2023 שירת את המדינה, במשך שנתיים לחם בעזה כחלק מחטיבת הנח"ל. היחיד נמצא עם גובה חובות שאינו משמעותי כ-85,000 ש"ח שאומנם משמעותיים מאוד עבור התא המשפחתי של היחיד, אך בהליכי חדלות פירעון אין מדובר בסכומים גבוהים, ונראה כי הסתבכותו הינה כתוצאה מהגדלת התא המשפחתי והגדלת הוצאות המשפחה. בשים לב לכך שבמשך כשנתיים היחיד שירת את המדינה, הרי שנמנע ממנו בתקופה הזו להגן על עצמו משפטית, להגיש בקשות ולהסדיר את החובות", הדגישה הרשמת.

"היחיד נלחם בחזית ואשתו נלחמה על הבית" הבהירה הרשמת, במצב דברים זה המעט שניתן לעשות במסגרת הליך חדלות הפירעון הינו לאשר את הצעתו.

עוד הוסיפה,  כי "ליחיד צפוי הליך שיקום אישי, חזרה לעולם האזרחי, מציאת עבודה, מציאת מקום מגורים ולכן, לא רק שהוצאותיו צפויות לגדול אלא שיש לפנות אותו לטובת האתגרים שצפויים לו ולטובת פניותו למשפחתו לאחר שנתיים בהם לא נכח בבית. בנסיבות האמורות, מעבר לתודתי הרבה ליחיד על הקרבתו לטובת מדינת ישראל, המעט שניתן לעשות במסגרת הליך חדלות הפירעון הינה לאשר את הצעתו".

עוד הדגישה הרשמת, כי החלטתה נובעת מהצורך לאפשר ללוחמי מילואים לשלם את חובותיהם בהתאם לגובה החובות ולא צמוד לריביות אשר מעמיסות על החוב בתקופה בה לא יכלו לטפל בחובותיהם.

קיראו עוד ב"בארץ"

"הטעמים המיוחדים הובאו לעיל, אולם חשוב לומר כי אין מדובר ביחיד שהינו יחיד במינו אלא ברבים שהקריבו מזמנם לטובת הגנה על המדינה ולכן, הטעם המיוחד הינו שיש לאפשר להם לשלם את החובות בהתאם לגובה החובות ולא צמוד לריביות אשר מעמיסות על החוב בתקופה בהם לא יכלו לטפל בחובות".

במסגרת ההחלטה, הורתה הרשמת גם על הכללת הלוחם במאגר אנשי המילואים, והפנתה אותו לתוכנית להכשרה כלכלית לאחר סיום שירות המילואים.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שחר 02/12/2025 00:35
    הגב לתגובה זו
    היה תורם את הסכום לכיסוי חובותיו.
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.