כ-80 אלף עובדים במשק נמצאים לפני החלטה על חידוש או שינוי רכב הליסינג הצמוד שלהם, וההכרעה הופכת מאתגרת בחודשים הבאים. המצב בשוק הרכב מבלבל מתמיד והופך את ההחלטה לקשה. מחירי המחירון מול מחירי השוק, מבצעי אפס קילומטר, מגמות מעבר להנעה חשמלית והטבות מיסוי שעתידות להתעדכן - כל אלה מייצרים מצבים שונים לאנשים שונים. יש כאלו שרכב בליסינג עדיין כדאי להם, הרבה אחרים יעדיפו פתרונות אחרים. 

הנה מדריך דרך שאלות ותשובות בנושא. אבל עוד קודם מומלץ להבין כמה רכב צמוד עולה לכם - כמה באמת עולה לכם רכב צמוד?

האם ליסינג תפעולי עדיין משתלם לעובד?

לרוב כן, בעיקר בגלל השירות, אבל זה פחות ברור מבעבר. העובד נהנה משירותים מלאים וראש שקט, אך מס שווי השימוש שנקבע לפי מחיר המחירון ולא מחיר השוק פוגע בכדאיות. במקרים רבים הפערים מגיעים לעשרות אלפי שקלים, מה שגורם לתשלום עודף במס שווי שימוש של מאות שקלים לחודש. העובד משלם מס על שווי תיאורטי שאינו משקף את מה שהמעסיק אכן שילם, והפער הזה הולך ומתרחב עם התמורות בשוק הרכב.

מהו הפער בין מחיר המחירון למחיר השוק?

במקרים רבים הפערים מגיעים לעשרות אלפי שקלים. דוגמאות נפוצות כוללות רכבי יוקרה ורכבים חשמליים שבהם מחיר המחירון יכול להיות גבוה ב-20%-30% ממחיר השוק האמיתי. הפער הזה גורם לתשלום עודף במס שווי שימוש של מאות ואף אלפי שקלים לשנה, כאשר העובד למעשה משלם על "שווי" שלא קיים בפועל. חברות ליסינג רבות מקבלות הנחות משמעותיות מיבואני הרכב, אך אלו לא באות לידי ביטוי במחיר המחירון המשמש לחישוב המס.

• כמה באמת עולה לכם רכב צמוד?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האם כדאי לעבור לרכישת רכב בבעלות פרטית?

ייתכן. במצב הנוכחי, רכישה פרטית יכולה להיות כלכלית יותר, בעיקר כאשר המעביד משתתף בהוצאות או מציע מענקים חלופיים. חישוב מדויק דורש התחשבות במספר גורמים: עלות המימון, ביטוח, טיפולים שוטפים, פחת צפוי, והעלות האמיתית של הזמן המושקע בניהול הרכב. במקרים רבים, עובדים מוצאים שהחיסכון השנתי במס שווי שימוש עולה על העלות הנוספת של טיפול עצמאי ברכב. עם זאת, יש לקחת בחשבון גם את הסיכון של ירידת ערך חדה או תקלות יקרות שאינן מכוסות באחריות.

מהם היתרונות המרכזיים של רכב צמוד?

שקט תפעולי, חיסכון בזמני טיפול, ביטול סיכון ירידת ערך, שירותים מלאים ותפעול קל. הרכב מגיע עם כיסוי מלא לביטוח, טיפולים תקופתיים, החלפת צמיגים, סיוע בדרכים, ורכב חלופי בעת צורך. העובד לא צריך לדאוג להזמנת תורים למוסך, לניהול ביטוחים, או להתמודדות עם תקלות בלתי צפויות. בנוסף, בתום תקופת הליסינג אין חשש מירידת ערך או קושי במכירה – פשוט מחזירים את הרכב ומקבלים חדש. עבור עובדים עמוסים או כאלה שאינם בקיאים בעולם הרכב, היתרונות האלה משמעותיים.

מהם החסרונות העיקריים של רכב צמוד?

עלות שווי השימוש הגבוהה, פחות גמישות בבחירת הדגם, תלות בהחלטות החברה לגבי ספקים והיעדר חופש מכירה. העובד מוגבל לרכבים שבתיק החברה או ספק הליסינג, ולעיתים לא יכול לבחור את הדגם המדויק שהיה רוצה. בנוסף, שינויים במדיניות החברה יכולים להשפיע על זמינות דגמים או תנאי השימוש. החיסרון הכלכלי המרכזי הוא שבסיום תקופת הליסינג, העובד לא נשאר עם נכס – כל התשלומים הלכו לשווי השימוש בלבד, בעוד שברכישה פרטית נשאר לו רכב שיש לו ערך כלשהו.

• ככה קרטל הרכב עובד עלינו; 9 שנים לרפורמה: אין תחרות, הרווחיות חריגה
• ביקור סגן נשיא ארה"ב: חסימות הכבישים יתרחבו לתל אביב ולירושלים, שיבושים גם בדרך לנתב"ג
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• עשרת הרכבים הפופולריים ביותר בישראל בכל הזמנים

האם כדאי לבחור ברכב חשמלי בליסינג?

עבור המעסיק כן, לעובד פחות. החיסכון התפעולי בדלק והוצאות אחזקה מועיל בעיקר למעסיק שמשלם את העלויות, אך שווי השימוש לעובד נשאר גבוה והחיסכון האישי זניח. רכב חשמלי במחירון יכול להגיע למחירים של 200,000-250,000 שקל, מה שיוצר מס שווי שימוש חודשי משמעותי. העובד אמנם לא משלם על דלק, אך הוא גם לא חוסך בפועל כי הדלק לא יצא מכיסו. הטבות המיסוי הקיימות צומצמו באופן משמעותי, והחיסכון לעובד הפך להיות שולי בלבד.

האם רכבי פלאג-אין משתלמים יותר?

בשלב זה – פחות. הטבות המס עליהם צפויות להצטמצם ב-2026, והם עלולים להיתפס כרכבי בנזין רגילים בשימוש בפועל. רכבי פלאג-אין נהנו בעבר מהטבות מיסוי משמעותיות, אך המציאות הראתה שרבים משתמשים בהם כרכבי בנזין רגילים ולא טוענים את הסוללה באופן קבוע. לכן, משרד האוצר שוקל לצמצם או לבטל את ההטבות על רכבים אלה. בנוסף, מחירי המחירון שלהם גבוהים, והחיסכון בדלק קיים רק עבור מי שאכן טוען באופן עקבי – משהו שדורש תשתית ומשמעת.

מה תוקף הטבות המס על רכב חשמלי כיום?

עד סוף 2025. לאחר מכן לא ברור אם יוארכו, יבוטלו או ישתנו מהותית. הממשלה טרם הודיעה על המשך ההטבות, ויש אי-ודאות משמעותית בשוק. עובדים ומעסיקים שמתלבטים על בחירת רכב חשמלי צריכים לקחת בחשבון שהמצב עלול להשתנות באופן דרמטי החל מ-2026. ייתכן שההטבות יוארכו בצורה מצומצמת, או שיוחלפו בהטבות אחרות, אך גם ייתכן שיבוטלו לחלוטין. אי-הוודאות הזו מקשה על החלטות ארוכות טווח, במיוחד עבור ליסינג של 3-4 שנים.

האם מס נסועה ייכנס לתוקף ב-2026?

לא ידוע בוודאות. כרגע אין אישור סופי, אך קיימת אפשרות למס שנתי של אלפי שקלים לרכבים חשמליים. סיכוי טוב שזה ייכנס בטווח של שנה-שנתיים. הרעיון מאחורי מס הנסועה הוא לפצות את המדינה על אובדן ההכנסות ממס הדלק, שרכבים חשמליים לא משלמים. מדובר במס שעלול להגיע ל-2,000-5,000 שקל לשנה, בהתאם למספר הקילומטרים. אם יאושר, זה ישנה לחלוטין את החשבון הכלכלי של רכבים חשמליים, ויהפוך אותם לפחות כדאיים עבור נהגים עם קילומטראז' גבוה. יישום המס מצריך תשתית טכנולוגית של מדידת קילומטרים, ולכן לא ברור מתי בדיוק ייכנס לתוקף.

מה מעודד עובדים לבחור ברכב חשמלי בכל זאת?

עמדות טעינה מסובסדות, תמריצים מהמעסיק, תדמית סביבתית, או אבזור עשיר שמגיע עם הדגמים. חברות רבות מתקינות עמדות טעינה במקום העבודה או בבית העובד על חשבון החברה, מה שמקל על הטעינה השוטפת. בנוסף, רכבים חשמליים מגיעים לרוב עם אבזור טכנולוגי עשיר יותר מאשר רכבי בנזין במחיר דומה. חלק מהעובדים רואים ערך בנהיגה שקטה ובתרומה לאיכות הסביבה. גם זכויות חנייה מועדפות בערים מסוימות ותמריצים עירוניים נוספים יכולים להטות את הכף.

האם כדאי לחכות עם הבחירה לרבעון הראשון של 2026?

כנראה שכן. ייתכנו שינויים רגולטוריים שיטו את הכף משמעותית. בתחילת 2026 צפוי להתברר המצב לגבי המשך הטבות המס על רכבים חשמליים, הכנסת מס הנסועה, ושינויים נוספים במיסוי רכבים. מי שיכול לדחות את ההחלטה עד אז יקבל החלטה מושכלת יותר על בסיס נתונים ברורים. עם זאת, דחייה ארוכת מדי עלולה להשאיר את העובד עם רכב ישן או ללא רכב צמוד לתקופה ממושכת. חברות רבות דורשות הזמנה מוקדמת של חודשים ספורים, ולכן המתנה יתר על המידה עלולה ליצור פערים.

האם חברות הליסינג מתאימות את המחירים למצב?

לא תמיד. חלקן שומרות את ההנחות שהן מקבלות מיבואנים לעצמן, בעוד אחרות מגלגלות אותן ללקוח בהתאם לביקוש ולתחרות. בשוק תחרותי, חברות ליסינג מעדיפות לשמור על מרווחי רווח ולהעביר רק חלק מההנחות. המעסיק, שמנהל משא ומתן עם חברת הליסינג, יכול להשפיע על המחיר הסופי, אך לעיתים קרובות הוא לא מודע לגובה ההנחות האמיתיות. העובד, מצדו, משלם מס שווי שימוש לפי המחירון ולא לפי המחיר שהמעסיק שילם בפועל, ולכן הוא הצד הפגוע ביותר.

האם יש פער בין רכבי אפס קילומטר לליסינג?

ברוב המקרים כן, אך בליסינג תפעולי לעובד אין לכך השפעה ישירה – הרכב חדש ונחשב ככזה לצורכי שימוש. מבצעי אפס קילומטר במשרדי המכירות יכולים להציע הנחות של עשרות אלפי שקלים על רכבים מלאי, בעוד שבליסינג הרכב נרכש לפי מחיר קבוע. העובד לא נהנה ישירות מההנחות האלה, שכן הוא לא זה שרכש את הרכב. המעסיק, לעומת זאת, יכול לנצל מבצעים כאלה אם הוא קונה רכבים ישירות במקום דרך חברת ליסינג, אך זה דורש ניהול עצמאי של ציי הרכב.

האם השוק משתנה לטובת העובד או המעסיק?

המעסיק נהנה יותר. הוא יכול לנצל הנחות, לנהל באופן יעיל את ציי הרכב, ולהעביר לעובד עלויות דרך מס שווי השימוש. העובד, לעומת זאת, נושא בעלות המלאה של המיסוי ללא קשר למחיר האמיתי שהמעסיק שילם. בנוסף, המעסיק זכאי לניכוי מס על הוצאות הליסינג, בעוד שהעובד משלם מס על שווי שימוש מלא. התמונה הכוללת מראה שהעובד הופך ליותר פגיע ככל שהפערים בין מחירוני רשמיים למחירי שוק גדלים.

מהן האלטרנטיבות לליסינג תפעולי?

מענק רכב, השתתפות בהוצאות רכב פרטי, או רכישה פרטית עם החזר קילומטראז'. חלק מהמעסיקים מציעים כיום מענק חודשי קבוע במקום רכב צמוד, מה שמאפשר לעובד לבחור בעצמו האם לרכוש רכב, לשכור, או להסתדר בתחבורה ציבורית. אופציה נוספת היא השתתפות של המעסיק בהוצאות רכב פרטי – ביטוח, טיפולים, צמיגים – בתוספת החזר קילומטראז' לנסיעות עבודה. חלופות אלה נותנות לעובד יותר גמישות, אך מחייבות אותו לנהל את הרכב בעצמו ולשאת בסיכונים.

איך מחשבים את מס שווי השימוש?

מס שווי השימוש מחושב כאחוז ממחיר המחירון של הרכב, בהתאם לשיעור המס השולי של העובד. השיעור הבסיסי הוא 2.5% מהמחירון לחודש, שמתורגם ל-30% מהמחירון בשנה. עובד במדרגת מס של 50% ישלם בפועל 15% מהמחירון בשנה. לדוגמה: רכב עם מחירון של 200,000 שקל יוצר שווי שימוש שנתי של 60,000 שקל, וממנו ישולם מס של 30,000 שקל בשנה – 2,500 שקל לחודש. זו עלות משמעותית שהעובד צריך לקחת בחשבון.

מה קורה כשהפער בין מחירון לשוק גדול במיוחד?

העובד משלם מס על שווי מנופח שלא משקף את המציאות. במקרים קיצוניים, כמו רכבי יוקרה או דגמים שיש עליהם מבצעים גדולים, הפער יכול להגיע ל-50,000-100,000 שקל. משמעות הדבר היא תשלום עודף של 3,000-5,000 שקל בשנה במס. עובדים רבים אינם מודעים לכך עד שהם בודקים לעומק את המחירים בשוק ומגלים שהמעסיק שילם הרבה פחות ממה שהם חושבים. למרבה הצער, אין מנגנון לעדכון אוטומטי של מחירוני הרכב לפי מחירי השוק, והעובד נותר עם הנטל הכלכלי.

האם עדיף לבחור דגם זול יותר או דגם יקר עם יותר אבזור?

תלוי בשיעור המס האישי והשימוש בפועל. דגם זול יוצר שווי שימוש נמוך יותר, אך עשוי לחסוך פחות באבזור ובטכנולוגיה. דגם יקר יותר יוצר שווי שימוש גבוה, אך מגיע עם יותר ציוד ורמת נוחות גבוהה יותר. עובד שנוהג מעט ולא צריך אבזור מיוחד ייהנה יותר מדגם זול. עובד שנוהג הרבה, צריך בטיחות ונוחות, ורואה בליסינג ערך ארוך טווח, עשוי להעדיף דגם יקר יותר למרות המס הגבוה. חישוב עלות-תועלת אישי הוא הכרחי.

מה צפוי לקרות בשוק בשנים הקרובות?

צפויים שינויים משמעותיים: צמצום או ביטול הטבות על רכבים חשמליים, הכנסת מס נסועה, עדכון מחירונים, ואולי גם שינויים במבנה המיסוי על רכבי ליסינג. הממשלה מחפשת מקורות הכנסה, והרכבים החשמליים שלא משלמים מס דלק הם יעד ברור. בנוסף, השוק עצמו משתנה, יותר יבואנים, יותר תחרות, ופערים גדלים בין מחירונים לשוק. העובד צריך להיות ער לשינויים האלה ולהתאים את ההחלטות שלו בהתאם. המלצה: לשמור על גמישות ולא להתחייב לתקופות ארוכות מדי.

בשורה התחתונה: ליסינג תפעולי כן או לא?

זה תלוי בפרופיל העובד, סגנון הנהיגה, ערך השירותים, והנכונות להתמודד עם שוק רכבים עצמאי. עבור עובד עמוס, שמעריך שקט תפעולי ואינו רוצה להתעסק בניהול רכב, ליסינג עדיין נשאר אפשרות נוחה למרות העלות. עבור עובד כלכלי, בקיא בשוק הרכב, ומוכן להשקיע זמן וניהול – רכישה פרטית עם תמיכה מהמעסיק עשויה להיות משתלמת יותר. לא קיימת תשובה אחת לכולם, והחלטה נכונה דורשת חישוב אישי מדויק של עלויות, תועלות, וערך הזמן של העובד. עבור רבים, זו עדיין בחירה נוחה אך יקרה.