מטוס אתיחאד (אתיחאד)מטוס אתיחאד (אתיחאד)

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה


אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן

רן קידר |

אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים. 

השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.

מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול

טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.

גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.

יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.

דלתא איירליינס, השנייה בגודלה בארה"ב, ממשיכה בגישה זהירה ומפעילה טיסות רק לניו יורק - שלוש טיסות שבועיות שמתמלאות עד אפס מקום. אמריקן איירליינס, השלישית בגודלה והחברה שהייתה פעילה מאוד בישראל לפני המשבר, עדיין שומרת על שתיקה. היא כנראה מחכה לראות התייצבות במצב הביטחוני, אבל היא יכולה להפתיע בכל רגע. 

המזרח והמערב נפגשים בנתב"ג

בעוד האמריקאיות מתלבטות ובוחנות את השטח, חברות התעופה מהמפרץ הפרסי דווקא מגבירות נוכחות בצורה דרמטית. אתיחאד איירווייז מאבו דאבי, שהמשיכה לטוס לישראל גם בתקופות הקשות והמסוכנות ביותר של הלחימה, מכריזה על הגברה חסרת תקדים: מדצמבר היא תפעיל חמש טיסות יומיות לתל אביב - תדירות גדולה שתהפוך אותה לאחת החברות הדומיננטיות והחשובות ביותר בשוק הישראלי.

קיראו עוד ב"בארץ"

המהלך האסטרטגי של אתיחאד אינו מקרי כלל. בהיעדר הטיסות מטורקיה, שהיוותה בעבר גשר מרכזי וזול למזרח הרחוק, החברה מאבו דאבי ממצבת את עצמה כחלופה האסטרטגית המועדפת. הקישוריות המצוינת שלה ליעדים באסיה, אוסטרליה, הודו ואפריקה הופכת אותה לבחירה טבעית עבור ישראלים רבים שמחפשים דרך נוחה ומהירה להגיע למזרח.

והחברות האירופאיות? KLM ההולנדית עם הקו הוותיק מאמסטרדם, סוויס השוויצרית עם החיבור מציריך, SAS הסקנדינבית שמפעילה טיסות מקופנהגן ומשטוקהולם, איבריה הספרדית עם הקו ממדריד, לופטהנזה הגרמנית שחוזרת מפרנקפורט ומינכן, אייר פראנס מפריז, אוסטריאן ווינה, יורווינגס הגרמנית הזולה - כולן הכריזו על חזרה מהירה, וחלקן אף הקדימו את המועד המתוכנן המקורי ברגע שהבינו שהמצב מתייצב.

אייר קנדה מצטרפת עם חידוש הקו הישיר מטורונטו - קו אסטרטגי שמחבר את ישראל לא רק לקנדה אלא לכל צפון אמריקה דרך הרשת הענפה של החברה. היא מתכננת להתחיל בשלוש טיסות שבועיות ולהגביר בהתאם לביקוש, שכבר עכשיו נראה מבטיח מאוד.

עם זאת, חלק מהחברות החשובות ביותר עדיין מחכות בצד. ריינאייר, ענקית הלואו-קוסט האירית שהייתה אחת הפופולריות ביותר בקרב ישראלים, מעורבת בסכסוך מר עם רשות שדות התעופה על זמני הנחיתה וההמראה (סלוטים) ודחתה את חזרתה עד להסדרת העניין. איזיג'ט הבריטית, מתחרתה הגדולה של ריינאייר, עדיין מתלבטת ובוחנת את המצב.

טורקיש איירליינס - מתי היא תחזור?

אבל הכאב האמיתי והמשמעותי ביותר עבור הצרכן הישראלי הוא היעדרה של טורקיש איירליינס. החברה הטורקית הענקית, שהייתה הרביעית בגודלה בנתב"ג לפני המלחמה עם עשרות טיסות יומיות לאיסטנבול, לא צפויה לחזור בזמן הקרוב בגלל המתיחות הדיפלומטית החריפה בין המדינות. המשמעות: הגשר החשוב והזול לאסיה ולאפריקה דרך איסטנבול נשאר חסום לישראלים, וההערכה היא שגם בתחילת 2026 המצב לא ישתנה, אם כי, ככל שהמצב בעזה יתייצב הסיכוי לחזרה לנורמליות מול הטורקים עולה. 

גם אמירייטס מדובאי, אחת החברות היוקרתיות והאיכותיות בעולם, ITA האיטלקית (יורשתה של אליטליה), ווירג'ין אטלנטיק הבריטית החדשנית - כולן עדיין לא הודיעו על מועד חזרה. כל חברה שמתעכבת מפסידה נתח שוק פוטנציאלי בתקופה קריטית של בנייה מחדש של השוק ולכן נראה שככל שיעברו הימים ויהיה שקט, הסיכוי לשמוע על חברות שיחזרו, עולה. 

מומחי תעופה ותיירות מדברים על תופעה מעניינת שצפויה להתרחש בחודשים הקרובים: "ביקוש נקמני" - בדיוק כמו שקרה אחרי הקורונה. ישראלים שנמנעו מטיסות לחו"ל במשך חודשים ארוכים בגלל המצב הביטחוני והמחירים הגבוהים צפויים לפרוץ החוצה בהמוניהם. החברות שיחזרו ראשונות ויציעו מחירים אטרקטיביים ושירות טוב עשויות לקצור את הפירות הגדולים ביותר של הגל הזה.

מניית אל על, שזינקה בצורה דרמטית במהלך המלחמה כשנהנתה ממעמד כמעט מונופוליסטי והעלתה מחירים ללא מעצור, איבדה כ-16% מערכה מתחילת אוקטובר. המשקיעים מבינים שעידן הרווחים הקלים והשמנים נגמר והתחרות האמיתית והקשה חוזרת. החברות הישראליות יצטרכו להתאמץ הרבה יותר כדי לשמור על נתח השוק שצברו בתקופת החירום, והצרכן הישראלי הוא המרוויח הגדול.

עונת החורף בנתב"ג נפתחת באווירה שונה לחלוטין מזו ששררה רק לפני חודשיים. התחרות מתחדשת בעוצמה שלא נראתה כאן שנים, המחירים יורדים בעשרות אחוזים, והישראלים יכולים לתכנן חופשות בחו"ל בלי לשבור את חשבון הבנק.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

פרופ' יואל מוקיר (אונ' תל אביב)פרופ' יואל מוקיר (אונ' תל אביב)

יואל, הילד מחיפה זכה בנובל - מה גילה הפרופ' להיסטוריה כלכלית ומדוע הוא הופתע מאוד מהזכייה?

צמיחה-צמיחה-צמיחה; פעם זה היה מיקום-מיקום-מיקו, אבל בעסקים גדולים, בכלכלות, מדברים על צמיחה - אם אתה לא צומח, אתה לא קיים; פרופ' מוקיר בדק את הצמיחה וגילה למה ומתי צומחים? הוא קיבל פרס כי הוא הבין, הגדיר וניסח את החדשנות והרעיונות כבסיס של הצמיחה ולא דווקא ההון האנושי. נשמע אולי פשוט, אבל מאות מאמרים ומחקרים חידדו וליטשו את התיאוריה שלו בדרך לפרס נובל - קל זה לא היה. 

אדיר בן עמי |

כשהתקשרו להודיע שזכה, הוא לא ענה. כשקיבל ברכות "מזל טוב" במייל - הוא חשב שהתבלבלו עם יום ההולדת שלו. הוא לא ציפה שיתנו לחוקר בתחום ההיסטוריה הכלכלית פרס נובל והוא צודק. עם כל הכבוד להיסטוריה, מה שהעולם צריך זה מהפכות, חדשנות, תיאוריות מרתקות. אבל, כנראה למזלו הוא חוקר בדיוק את זה - הוא חוקר את ההיסטוריה של החדשנות, את ההיסטוריה של המהפכות, את ההיסטוריה של הצמיחה. 

למה מדינה מסוימת צומחת ואחרת, לא? למה בעשורים האחרונים העולם צומח ובמשך תקופה ממושכת מאוד לא היתה צמיחה? האם כדי לצמוח צריך להרוס את הקיים? "תיאוריית ההרס היצירתי" נשמעת כמו משהו רע, אבל היא כנראה מה שקורה עכשיו - הורסים את העולם הישן בשביל עולם חדש - כנראה שה-AI, מיתר חלקים רבים מהעל שהכרנו לשם צמיחה. הרס ועליו צמיחה. 

צמיחה היא הדבר הכי חם בוול סטריט. אתה לא צריך להרוויח, אבל אתה צריך לצמוח כדי להיות מעניין. מעניין זה "שווה". כדי שישקיעו בך, כדי להתעשר, כדי להגיע למיליארדים, צריך חלום, חדשנות וצמיחה. פרס נובל מתחבר לנובל מבחינה זו - הוא שם את הצמיחה בכותרת. 

יואל הוא משלנו. נולד אומנם בהולנד, אבל הוריו ניצולי שואה, עלה לישראל בצעירותו, למד כאן, עדיין מלמד כאן קורס באוניברסיטת תל אביב (בקיץ). מחובר לישראל. חי בארה"ב הגדולה.  

מוקיר, אחד מחוקרי הכלכלה הבולטים של זמננו, הפך השבוע לישראלי נוסף שמצטרף לרשימת זוכי פרס נובל. מוקיר,, זכה בפרס נובל לכלכלה על תרומתו להבנת תהליכי הצמיחה הכלכלית לאורך ההיסטוריה - ובעיקר על הסברו מדוע הכלכלות בעולם צמחו רק החל מהמאה ה-19, אחרי תקופות ארוכות של קיפאון.