מטוס אתיחאד (אתיחאד)
מטוס אתיחאד (אתיחאד)

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה

אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן

רן קידר | (13)

אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים. 

השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.

מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול

טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.

גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.

יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.

דלתא איירליינס, השנייה בגודלה בארה"ב, ממשיכה בגישה זהירה ומפעילה טיסות רק לניו יורק - שלוש טיסות שבועיות שמתמלאות עד אפס מקום. אמריקן איירליינס, השלישית בגודלה והחברה שהייתה פעילה מאוד בישראל לפני המשבר, עדיין שומרת על שתיקה. היא כנראה מחכה לראות התייצבות במצב הביטחוני, אבל היא יכולה להפתיע בכל רגע. 

המזרח והמערב נפגשים בנתב"ג

בעוד האמריקאיות מתלבטות ובוחנות את השטח, חברות התעופה מהמפרץ הפרסי דווקא מגבירות נוכחות בצורה דרמטית. אתיחאד איירווייז מאבו דאבי, שהמשיכה לטוס לישראל גם בתקופות הקשות והמסוכנות ביותר של הלחימה, מכריזה על הגברה חסרת תקדים: מדצמבר היא תפעיל חמש טיסות יומיות לתל אביב - תדירות גדולה שתהפוך אותה לאחת החברות הדומיננטיות והחשובות ביותר בשוק הישראלי.

קיראו עוד ב"בארץ"

המהלך האסטרטגי של אתיחאד אינו מקרי כלל. בהיעדר הטיסות מטורקיה, שהיוותה בעבר גשר מרכזי וזול למזרח הרחוק, החברה מאבו דאבי ממצבת את עצמה כחלופה האסטרטגית המועדפת. הקישוריות המצוינת שלה ליעדים באסיה, אוסטרליה, הודו ואפריקה הופכת אותה לבחירה טבעית עבור ישראלים רבים שמחפשים דרך נוחה ומהירה להגיע למזרח.

והחברות האירופאיות? KLM ההולנדית עם הקו הוותיק מאמסטרדם, סוויס השוויצרית עם החיבור מציריך, SAS הסקנדינבית שמפעילה טיסות מקופנהגן ומשטוקהולם, איבריה הספרדית עם הקו ממדריד, לופטהנזה הגרמנית שחוזרת מפרנקפורט ומינכן, אייר פראנס מפריז, אוסטריאן ווינה, יורווינגס הגרמנית הזולה - כולן הכריזו על חזרה מהירה, וחלקן אף הקדימו את המועד המתוכנן המקורי ברגע שהבינו שהמצב מתייצב.

אייר קנדה מצטרפת עם חידוש הקו הישיר מטורונטו - קו אסטרטגי שמחבר את ישראל לא רק לקנדה אלא לכל צפון אמריקה דרך הרשת הענפה של החברה. היא מתכננת להתחיל בשלוש טיסות שבועיות ולהגביר בהתאם לביקוש, שכבר עכשיו נראה מבטיח מאוד.

עם זאת, חלק מהחברות החשובות ביותר עדיין מחכות בצד. ריינאייר, ענקית הלואו-קוסט האירית שהייתה אחת הפופולריות ביותר בקרב ישראלים, מעורבת בסכסוך מר עם רשות שדות התעופה על זמני הנחיתה וההמראה (סלוטים) ודחתה את חזרתה עד להסדרת העניין. איזיג'ט הבריטית, מתחרתה הגדולה של ריינאייר, עדיין מתלבטת ובוחנת את המצב.

טורקיש איירליינס - מתי היא תחזור?

אבל הכאב האמיתי והמשמעותי ביותר עבור הצרכן הישראלי הוא היעדרה של טורקיש איירליינס. החברה הטורקית הענקית, שהייתה הרביעית בגודלה בנתב"ג לפני המלחמה עם עשרות טיסות יומיות לאיסטנבול, לא צפויה לחזור בזמן הקרוב בגלל המתיחות הדיפלומטית החריפה בין המדינות. המשמעות: הגשר החשוב והזול לאסיה ולאפריקה דרך איסטנבול נשאר חסום לישראלים, וההערכה היא שגם בתחילת 2026 המצב לא ישתנה, אם כי, ככל שהמצב בעזה יתייצב הסיכוי לחזרה לנורמליות מול הטורקים עולה. 

גם אמירייטס מדובאי, אחת החברות היוקרתיות והאיכותיות בעולם, ITA האיטלקית (יורשתה של אליטליה), ווירג'ין אטלנטיק הבריטית החדשנית - כולן עדיין לא הודיעו על מועד חזרה. כל חברה שמתעכבת מפסידה נתח שוק פוטנציאלי בתקופה קריטית של בנייה מחדש של השוק ולכן נראה שככל שיעברו הימים ויהיה שקט, הסיכוי לשמוע על חברות שיחזרו, עולה. 

מומחי תעופה ותיירות מדברים על תופעה מעניינת שצפויה להתרחש בחודשים הקרובים: "ביקוש נקמני" - בדיוק כמו שקרה אחרי הקורונה. ישראלים שנמנעו מטיסות לחו"ל במשך חודשים ארוכים בגלל המצב הביטחוני והמחירים הגבוהים צפויים לפרוץ החוצה בהמוניהם. החברות שיחזרו ראשונות ויציעו מחירים אטרקטיביים ושירות טוב עשויות לקצור את הפירות הגדולים ביותר של הגל הזה.

מניית אל על, שזינקה בצורה דרמטית במהלך המלחמה כשנהנתה ממעמד כמעט מונופוליסטי והעלתה מחירים ללא מעצור, איבדה כ-16% מערכה מתחילת אוקטובר. המשקיעים מבינים שעידן הרווחים הקלים והשמנים נגמר והתחרות האמיתית והקשה חוזרת. החברות הישראליות יצטרכו להתאמץ הרבה יותר כדי לשמור על נתח השוק שצברו בתקופת החירום, והצרכן הישראלי הוא המרוויח הגדול.

עונת החורף בנתב"ג נפתחת באווירה שונה לחלוטין מזו ששררה רק לפני חודשיים. התחרות מתחדשת בעוצמה שלא נראתה כאן שנים, המחירים יורדים בעשרות אחוזים, והישראלים יכולים לתכנן חופשות בחו"ל בלי לשבור את חשבון הבנק.


תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אלעל לוקחת על מזוודה עד 23 קילו 110$ עד 150 $ לכוון אחד חוץ מעלות של הכרטיס טיסה (ל"ת)
    אנונימי 22/10/2025 01:14
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מוישיק 21/10/2025 22:03
    הגב לתגובה זו
    עדיף שהטורקים לא יגיעו לפחות עוד שנה ..
  • 9.
    יהונתן 16/10/2025 18:39
    הגב לתגובה זו
    הפעילה טיסות זולות לברצלונה עד למלחמה
  • 8.
    יהודי עם כבוד ותבונה מעדיף לחצות את הים על אונית מסע העיקר לא לפרנס את הנאלחים הטורקים (ל"ת)
    רק לא טורקיש 16/10/2025 12:50
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 16/10/2025 21:06
    הגב לתגובה זו
    אה שכחתי ממשלת הימין בראש הנוכל האופורטוניסט אין כבוד רק כסף בראש
  • צודק (ל"ת)
    אנונימי 16/10/2025 18:17
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לפני שמתחשבנים עם אל על צריך להתחשבן עם הטורקיות (ל"ת)
    אמיר 16/10/2025 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אני לא טס אלעל עד למשבר הבא. בעל השליטה עשה הון על דם החיילים (ל"ת)
    אנונימי 16/10/2025 09:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 16/10/2025 08:55
    הגב לתגובה זו
    לא לתת לטורקיה שקל פרנסה עוכרי ישראל הם והמנהיג הנבזה שלהם איך התהפך עלינו ברגע תומך האחים המוסלמים.
  • 4.
    דש 16/10/2025 05:30
    הגב לתגובה זו
    הייתי רוצה שלא ישכחו ולא יסלחו לעושקות חסרות הבושה מישראל
  • 3.
    ישראלי 16/10/2025 04:17
    הגב לתגובה זו
    הייתי מצפה שניתן לטורקים להזיע לפני שיקבלו אישור לנחות כאן .
  • 2.
    אנונימי 15/10/2025 20:27
    הגב לתגובה זו
    אל תשכחו מהר מה הם עשו לנו
  • 1.
    אנונימי 15/10/2025 20:17
    הגב לתגובה זו
    60 חברות זה קצת יותר מחצי שרחוק מאוד מלספק את הצרכים של הישראלים גם כשאין תיירים
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות