25 באוקטובר 2022 - אדידס מסיימת את השת"פ עם קניה ווסט ומאבדת מנוע צמיחה

ב-25 באוקטובר 2022 הודיעה אדידס על סיום מיידי של שיתוף הפעולה עם הראפר האמריקאי קניה ווסט, הידוע כיום בשם Ye, בעקבות סדרת הצהרות אנטישמיות שפרסם ברשתות החברתיות ובראיונות. מדובר במהלך שהשלכותיו הכלכליות היו מיידיות: אדידס העריכה כי הפסקת הפעילות עם המותג תוביל לפגיעה של כ-250 מיליון אירו ברווח השנתי.

שיתוף‎ הפעולה בין אדידס לווסט החל ב-2013 והפך לאחד המיזמים המסחריים הבולטים בענף האופנה. תחת מותג Yeezy נמכרו נעליים ייחודיות דוגמת Yeezy Boost 350, 500 ו-700, סנדלי גומי, בגדים בסגנון מינימליסטי בגוני מונוכרום, מעילים בעלי נפח רב וגזרות חדשניות. הקולקציות נמכרו במחירים גבוהים יחסית, כשזוג נעליים יכול להגיע לכ-300 דולר ויותר. במקרים מסוימים, מחירי יד שנייה חצו את רף ה-1,000 דולר.

המותג נחשב עד אותה תקופה להצלחה גדולה: ההכנסות של אדידס מ-Yeezy הוערכו בכמיליארד דולר בשנה, והקולקציות אזלו לעיתים תוך דקות. אדידס החזיקה בזכויות השיווק וההפצה, ו־ווסט שמר על זכויות עיצוב. עם הפסקת ההתקשרות, החברה הודיעה כי תחדל מייצור ושיווק המוצרים, ואף הצהירה שתשקול מה לעשות עם המלאי שנותר במחסנים. בהמשך, חלקו נמכר תחת מגבלות.

• ריטיילורס ממשיכה לצלול - צניחה של 62% ברווח
• אדידס סוגרת שנה טובה מהצפוי - אך מזהירה מהאטה ב-2025
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההחלטה של אדידס עוררה תגובות חזקות בקרב משקיעים: מדובר היה באובדן אחד ממנועי הצמיחה של אדידס, בתקופה שגם כך הייתה מאתגרת לענף הקמעונאות. היא גם שיקפה את הסיכונים הכרוכים בשיתופי פעולה עם דמויות ציבוריות שנושאות עימן פרופיל תקשורתי בעייתי. 

יום לאחר ההודעה ירדה מניית אדידס ב-5.6% במסחר בבורסת פרנקפורט, כשהמשקיעים הגיבו לפגיעה הצפויה בהכנסות ובהערכת השווי של החברה. הירידה החדה שיקפה את החשש מפני השפעה מתמשכת על הביצועים, לאור התלות שהייתה למותג ב-Yeezy. החברה עצמה הורידה את תחזיות הרווח. ההשפעה הורגשה גם במדדים ענפיים, והנראות של אדידס בשווקים הבינלאומיים הושפעה באופן מיידי. 

25 באוקטובר 2018 - נמכרת יצירת האמנות הראשונה שנוצרה ע"י בינה מלאכותית

ב-25 באוקטובר 2018 נמכרה בניו יורק יצירת האמנות "Portrait of Edmond de Belamy", שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית, במחיר מפתיע של 432,500 דולר. המכירה התבצעה בבית המכירות הפומביות כריסטיס, והייתה הפעם הראשונה שיצירה שנוצרה כולו על ידי אלגוריתם נמכרה במעמד פומבי כזה.

• המניה שקפצה 700% ביום המסחר הראשון והאירוע הביטחוני שגבה מחיר מכלכלת ישראל
• חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

המערכת שיצרה את היצירה - אלגוריתם מסוג GAN - הוזנה בכ-15 אלף דיוקנאות קלאסיים מתקופות שונות. במילים אחרות, היא "למדה" לזהות תבניות וסגנונות נפוצים בדיוקנאות אמנותיים, ובהתאם לכך יצרה תוצר מקורי שנראה כאילו צויר בידי אמן אנושי. היצירה עצמה הייתה חלק מסדרה בשם "משפחת בלמי" שיצר קולקטיב האמנים הצרפתי Obvious.

הפער בין מחיר המכירה לתחזיות (7,000 עד 10,000 דולר בלבד) הדגיש את הסקרנות והעניין הגוברים סביב חיבור בין טכנולוגיה לאמנות. אבל מעבר לאפקט ההפתעה, מדובר ברגע שמהווה קו פרשת מים, גם מבחינה תרבותית וגם כלכלית. המכירה פתחה דיון נרחב על זכויות יוצרים: מי הבעלים של יצירה שנוצרה על ידי תוכנה, מי חתום עליה, והאם היא שוות ערך ליצירה של אדם.

שוק האמנות, שנחשב למסורתי ובעל נטייה להעדיף ייחוד ויד אדם, החל לגלות פתיחות לתוצרים טכנולוגיים, בעיקר כשהם מעוררים עניין תקשורתי וכלכלי. גם אספנים פרטיים וגם מוסדות החלו לשקול שילוב של יצירות מסוג זה באוספים. מדובר בציון דרך לא רק לעולם האמנות, אלא גם להבנת האפשרויות שפותחת הבינה המלאכותית ליצירה, הפצה ומסחור של תכנים ויזואליים בעתיד הקרוב.

מאז אותה מכירה נרשמה האצה משמעותית בשימוש בבינה מלאכותית ליצירה אמנותית. לפי הערכות, שוק האמנות שמבוססת AI מוערך כיום בכ-3.2 מיליארד דולר, וצפוי להגיע לכ-40 מיליארד בתוך עשור. מאות יצירות נמכרו, בחלק מהמקרים במחירים של עשרות ואף מאות אלפי דולרים ליחידה. פרויקטים דיגיטליים כמו Botto הצליחו לגייס מיליוני דולרים ממכירת יצירות מבוססות אלגוריתמים, ובתי מכירות פומביות החלו להקדיש קטגוריות מיוחדות לתחום. 

25 באוקטובר 2010 - ארה"ב מוכרת אג"ח ממשלתיות שמגינות מאינפלציה, בתשואה שלילית

ב-25 באוקטובר 2010, משרד האוצר האמריקאי השלים מכירה פומבית של 10 מיליארד דולר באג"ח ממשלתיות מסוג TIPS - ראשי תיבות של Treasury Inflation-Protected Securities. מדובר על אג"ח מיוחדות המיועדות להגן על משקיעים מפני אינפלציה, כאשר עיקר ההשקעה והריבית מתעדכנים בהתאם למדד המחירים לצרכן. הפעם, המכירה הייתה יוצאת דופן: התשואה הריאלית, זו שמעל האינפלציה, עמדה על  מינוס 0.55%. כלומר, משקיעים בעצם הסכימו לשלם לממשלה כדי להחזיק את האג"ח, במקום לקבל תמורה חיובית.

רק שנתיים קודם, משבר הפיננסי הגלובלי של 2008 הרעיד את העולם, והותיר פצעים עמוקים: בנקים קרסו, שוקי המניות צנחו, והאבטלה זינקה. באוקטובר 2010, הכלכלה האמריקאית התאוששה באיטיות, אך חששות מדפלציה, ירידה במחירים שמקשה על צמיחה, ריחפו באוויר. הפד' נקט מדיניות מרחיבה: ריבית אפסית ותוכנית רכישת נכסים ראשונה (QE1), שזרמה כסף לשווקים. משקיעים, בעיקר קרנות פנסיה וחברות ביטוח, חיפשו מקלט בטוח. הם העדיפו את הביטחון של אג"ח ממשלתיות, אפילו בהפסד קל, על פני הסיכונים בשוקי מניות תנודתיים או אג"ח פרטיות מסוכנות.

זו הייתה הפעם הראשונה מאז השקת TIPS ב-1997 שהמכירה הסתיימה בתשואה ריאלית שלילית. עד אז, אג"ח כאלו נתפסו כהשקעה שמבטיחה תשואה חיובית נטו, לאחר התאמה לאינפלציה. האירוע שיקף שינוי פרדיגמה: משקיעים מוכנים "לשלם" עבור הגנה מפני אינפלציה עתידית, מתוך ציפייה שהפד' ימשיך להזרים כסף ולהוריד תשואות נוספות. זה הגביר את הביקוש לאג"ח ממשלתיות, ותרם לירידה כללית בתשואות השוק. מאוחר יותר, התופעה התפשטה: עד 2019, טריליוני דולרים באג"ח נומינליות נכנסו לתשואות שליליות באירופה וביפן. 

האירוע הדגיש את כוחה של מדיניות מוניטרית מרחיבה, והשפיע על אסטרטגיות השקעה גלובליות, כשהפך את הרעיון של תשואה שלילית מנדיר למוכר. בסופו של דבר, הוא סימל את המעבר לעולם שבו ביטחון כלכלי גובר על רווח מיידי, וחיזק את מעמדן של TIPS ככלי מרכזי נגד אי ודאות.

25 באוקטובר 2003 - נעצר בעליה של חברת הנפט הגדולה ביותר ברוסיה

ב-25 באוקטובר 2003 נעצר מיכאיל חודורקובסקי, האיש שעמד בראש חברת הנפט הרוסית יוקוס, בעת שנחת בשדה תעופה בסיביר. המעצר, שבוצע על ידי כוחות הביטחון הרוסיים, היה חלק מהליך משפטי רחב שהוגדר על ידי רבים כמהלך פוליטי במסווה של אכיפת חוק. חודורקובסקי הואשם בהעלמת מס, גניבה והונאה בהיקפים של מיליארדי דולרים.

יוקוס, שצמחה מתוך הפרטה של נכסי מדינה לאחר התפרקות ברית המועצות, הפכה לאחת מחברות הנפט הגדולות ברוסיה. בעת מעצרו של חודורקובסקי היא נחשבה לחברת הנפט הגדולה ביותר ברוסיה מבחינת ייצור נפט והכנסות והיתה אחראית על כ-20% מסך ייצור הנפט הרוסי. מבחינת שווי שוק, יוקוס הייתה החברה היקרה ביותר ברוסיה כולה (לא רק בתחום הנפט), עם שווי של כ-20 מיליארד דולר, והייתה בין החברות הרווחיות ביותר בעולם, כשדורגה במקום ה-11 ברווח הנקי בין 100 חברות הנפט הגלובליות.

חודורקובסקי עצמו הפך לאחד האנשים העשירים ברוסיה, עם הון שהוערך בכ-15 מיליארד דולר. לפני מעצרו, החל לעסוק בפומבי בשחיתות השלטונית וקידם יוזמות אזרחיות ליברליות, מה שנתפס כאיום ישיר על השלטון המרכזי של ולדימיר פוטין.

המעצר של חודורקובסקי סימן את תחילת תהליך הקריסה של יוקוס, אשר חויבה לשלם חובות מס עצומים שנויים במחלוקת, בהיקף של כ-27 מיליארד דולר. נכסיה הולאמו בהדרגה ועברו לידי חברות שבשליטת הקרמלין, בראשן רוסנפט. המשבר ערער את אמון המשקיעים הזרים בכלכלה הרוסית, ונחשב לצעד סימבולי המעיד על מעבר של רוסיה ממודל כלכלי פתוח יותר, לריכוזיות שבשליטת המדינה.

האירועים של אוקטובר 2003 המחישו את הסיכון הטמון בפעילות עסקית במדינות בהן הכלכלה שלובה באופן הדוק בפוליטיקה. עבור משקיעים בינלאומיים, הפרשה היוותה אזהרה: גם אם חברה רווחית ובעלת נראות בינלאומית, אין ערובה ליציבותה כאשר יחסי הכוחות משתנים. יוקוס פורקה רשמית ב-2006, אך ההשלכות של הפרשה עדיין משפיעות על אקלים ההשקעות ברוסיה.

25 באוקטובר 2001 - מיקרוסופט משיקה את מערכת ההפעלה Windows XP 

ב-25 באוקטובר 2001 הושקה באופן רשמי מערכת ההפעלה ,Windows XP, גרסה ששינתה את פני עולם המחשוב האישי והארגוני. מדובר במערכת הראשונה שאיחדה בין הקו הצרכני של Windows 95/98/ME ובין הקו העסקי של Windows 2000, תוך שימוש בליבת NT היציבה והמאובטחת יותר.

מיקרוסופט השקיעה מיליארד דולר בקמפיין ההשקה, סכום חסר תקדים באותה תקופה, והפכה את XP לפלטפורמה המרכזית של החברה לשנים רבות. המערכת הציעה שיפורים מהותיים בממשק המשתמש, באבטחת מידע, בניהול קבצים, וביכולת התממשקות לרשתות, ונתפסה כקפיצת מדרגה ביחס לגרסאות קודמות. לא עבר זמן רב עד שהיא הפכה לברירת המחדל של משתמשים פרטיים ועסקיים כאחד.

לפי הערכות, בתוך פחות מחמש שנים מיום ההשקה, הותקנה XP על יותר מ-400 מיליון מחשבים ברחבי העולם. היא אפשרה ליצרני חומרה לפתח אקוסיסטם חדש של דרייברים ותוכנות, ואפשרה לנותני שירותים בענף ה-IT לספק פתרונות מתקדמים יותר. חברות רבות הסתמכו עליה לבניית תשתיות מחשוב פנימיות, ולא מעט מהן המשיכו להפעיל אותה גם לאחר שמיקרוסופט הפסיקה את התמיכה הרשמית, עד 2014.

אבל לצד ההצלחה, השקת XP סימנה גם את תחילתו של עידן של בקרה רגולטורית מוגברת על מיקרוסופט, כולל חקירות באירופה וארה"ב בנוגע לתחרותיות ולהגבלים עסקיים. המבנה המאוחד של XP, ששילב נגן מדיה ודפדפן אינטרנט כחלק בלתי נפרד מהמערכת, עורר ביקורת בטענה שמדובר בהתנהלות שפוגעת ביצרנים מתחרים.

כך או אחרת, Windows XP הייתה למערכת הפעלה פורצת דרך: היא שילבה יציבות עם נגישות, ביצועים עם עיצוב, וחוויית משתמש עם רמת אבטחה מתקדמת לתקופתה. ההשקה שלה סימנה את תחילת עידן המחשוב הביתי כפי שהוא מוכר כיום, והשפעתה ניכרת עד היום בפלטפורמות רבות.