אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 

• זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
• שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?

מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

אנחנו נמצאים כעת במצב הפוך - מצב של הורדת ריבית. ההורדה הזו ברובה כבר גלומה במחירי אגרות החוב שזינקו בחודש-חודשיים האחרונים בשיעור תלול. ככל שהם ארוכות יותר הן זינקו יותר.  הנה דוגמה - אגרת חוב ממשלתית צמודה 1151, לטווח של 24 שנים. התחילה את השנה ב-77 אגורות, ירדה במלחמה עם איראן ל-71.7 אגורות והים היא ב-83 אגורות. רווח של כ-16% בארבעה חודשים. באג"ח. 

זה האג"ח הארוך ביותר שקיים בשוק - ממשלתי צמוד 1151 0%  והוא נסחר כעת בתשואה אפקטיבית של 2% צמודה למדד. כלומר, אתם יכולים להשקיע ל-24 שנים בביטחון שתקבלו את ההשקעה הריאלית בתוספת של 2% בשנה - ב-24 שנה מדובר על תשואה ריאלית של 61%. אתם יותר משומרים על הכסף. לא רע למי שזאת השאיפה שלו, רוצה לשמור את הכסף, ולא מתכוון לממש בדרך, כי בדרך יש עליות וירידות. 

• סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
• הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

ונעבור לאג"ח נוספות. מבט על עקום התשואה של האג"ח (הקשר בין התשואה למח"מ) מלמד שבטווח של כ-17.4 שנה, יש שתי סדרות - אחת שקלית, אחת צמודה למדד. אג"ח שקלית ל-17 שנה מעניקה תשואה אפקטיבית של כ-4.4% לשנה - ממשלתי שקלי 1152 -0.19%  , בעוד שאג"ח צמודת מדד באותו מח"מ (משך חיים ממוצע) מניבה כ-1.9% - ממשלתי צמוד 0545 -0.07%  .  ומכאן שאם אתם רוצים להיות על הצד הבטוח ולא להפסיד ריאלית, אתם הולכים על הצמוד מבטיחים את הערך של הכסף שלכם ומרוויחים ב-17 שנים כ-39% (העלייה הריאלית, מעבר להצמדה).

אם אתם משקיעים באג"ח השקלי, אזי תקבלו הרבה יותר, רק שבעצם "ההצמדה" בפנים ואתם חשופים למצב שהמדד יזנק. 4.4% ב-17 שנים זו תשואה של 106%. נשמע מפתה, רק צריך להבין את הסיכונים. אם המדד יעלה במצטבר 200% בתקופה הזו - אכלתם אותה. אם המדד  יעלה 30%, הרווחתם ריאלית בגדול. איך יודעים במה להשקיע מבין /שתי האופציות?

ראשית מחשבים את הפער שגלום בתשואות האפקטיביות. מדובר על פער של 2.45%, שהוא למעשה מבטא את שיעור האינפלציה שהשוק צופה מדי שנה בטווח של 17.4 שנים. שנית, כל חוסך-משקיע צריך לשאול את עצמו מה הוא מעריך? 

אם הוא מעריך מדד של 2%, אז עדיף לו להשקיע בשקלית, אם הוא מעריך מדד שנתי ממוצע של 3%, אז ברור שעדיף האג"ח הצמוד (3% ועוד 2% = 5% גדול מ-4.4%).

בפועל, אם אתם משקיעים באג"ח דרך קרנות נאמנות, אז מנהלי הקרנות אמורים לקבוע את ההרכב. אם אתם עושים את זה בעצמכם, אז צריך קודם כל להבין שאתם מוכנים לקחת סיכון לטווח ארוך (השקעה ל-17, 24 שנים). כי בדרך האג"ח כאמור יכול לרדת. רוב המשקיעים מפזרים את ההשקעות הסולידיות באגרות חוב על פני מח"מים שונים. נניח שהחלטתם להשקיע חלק מהתיק באג"ח הארוך, ייתכן מאוד שמבחינת פיזור סיכונים כדאי לחלק באופן מסוים בין השקלי לצמוד מדד. 

יש אסטרטגיות השקעה מעניינות על אגרות חוב בהינתן ההערכה שלכם. נניח שאתם סבורים שהמדד יעלה בטווח הארוך לא יותר מ-2% בממוצע לשנה. במצב כזה, ברור שתעדיפו את ההשקעה השקלית שמספקת 4.4%, בעוד שהצמודה למדד תספק עם ההצמדה כ-4%. משקיעים מתוחכמים יכולים לקנות את האג"ח השקלי ולקבל 4.4%, ולמכור (שורט) באותו הסכום את האג"ח הצמוד, ולהרוויח את הפער - כ-0.4%. יש כמובן עלויות חיכוך (עמלות), עלויות השאלה, אבל זה שוק גדול מאוד.  על זה בפעם הבאה.