אגרות חוב צמודות הן ניירות ערך המבטיחים למחזיק בהן תשואה שערכה צמוד למדד מסוים, לרוב מדד המחירים לצרכן, כך שהקרן והריבית המשולמות למשקיע מתעדכנות בהתאם לשינויים באותו מדד. מטרת ההצמדה היא להגן על המשקיע מפני שחיקת ערך הכסף כתוצאה מאינפלציה.
בישראל
נפוצות אגרות חוב צמודות מדד הן בשוק האג"ח הממשלתי והן בשוק האג"ח הקונצרני שבשוק ההון, ומהוות אפיק השקעה מקובל בקרב גופים מוסדיים כגון קרנות פנסיה,
קופות גמל וחברות ביטוח, לצד משקיעים פרטיים המעוניינים בהגנה מפני אינפלציה.
מול אגרות החוב הצמודות קיימות גם אגרות חוב שקליות שאינן צמודות למדד, הנושאות ריבית קבועה או משתנה ללא הצמדה. הבחירה בין השניים תלויה בציפיות המשקיע לגבי מגמת האינפלציה ובאסטרטגיית
ניהול הסיכונים שלו. עבור משקיעים, אגרות חוב צמודות מדד מאפשרות לקבע תשואה ריאלית מראש, מעבר לשיעור האינפלציה הצפוי, בעוד אגרות חוב שקליות שאינן צמודות חושפות את המשקיע לסיכון שחיקת התשואה בעת עליית מחירים. בנק ישראל עצמו מנפיק חלק ניכר מאגרות החוב הצמודות
במשק, לצד הנפקות של תאגידים פרטיים המבקשים לגייס חוב לטווח ארוך.
מה זו ריבית ריאלית, מה אפשר ללמוד מהמחירים של אגרות החוב הצמודות והשקליות על הריבית הריאלית, מה משפיע על ההחלטה באיזה אג"ח להשקיע והאם קיימת עדיפות להשקעה באג"ח צמוד מדד?
יונתן כץ, אסטרטג מקרו של לידר שוקי הון על היתרון בצמודי המדד, על הגידול הצפוי בגיוסים של אג"ח ממשלתיות, על התשואה באג"ח שצפויה לעלות ואיך לפזר בין ההשקעות הסולידיות?
שוק האג"ח 
שוק האג"ח