תל בונד צמודות - איזה מח"מ הניב תשואה עודפת, והאם זה עתיד להשתנות?
תל בונד צמודות 1-3
המדד כולל את כל אגרות החוב הקונצרניות, הצמודות למדד, במח"מ המצויין לעיל, מעל דירוג -A (מעלות) או A3 (מדרוג). באג"ח זרה AA ו-Aa2 בהתאמה. המדד מכיל 81 ניירות, המח"מ הממוצע הוא 1.81% והתשואה הגלומה 2.46%. מספר ניירות הערך במדד אינו מוגבל, והמשקל המקסימלי של אג"ח אחת הוא 5% ושל מנפיק אחד 20%. אג"ח הגדולות במדד הן חשמל (אג"ח 29), מזרחי טפחות הנפקה 49 ועזריאלי אג"ח ה' עם 4.3% עד 5% במדד. ישנן שתי קרנות סל ושלוש קרנות מחקות העוקבות אחר המדד. קרנות סל: MTF סל תל בונד-צמודות 1-3 עם 0% דמי ניהול ו-92 מיליון שקל של נכסים מנוהלים. קסם ETF תל בונד-צמודות 1-3 עם 0.2% דמי ניהול ו-227 מיליון שקל נכסים מנוהלים. קרנות מחקות: אי בי אי מחקה תל בונד-צמודות 1-3 גובה 0% ומנהלת 274 מיליון שקל. תכלית TTF תל בונד-צמודות 1-3 גובה 0.15% ומנהלת 738 מיליון שקל. MTF מחקה תל בונד צמודות 1-3 גובה 0.2% ומנהלת 464 מיליון שקל. תל בונד צמודות 3 -5 תנאי הכניסה למדד זהים למדד הקודם, רק בשינוי המח"מ. מגבלת המשקל היא 6% ולא 5% כמו במדד הקודם, אך מגבלת המנפיק זהה - 20%. המדד מכיל 85 ניירות, עם מח"מ ממוצע של 3.62% והתשואה הפנימית כבר עולה ל-2.84%. האג"ח של דלק קבוצה (לז) הוא בעל המשקל הגבוה ביותר - 4.3%, לאחריו אלוני חץ (יב) עם 3.65% ושוב מזרחי טפחות (הנ אגח 63) עם 3.4%. מכשירים עוקבי מדד: קרנות סל: קסם ETF תל בונד צמודות 3-5 עם 351 מיליון שקל גובה 0.25% דמי ניהול. קרנות מחקות: אי בי אי מחקה תל בונד צמודות 3-5 ללא דמי ניהול מנהלת 235 מיליון שקל. הראל מחקה תל בונד-צמודות 3-5 גם לא גובה דמי ניהול, ומנהלת 72 מיליון שקל. MTF מחקה תל בונד צמודות 3-5 גובה 0.25% תמורת אותו שירות שהמתחרות נותנות בחינם, ובכל זאת מנהלת 244 מיליון שקל. קסם KTF תל בונד-צמודות 3-5 היקרה ביותר בקטגוריה עם 0.35% דמי ניהול מנהלת 73 מיליון שקל.
תל בונד צמודות 5-10
מדד חדש לגמרי שהחל לפעול רק במרץ השנה. תנאי כניסה זהים למדד הקודם בשינוי המח"מ. מגבלת המשקל של אג"ח בודדת חוזרת ל-5%. סך הכל 46 ניירות עונים על התנאים הנ"ל, עם מח"מ ממוצע של 5.77 ותשואה גלומה של 3.22%. אג"ח ב' של אדמה הוא הגדול במדד עם 5.2%, לאחריו 6 אגרות חוב עם כ-5% - שתיים של חברת החשמל (31 ו-34), מבנה (כה), אמות (ח) ועזריאלי (ז). כיון שהמדד החל לפעול רק לאחרונה יש עדיין רק קרן מחקה אחת שעוקבת אחר המדד וגם בה כמעט אין נכסים: הראל מחקה תל בונד צמודות 5-10 למרות חוסר התחרות היא לא גובה דמי ניהול, אך חוסר העניין עד כה בא לידי ביטוי ב-4 מיליון שקל בלבד של נכסים מנוהלים.
תל בונד צמודות 5 - 15
כל התנאים זהים למדד הקודם, בשינוי המח"מ, מספר הניירות במדד הוא 50 עם מח" ממוצע של 6.46 ותשואה פנימית של 3.28 - כמעט זהה למדד הקודם. מטבע הדברים הניירות המובילים זהים למדד הקודם. איך ניתן לעקוב אחר המדד? קרנות סל: MTF סל תל בונד-צמודות 5-15 ללא דמי ניהול מנהלת 54 מיליון שקל. קסם ETF תל בונד צמודות 5-15 גם ללא דמי ניהול עם 103 מיליון שקל. קרנות מחקות: MTF מחקה תל בונד צמודות 5-15 גם ללא דמי ניהול ועם 51 מיליון שקל.
ביצועים
הנה הטבלה המשווה את ביצועי המדדים בשנים האחרונות
התוצאה המובהקת היא ביצועי יתר של המסלולים הקצרים יותר. התוצאות מושפעות בעיקר משנת 2022 בה נרשמו ירידות לאורך כל העקום, אך ניתן לראות שלפעמים גם בשנים טובות, כמו שנת 2023, האגרות הקצרות נתנו תשואות טובות יותר.
הסיבה היא בעיקר עליית התשואות שהתרחשה בעקבות העלאות הריבית שהשפיעה על מחירי אגרות החוב, וכאמור, תשואת המדדים מושפעת יותר מתנועת המחירים. במקרה זה ככל שהאגרות ארוכות יותר ההשפעה על שינוי המחיר חזקה יותר, לכן הירידות באגרות הארוכות היו משמעותיות יותר.
יחד עם זאת, בהנחה שמתישהו בקרוב נראה הורדות ריבית, ייתכן שכעת הפוטנציאל באגרות הארוכות גבוה יותר, גם במדדים, ונראה את תסריט 2021 ו-2020, בהן האגרות הארוכות נתנו תשואה טובה יותר, יחזור על עצמו. זהו התסריבמידה והמצב במשק יחמיר, התשואות ימשיכו לטפס והריבית תישאר גבוהה ייתכן שתשואות היתר באגרות הקצרות תמשכנה.
- 2.קשקש 13/09/2024 10:23הגב לתגובה זולפי דעתי יהיו 3 הורדות ריבית של 0.25% ואחר כך הריבית תמשיך לעלות
- עני מדעת 14/09/2024 21:42הגב לתגובה זומה שבטוח - אולי.
- 1.החיים 13/09/2024 10:05הגב לתגובה זוהכותב מתעלם מהפיל שבחדר.... השינוי במדד המחירים לצרכן (אינפלציה) אני מעדיף השקעה בפקדונות צמודים הריבית נמוכה יותר אבל הגמישות גדולה בהרבה יש פקדונות לחמש שנים עם תחנת יציאה כל שנה נותן הגנה מהאינפלציה (תחזית לשנה הקרובה כ 3.2) מאפשר לצאת כל שנה עם יהיה שינוי דרמטי בתחזיות אינפלציה לא מושפע משינויים בריבית (פיקדון בנקאי) אפשר לקבל 2 אחוז צמוד ל 5 שנים עם תחנות יציאה
טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
לפי הודעת החברה, הכסף צפוי לזרום חזרה למשקיעים בפלטפורמת ה-P2P שלה
חברת טריא (Tarya) מקבוצת לוזון, פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של כ-400 מיליוני שקלים, כאשר אותם היא מתכוונת להזרים חזרה למשקיעים בפלטפורמת ההשקעות המנוהלת על ידה. זאת באופן שיאפשר מענה ליתרת בקשות המשיכה, בתוספת תשואה, בתוך מספר שבועות. מדובר על מתן מענה ליתרת בקשות המשיכה שנותרו בפלטפורמה לאחר שבשנתיים האחרונות השיבה טריא למשקיעים כשני מיליארד שקלים בריבית מצטברת של כ- 220 מיליוני שקלים. בטריא מציינים כי הכספים שיתקבלו בעסקה יאפשרו לה להשלים בתוך שבועות ספורים את המענה לכלל בקשות המשיכה הפתוחות בפלטפורמה (למעט הלוואות בפיגור, העומדות בממוצע רב שנתי על כ 0.3% לשנה, ובהן תמשיך לנהל החברה את הליכי גבייה).
עם העברת יתרת תיק המשכנתאות, תסיים טריא את השקעותיה בהלוואות ארוכות טווח ותתמקד בהשקעות בנדל"ן איכותי למגורים בישראל לטווח קצר, כגון, קבוצות רכישה והלוואות גישור. המהלך יאפשר למשקיעי טריא ליהנות ממסלולים קצרים, מועד פרעון מוקדם, תשואה מותאמת לסביבת ריבית משתנה ותשואות גבוהות יותר. לפני כשנתיים מספר חברות, ביניהן טריא, נקלעו לקושי משמעותי בהחזרת כספי המשקיעים שנוצר משילוב של עליית ריבית וגל משיכות מהקרן.
מטריא מוסרים כי למרות האתגרים בשוק ההשקעות האלטרנטיבי בשנים האחרונות, החברה הצליחה לאורך כל התקופה להשיב כספים למשקיעים
באופן סדיר ובתשואות משמעותיות ,תוך שמירה על רציפות תפעולית מלאה וניהול סיכונים אחראי.
יו"ר טריא, עמוס לוזון: "טריא הוכיחה את עצמה כחברה אמינה, מקצועית ואיתנה גם בתנאים מאתגרים, והיום היא נכנסת לשלב חדש עם בסיס פיננסי חזק ואמון מחודש מצד המשקיעים".
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- רשות ני"ע: כך יוגבל השיווק לקרנות השקעה אלטרנטיביות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר הרשות לני"ע, עו"ד ספי זינגר, צילום: גיא סידירפורמה בדיווחי החברות: דוח הנהלה יחליף את דוח הדירקטוריון - איך זה ישפיע על המשקיעים?
גילוי נאות 2.0: את דו"ח הדירקטוריון יחליף דו"ח הנהלה, הדיווחים המיידיים יוארכו - יו"ר הרשות לני"ע, עו"ד ספי זינגר: " מאז דוח ועדת ברנע עברו יותר משני עשורים. המציאות השתנתה"
בכנס התאגידים ה-13 של הרשות לניירות ערך, שנערך היום, הציגו יו"ר הרשות עו"ד ספי זינגר, פרופ' אסף חמדני ומנהל מחלקת תאגידים אמיר הלמר את הבשורות המרכזיות הצפויות במסגרת המלצות "ועדת חמדני". ההמלצות, שיפורסמו בקרוב להערות הציבור, נועדו לשפר את איכות הגילוי של התאגידים הציבוריים למשקיעים, לצד הפחתת הנטל הרגולטורי על החברות. זה הולכת להיות רפורמה מקיפה שתשנה באופן מהותי את מבנה הדיווחים התקופתיים והמידע המיידי שמחויבים החברות לספק.
יו"ר הרשות לני"ע עו"ד ספי זינגר הסביר בכנס כי מאז פרסום דוח ועדת ברנע עברו יותר מ-25 שנה, והסביבה העסקית השתנתה בצורה משמעותית. מבני המימון השתכללו, נוספו פרקטיקות חדשות ודפוסי פעולה שלא היו קיימים בעבר, והרגולציה הנוכחית הפכה ללא עדכנית, "מאז דוח ועדת ברנע עברו יותר משני עשורים. המציאות השתנתה, מבני המימון השתכללו ונוספו פרקטיקות ודפוסי פעולה שלא היו בעבר. הרגולציה "מזדקנת" ואגב כך סופחת אליה עודפים לאורך השנים. עודף מידע פוגע לא רק בחברות, שעליהן מוטלת רגולציה עודפת, אלא גם במשקיעים ובאנליסטים, שטובעים בים של נתונים שמקשים עליהם לברור את המוץ מהתבן. כמות אינה שוות ערך לאיכות, לפעמים להיפך. זאת המטרה שלשמה הוקמה הוועדה. למצוא מה חסר בדוחות אבל לא פחות מכך גם מה עודף ומיותר. זאת המחויבות שלנו כרגולטור להתאים את הרגולציה למציאות וכך גם קראנו לכנס הזה - מתקדמים לגילוי 2.0. במקום דוח הדירקטוריון, שהפך לרשימת מכולת של נושאים שמוזכרים בתקנות, יוצג דוח ההנהלה. מדובר בפרק ממוקד, מדויק וקצר, שישקף למשקיעים כיצד נראים ביצועי התאגיד וההתפתחויות הצפויות של התאגיד מנקודת המבט של ההנהלה, איך היא מסבירה אותם ומה חשוב בעיניה. הציפיה שלנו היא גם שההנהלה עצמה תכתוב אותו. זאת תהיה קפיצת מדרגה של ממש ביכולת המשקיעים להבין את 'אחרי הקלעים' של החברה".
המהלך המרכזי שממליצה הוועדה הוא החלפת דוח הדירקטוריון בדו"ח הנהלה קצר וממוקד. הדו"ח החדש יאפשר למשקיעים להבין את פעילות החברה מנקודת המבט של ההנהלה, כיצד מתקבלות החלטות, מהם מוקדי הסיכון וההזדמנות וכיצד מנוהלת החברה בפועל. הדו"ח יכלול פרקים מרכזיים: פרק תיאור עסקי מקוצר, המפרט מידע עובדתי וגורמי סיכון; פרק דוח הנהלה עם ניתוח והערכה ניהולית, תחזיות, KPI ונתוני Non GAAP; פרק מימון נפרד, המפרט את פעילות המימון של החברה; ופרק ממשל תאגידי, שאליו יועברו פריטים מדוח הדירקטוריון הקודם. הפרק "פרטים נוספים" יבוטל, ומידע שבו יפוזר בין הפרקים החדשים. מבנה זה נועד למקד את המשקיעים בליבה העסקית של החברה ולהפחית עומס מידע לא מהותי.
בעניין הדיווחים המיידיים, הוועדה ממליצה להאריך את פרק הזמן המקסימלי לפרסום דיווחים על אירועים מהותיים ב-24 שעות. כך, לדוגמה, אירוע שהתרחש ביום שלישי בשעה 16:00 - כיום מחויבת החברה לדווח עד יום רביעי ב-9:30; לפי ההמלצה, הדיווח יוכל להתפרסם עד יום חמישי ב-9:30. ההמלצה נועדה להבטיח דיווח מדויק ואמין תוך הפחתת טעויות והקלה על החברות, והיא כוללת גם חובת דיווח רק לאחר חתימה על הסכם מחייב ולא במהלך המשא ומתן, בדומה לנוהל המקובל בארצות הברית.
- רשות ני"ע עצרה את פיקדון ה-S&P 500 של לאומי בהמשך לטענות של איגוד הקרנות
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד המלצות ועדת חמדני, הרשות מתכננת ב-2026 צעדים נוספים לשיפור השקיפות ושדרוג שוק ההון המקומי. בין היתר, תתקדם רפורמת
"חשבון ההשקעה", שתאגד את כל אפשרויות ההשקעה המפוקחות במקום אחד באופן שוויוני ופשוט, ותתבצע התאמה של שבוע המסחר בישראל לסטנדרטים בינלאומיים במטרה למשוך משקיעים זרים ולחזק את מעמדה של הבורסה בתל אביב בשווקים הגלובליים. עו"ד זינגר ציין כי ההתעניינות של משקיעים
זרים בחברות ישראליות הולכת וגוברת, וכי הרשות מקדמת צעדים להקלת רישום כפול והבאת חברות ישראליות שנסחרות בחו"ל לרישום בישראל.
