תל בונד צמודות - איזה מח"מ הניב תשואה עודפת, והאם זה עתיד להשתנות?
תל בונד צמודות 1-3
המדד כולל את כל אגרות החוב הקונצרניות, הצמודות למדד, במח"מ המצויין לעיל, מעל דירוג -A (מעלות) או A3 (מדרוג). באג"ח זרה AA ו-Aa2 בהתאמה. המדד מכיל 81 ניירות, המח"מ הממוצע הוא 1.81% והתשואה הגלומה 2.46%. מספר ניירות הערך במדד אינו מוגבל, והמשקל המקסימלי של אג"ח אחת הוא 5% ושל מנפיק אחד 20%. אג"ח הגדולות במדד הן חשמל (אג"ח 29), מזרחי טפחות הנפקה 49 ועזריאלי אג"ח ה' עם 4.3% עד 5% במדד. ישנן שתי קרנות סל ושלוש קרנות מחקות העוקבות אחר המדד. קרנות סל: MTF סל תל בונד-צמודות 1-3 עם 0% דמי ניהול ו-92 מיליון שקל של נכסים מנוהלים. קסם ETF תל בונד-צמודות 1-3 עם 0.2% דמי ניהול ו-227 מיליון שקל נכסים מנוהלים. קרנות מחקות: אי בי אי מחקה תל בונד-צמודות 1-3 גובה 0% ומנהלת 274 מיליון שקל. תכלית TTF תל בונד-צמודות 1-3 גובה 0.15% ומנהלת 738 מיליון שקל. MTF מחקה תל בונד צמודות 1-3 גובה 0.2% ומנהלת 464 מיליון שקל. תל בונד צמודות 3 -5 תנאי הכניסה למדד זהים למדד הקודם, רק בשינוי המח"מ. מגבלת המשקל היא 6% ולא 5% כמו במדד הקודם, אך מגבלת המנפיק זהה - 20%. המדד מכיל 85 ניירות, עם מח"מ ממוצע של 3.62% והתשואה הפנימית כבר עולה ל-2.84%. האג"ח של דלק קבוצה (לז) הוא בעל המשקל הגבוה ביותר - 4.3%, לאחריו אלוני חץ (יב) עם 3.65% ושוב מזרחי טפחות (הנ אגח 63) עם 3.4%. מכשירים עוקבי מדד: קרנות סל: קסם ETF תל בונד צמודות 3-5 עם 351 מיליון שקל גובה 0.25% דמי ניהול. קרנות מחקות: אי בי אי מחקה תל בונד צמודות 3-5 ללא דמי ניהול מנהלת 235 מיליון שקל. הראל מחקה תל בונד-צמודות 3-5 גם לא גובה דמי ניהול, ומנהלת 72 מיליון שקל. MTF מחקה תל בונד צמודות 3-5 גובה 0.25% תמורת אותו שירות שהמתחרות נותנות בחינם, ובכל זאת מנהלת 244 מיליון שקל. קסם KTF תל בונד-צמודות 3-5 היקרה ביותר בקטגוריה עם 0.35% דמי ניהול מנהלת 73 מיליון שקל.
תל בונד צמודות 5-10
מדד חדש לגמרי שהחל לפעול רק במרץ השנה. תנאי כניסה זהים למדד הקודם בשינוי המח"מ. מגבלת המשקל של אג"ח בודדת חוזרת ל-5%. סך הכל 46 ניירות עונים על התנאים הנ"ל, עם מח"מ ממוצע של 5.77 ותשואה גלומה של 3.22%. אג"ח ב' של אדמה הוא הגדול במדד עם 5.2%, לאחריו 6 אגרות חוב עם כ-5% - שתיים של חברת החשמל (31 ו-34), מבנה (כה), אמות (ח) ועזריאלי (ז). כיון שהמדד החל לפעול רק לאחרונה יש עדיין רק קרן מחקה אחת שעוקבת אחר המדד וגם בה כמעט אין נכסים: הראל מחקה תל בונד צמודות 5-10 למרות חוסר התחרות היא לא גובה דמי ניהול, אך חוסר העניין עד כה בא לידי ביטוי ב-4 מיליון שקל בלבד של נכסים מנוהלים.
תל בונד צמודות 5 - 15
כל התנאים זהים למדד הקודם, בשינוי המח"מ, מספר הניירות במדד הוא 50 עם מח" ממוצע של 6.46 ותשואה פנימית של 3.28 - כמעט זהה למדד הקודם. מטבע הדברים הניירות המובילים זהים למדד הקודם. איך ניתן לעקוב אחר המדד? קרנות סל: MTF סל תל בונד-צמודות 5-15 ללא דמי ניהול מנהלת 54 מיליון שקל. קסם ETF תל בונד צמודות 5-15 גם ללא דמי ניהול עם 103 מיליון שקל. קרנות מחקות: MTF מחקה תל בונד צמודות 5-15 גם ללא דמי ניהול ועם 51 מיליון שקל.
ביצועים
הנה הטבלה המשווה את ביצועי המדדים בשנים האחרונות
התוצאה המובהקת היא ביצועי יתר של המסלולים הקצרים יותר. התוצאות מושפעות בעיקר משנת 2022 בה נרשמו ירידות לאורך כל העקום, אך ניתן לראות שלפעמים גם בשנים טובות, כמו שנת 2023, האגרות הקצרות נתנו תשואות טובות יותר.
הסיבה היא בעיקר עליית התשואות שהתרחשה בעקבות העלאות הריבית שהשפיעה על מחירי אגרות החוב, וכאמור, תשואת המדדים מושפעת יותר מתנועת המחירים. במקרה זה ככל שהאגרות ארוכות יותר ההשפעה על שינוי המחיר חזקה יותר, לכן הירידות באגרות הארוכות היו משמעותיות יותר.
יחד עם זאת, בהנחה שמתישהו בקרוב נראה הורדות ריבית, ייתכן שכעת הפוטנציאל באגרות הארוכות גבוה יותר, גם במדדים, ונראה את תסריט 2021 ו-2020, בהן האגרות הארוכות נתנו תשואה טובה יותר, יחזור על עצמו. זהו התסריבמידה והמצב במשק יחמיר, התשואות ימשיכו לטפס והריבית תישאר גבוהה ייתכן שתשואות היתר באגרות הקצרות תמשכנה.
- 2.קשקש 13/09/2024 10:23הגב לתגובה זולפי דעתי יהיו 3 הורדות ריבית של 0.25% ואחר כך הריבית תמשיך לעלות
- עני מדעת 14/09/2024 21:42הגב לתגובה זומה שבטוח - אולי.
- 1.החיים 13/09/2024 10:05הגב לתגובה זוהכותב מתעלם מהפיל שבחדר.... השינוי במדד המחירים לצרכן (אינפלציה) אני מעדיף השקעה בפקדונות צמודים הריבית נמוכה יותר אבל הגמישות גדולה בהרבה יש פקדונות לחמש שנים עם תחנת יציאה כל שנה נותן הגנה מהאינפלציה (תחזית לשנה הקרובה כ 3.2) מאפשר לצאת כל שנה עם יהיה שינוי דרמטי בתחזיות אינפלציה לא מושפע משינויים בריבית (פיקדון בנקאי) אפשר לקבל 2 אחוז צמוד ל 5 שנים עם תחנות יציאה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
אחרי הפניקס, גם הראל מקבלת העלאת דירוג ל-A- מ-S&P גלובל שמציב אותה מעל הבנקים הגדולים, שנשחקו בעקבות הורדת דירוג המדינה; האם זה שינוי תפיסתי בצורה בה הזרים מסתכלים על מגזר הפיננסים?
חברת הדירוג הגלובלית S&P Global העניקה להראל הראל השקעות 2.48% דירוג בינלאומי A-, מה ששם את הראל בשורה אחת עם הפניקס ומעל הדירוג של הבנקים הגדולים בישראל, שנמצאים כיום ברמה של BBB+, על פי סוכניות הדירוג הגלובליות (לפי מעלות ומידרוג הבנקים בדירוג המקסימלי עם אופק יציב). עד לפני שנה, ובכלל בהסתכלות היסטורית פער כזה בדירוג היה בלתי נתפס, אבל מה שהוביל לזה הוא ההורדה בדירוג של המדינה שפגע באופן ישיר בבנקים שחשופים הרבה יותר לדירוג הזה ברמת המאקרו, בעוד חברות הביטוח נשארו עם דירוג יציב ואפילו התחזקו.
כמה ימים לפני כן, מעלות S&P העלתה את הדירוג של הראל ל-ilAAA, ציון שמגיע מיד אחרי ilAA+ שבו החזיקה עד לעדכון האחרון. הראל נתפסת גם כאן וגם מעבר לים כגוף חזק, מגוון ועמיד לאורך זמן, כזה שמצליח לבלוט במערכת הפיננסית המקומית.
הסיבות לשדרוג
הראל רושמת צמיחה רוחבית כמעט בכל הפעילויות, מסבירים האנליסטים של S&P. הפרמיות ברוטו צמחו ב-5.8% והגיעו ל-33 מיליארד שקל ב-2025. הרווח החיתומי לפני מס קפץ ל-2.809 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים, לעומת 1.624 מיליארד בתקופה המקבילה. הרווח הכולל לפני מס עלה ל-3.259 מיליארד שקל, מול כ-1.97 מיליארד שקל בשנה שעברה. כל התחומים המרכזיים מציגים שיפור: רווחי ביטוח החיים כמעט השלישו את עצמם, הביטוח הכללי נהנה מירידה ביחס התביעות לרמה של 87%, תחום הבריאות צמח ל-1.1 מיליארד שקל, והתשואה על ההון זינקה ל-27%.
האנליסטים של S&P מתעכבים גם על ה-CSM (Contractual Service Margin, הרווח העתידי הגלום בחוזי ביטוח לטווח ארוך), שנחשב לאחד המדדים החשובים ליכולת לייצר רווח ארוך טווח. למרות שהראל שחררה, כלומר הכירה בכ-923 מיליון שקל מהרכיב הזה במהלך התקופה, מלאי הרווח העתידי דווקא גדל ל-17.1 מיליארד שקל. מבחינת S&P זה סימן לכך שמנועי הרווח של החברה לא רק פעילים אלא גם מתרחבים.
- הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בחוסן ההוני מוצגת תמונה חיובית, יחס הסולבנטיות של הראל עלה ל-183% כולל אמצעי מעבר ול-159 אחוז ללא אמצעי מעבר. התיק ההשקעתי נחשב שמרני יחסית, עם 67 אחוז אג"ח, 14 אחוז מניות וקרנות, ו-13 אחוז נדל"ן. S&P מעריכה שהראל תמשיך לעמוד בהרבה מעל דרישות ההון הרגולטוריות ולשמור על מדיניות מינוף שמרנית.
