גיא טל
צילום: משה בנימין
הכר את המדד

תל בונד צמודות - איזה מח"מ הניב תשואה עודפת, והאם זה עתיד להשתנות?

מדדי התל בונד מציעים גם אפשרות להשקעה לפי מח"מ - איזה מח"מים ניתן למצוא באגרות החוב הקונצרניות הצמודות? מהם אפשרויות ההשקעה? איזה מדדים הניבו תשואה עודפת? ומה הצפי להמשך? 
גיא טל | (3)
באגרות חוב הרבה פעמים הסוד תלוי במח"מ – משך החיים הממוצע של האיגרת. לעיתים קרובות אגרות חוב מאותו מקור בדיוק, נניח אותה חברה שהנפיקה שתי סדרות, או אג"ח מדינה ששתיהן הונפקו על ידי המדינה, יתנו תשואות שונות לחלוטין בהתאם למח"מ שלהן. במיוחד הדברים אמורים למי שלא מחזיק באיגרת עד סוף חייה. אם המשקיע מחזיק באגרת עד סוף חיי האגרת, הרי שבמידה והמנפיק לא פשט את הרגל הוא יקבל את התשואה הגלומה בזמן ההשקעה (פחות המס). אבל אם ימכור לפני סוף חיי האגרת הוא יקבל את תשלומי הריבית והקרן השוטפים המתקבלים במהלך זמן אחזקתו, ובנוסף התשואה תושפע גם משינוי מחירי האגרת בשוק. השינוי הזה יכול להיות כלפי מעלה או כלפי מטה, ובאגרות בעלות מח"מ ארוך, השינויים האלו יכולים להיות משמעותיים מאד.  זה רלוונטי במיוחד למדדים שעוקבים אחרי קבוצות של אגרות חוב לפי מח"מ. במקרה זה, אם נניח מדובר על מדד שעוקב אחרי אג"ח עם מח"מ של בין 5 ל-10 שנים, ברגע שהמח"מ יורד מחמש שנים מנהל הקרן בהכרח ימכור את האג"ח הזה. כך יוצא שמה שמשפיע על תשואת המדדים הללו זה שינויי מחירי האגרות בטווח הזה, והיא לא תיתן את התשואה הגלומה היחסית לתקופת הזמן. לכן, אמירה כמו: "האגרות הארוכות נותנות כעת X תשואה בעשר השנים הטובות, לכן הן השקעה טובה" אינה מדויקת אם המשקיע משתמש במדדים הללו, שכן הם לא מחזיקים באגרת עד סוף חייה, ומושפעים מתנודות המחיר בתקופת הזמן שמציין המח"מ.   הרבה גורמים משפיעים על תנועות מחירי האג"ח, וזהו נושא מורכב בפני עצמו. רמת הסיכון, ריבית הבנק המרכזי, ציפיות האינפלציה וכדו'. ניתוח המח"מ האידיאלי להשקעה בכל נקודת זמן זהו מקצוע בפני עצמו ודורש מומחיות ויכולת ניתוח מאקרו ברמה גבוהה. לכן, מי שסבור שהתשואות הנוכחיות הן אטרקטיביות ורוצה "לקבע" את התשואה הגלומה באגרות החוב ברמתן הנוכחית, לא מומלץ שישקיע דרך מדדים כאלה.   השבוע נשווה את תשואות המדדים הפועלים לפי מח"מ מוגדר, באגרות הצמודות למדד. מדובר על 4 טווחי זמן: 1-3 שנים, 3-5 שנים, 5-10 שנים ו-5-15 שנים. שתי הקטגוריות האחרונות, כמובן, חופפות במקצת. להשלמת התשואה נתייחס גם למדד הצמוד הכללי שכולל את כל המח"מים.    תחילה קצת מידע על כל אחד מהמדדים:  

תל בונד צמודות 1-3

המדד כולל את כל אגרות החוב הקונצרניות, הצמודות למדד, במח"מ המצויין לעיל, מעל דירוג -A (מעלות) או A3 (מדרוג). באג"ח זרה AA ו-Aa2 בהתאמה. המדד מכיל 81 ניירות, המח"מ הממוצע הוא 1.81% והתשואה הגלומה 2.46%.  מספר ניירות הערך במדד אינו מוגבל, והמשקל המקסימלי של אג"ח אחת הוא 5% ושל מנפיק אחד 20%. אג"ח הגדולות במדד הן חשמל (אג"ח 29), מזרחי טפחות הנפקה 49 ועזריאלי אג"ח ה' עם 4.3% עד 5% במדד. ישנן שתי קרנות סל ושלוש קרנות מחקות העוקבות אחר המדד. קרנות סל: MTF סל תל בונד-צמודות 1-3 עם 0% דמי ניהול ו-92 מיליון שקל של נכסים מנוהלים. קסם ETF תל בונד-צמודות 1-3 עם 0.2% דמי ניהול ו-227 מיליון שקל נכסים מנוהלים. קרנות מחקות: אי בי אי מחקה תל בונד-צמודות 1-3 גובה 0% ומנהלת 274 מיליון שקל.  תכלית TTF תל בונד-צמודות 1-3 גובה 0.15% ומנהלת 738 מיליון שקל.  MTF מחקה תל בונד צמודות 1-3 גובה 0.2% ומנהלת 464 מיליון שקל.  תל בונד צמודות 3 -5 תנאי הכניסה למדד זהים למדד הקודם, רק בשינוי המח"מ. מגבלת המשקל היא 6% ולא 5% כמו במדד הקודם, אך מגבלת המנפיק זהה - 20%. המדד מכיל 85 ניירות, עם מח"מ ממוצע של 3.62% והתשואה הפנימית כבר עולה ל-2.84%.  האג"ח של דלק קבוצה (לז) הוא בעל המשקל הגבוה ביותר - 4.3%, לאחריו אלוני חץ (יב) עם 3.65% ושוב מזרחי טפחות (הנ אגח 63) עם 3.4%.  מכשירים עוקבי מדד: קרנות סל:  קסם ETF תל בונד צמודות 3-5 עם 351 מיליון שקל גובה 0.25% דמי ניהול. קרנות מחקות:  אי בי אי מחקה תל בונד צמודות 3-5 ללא דמי ניהול מנהלת 235 מיליון שקל.  הראל מחקה תל בונד-צמודות 3-5 גם לא גובה דמי ניהול, ומנהלת 72 מיליון שקל.  MTF מחקה תל בונד צמודות 3-5 גובה 0.25% תמורת אותו שירות שהמתחרות נותנות בחינם, ובכל זאת מנהלת 244 מיליון שקל. קסם KTF תל בונד-צמודות 3-5 היקרה ביותר בקטגוריה עם 0.35% דמי ניהול מנהלת 73 מיליון שקל. 

תל בונד צמודות 5-10

מדד חדש לגמרי שהחל לפעול רק במרץ השנה. תנאי כניסה זהים למדד הקודם בשינוי המח"מ. מגבלת המשקל של אג"ח בודדת חוזרת ל-5%. סך הכל 46 ניירות עונים על התנאים הנ"ל, עם מח"מ ממוצע של 5.77 ותשואה גלומה של 3.22%.  אג"ח ב' של אדמה הוא הגדול במדד עם 5.2%, לאחריו 6 אגרות חוב עם כ-5% - שתיים של חברת החשמל (31 ו-34), מבנה (כה), אמות (ח) ועזריאלי (ז).  כיון שהמדד החל לפעול רק לאחרונה יש עדיין  רק קרן מחקה אחת שעוקבת אחר המדד וגם בה כמעט אין נכסים: הראל מחקה תל בונד צמודות 5-10 למרות חוסר התחרות היא לא גובה דמי ניהול, אך חוסר העניין עד כה בא לידי ביטוי ב-4 מיליון שקל בלבד של נכסים מנוהלים. 

תל בונד צמודות 5 - 15

כל התנאים זהים למדד הקודם, בשינוי המח"מ, מספר הניירות במדד הוא 50 עם מח" ממוצע של 6.46 ותשואה פנימית של 3.28 - כמעט זהה למדד הקודם. מטבע הדברים הניירות המובילים זהים למדד הקודם.  איך ניתן לעקוב אחר המדד? קרנות סל: MTF סל תל בונד-צמודות 5-15 ללא דמי ניהול מנהלת 54 מיליון שקל.  קסם ETF תל בונד צמודות 5-15 גם ללא דמי ניהול עם 103 מיליון שקל.  קרנות מחקות: MTF מחקה תל בונד צמודות 5-15 גם ללא דמי ניהול ועם 51 מיליון שקל.   

ביצועים

הנה הטבלה המשווה את ביצועי המדדים בשנים האחרונות התוצאה המובהקת היא ביצועי יתר של המסלולים הקצרים יותר. התוצאות מושפעות בעיקר משנת 2022 בה נרשמו ירידות לאורך כל העקום, אך ניתן לראות שלפעמים גם בשנים טובות, כמו שנת 2023, האגרות הקצרות נתנו תשואות טובות יותר.  הסיבה היא בעיקר עליית התשואות שהתרחשה בעקבות העלאות הריבית שהשפיעה על מחירי אגרות החוב, וכאמור, תשואת המדדים מושפעת יותר מתנועת המחירים. במקרה זה ככל שהאגרות ארוכות יותר ההשפעה על שינוי המחיר חזקה יותר, לכן הירידות באגרות הארוכות היו משמעותיות יותר. יחד עם זאת, בהנחה שמתישהו בקרוב נראה הורדות ריבית, ייתכן שכעת הפוטנציאל באגרות הארוכות גבוה יותר, גם במדדים, ונראה את תסריט 2021 ו-2020, בהן האגרות הארוכות נתנו תשואה טובה יותר, יחזור על עצמו. זהו התסריבמידה והמצב במשק יחמיר, התשואות ימשיכו לטפס והריבית תישאר גבוהה ייתכן שתשואות היתר באגרות הקצרות תמשכנה.   

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    קשקש 13/09/2024 10:23
    הגב לתגובה זו
    לפי דעתי יהיו 3 הורדות ריבית של 0.25% ואחר כך הריבית תמשיך לעלות
  • עני מדעת 14/09/2024 21:42
    הגב לתגובה זו
    מה שבטוח - אולי.
  • 1.
    החיים 13/09/2024 10:05
    הגב לתגובה זו
    הכותב מתעלם מהפיל שבחדר.... השינוי במדד המחירים לצרכן (אינפלציה) אני מעדיף השקעה בפקדונות צמודים הריבית נמוכה יותר אבל הגמישות גדולה בהרבה יש פקדונות לחמש שנים עם תחנת יציאה כל שנה נותן הגנה מהאינפלציה (תחזית לשנה הקרובה כ 3.2) מאפשר לצאת כל שנה עם יהיה שינוי דרמטי בתחזיות אינפלציה לא מושפע משינויים בריבית (פיקדון בנקאי) אפשר לקבל 2 אחוז צמוד ל 5 שנים עם תחנות יציאה
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

מנדי הניג |

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.48%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלקטריאון מזנקת 11%, ג'נריישן 4% ובזק 2% - עליות מתונות בבורסה

אלקטריאון מדווחת על הצלחת פיילוט בצרפת ומזנקת; קול קורא לביטול ההפרדה המבנית מרים את בזק

מערכת ביזפורטל |
לרבים שעוקבים כאן אחרי הבורסה הסיקור של המדדים כבר יכול לבלבל לגמרי. אבל אתם לא לבד - המדדים עולים, מיד אחר כך יורדים, שוב מתאוששים ואז נעילה מעורבת וחוזר חלילה תסתכלו על הגרף הבא - אין דרך אחרת לתאר אותו חוץ מ"רכבת הרים".

הגרף הזה הוא של ת"א 35 - מדד הדגל שלנו והבנצ'מרק השוק הוני הלאומי. מאז הבוקר הוא הספיק לרדת בכ-0.3%, אחר כך לטפס באותה מידה, וכעת הוא נע במגמה חיובית מתונה. התנודות האלה משקפות את את מצב הרוח של המשקיעים. חוסר מגמה ברור ועצבנות הולכת וגוברת. קשה לתל אביב לבחור כיוון - מצד אחד יש אופטימיות סביב האפשרות להשלמת השלב השני של הפסקת האש אם כי היציבות הבטחונית הזאת הוכחה כבר כשברירית מאוד. החשש האמיתי הוא שהרבה מ"הבשורות הטובות" כבר מתומחרות במניות. בתוך כל זה, גם בנק ישראל עלול למצוא את עצמו מושפע מחוסר הוודאות הבטחונית והערכות של המשקיעים לגבי כיוון הריבית משתנות כמעט מדי בוקר.


בינתיים - ת"א 35 נע סביב ה-0 ת"א 90 גם הוא יציב על שערי הפתיחה.

במבט ענפי - ת"א בנקים שעלה 0.2% לאורך השעות האחרונות עבר לירידות 0.2% בעוד מדד ת"א ביטוח מאבד 0.9%. ת"א נדל"ן מוסיף 0.6%, ת"א נפט וגז מזנק 1.1%.


בשוק האגח נרשמת היום יציבות כשהירידות בתשואות שראינו מתחילת החודש נעצרות לעת עתה, כשהאגרות לכל אורך העקום נסחרות סביב שערי הפתיחה - איגרת ממשלתית שקלית בריבית קבועה עם מח"מ של 10.5 שנים ללא שינוי ניכר ונסחרת בריבית ברוטו של 4% -



במקביל השקל נחלש קצת מול הדולר ששערו הרציף עולה ב-0.3% ונסחר סביב שער של 3.30 שקלים לדולר - לעמוד שער הדולר