האח תבע מיליונים - האח השני סיכל את התביעה

פרויקט התחדשות עירונית שעמד בלב שותפות עסקית של שנים, סכסוך אחים עמוק, ותביעה של מיליונים שהוגשה לבית המשפט - אבל בסוף מה שהפיל את הכל לא היה ראיות, לא עדים, ולא טיעונים משפטיים מתוחכמים. מה שסיים את התיק עוד לפני שהתחיל היה שאלה בסיסית: מי בכלל הרשה להגיש את התביעה הזו?

הסיפור מתחיל ב-2008, כאשר ת. יצחק בנייה ויזמות, המנוהלת על ידי איציק תשובה (אחיינו של יצחק תשובה), חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברה שבהמשך קיבלה את השם קיבוץ בוכריץ. המטרה היתה לפתח ביחד פרויקטים של התחדשות עירונית בנתניה, בכמה מתחמים ברחובות שלמה המלך, יהודה הנשיא, הרב קוק ובורוכוב. קיבוץ בוכריץ היא מורכבת. 500 מתוך 99 מניותיה מוחזקות על ידי חברה בבעלות שלום בוכריץ, ו-499 המניות הנוספות מוחזקות על ידי חברה בבעלות יוסף בוכריץ. שלום ויוסף, שהם אחים, הם גם הדירקטורים היחידים של החברה. הבעיה היא ששלום ויוסף נמצאים בסכסוך מתמשך, ומנהלים ביניהם מספר הליכים משפטיים.

ב-2010 הוקמה פסגות שלמה המלך - החברה המשותפת שהיתה אמורה לממש את הפרויקטים. קיבוץ בוכריץ מחזיקה 75% ממנה, ותשובה 25%. מאז חתימת ההסכם ב-2008 ועד לאחרונה, לא נבנה במסגרתה שום דבר. ב-30 באפריל 2025 נחתמו הסכמים חדשים בין תשובה לבין עמרם אברהם חברה לבנין - חברה ציבורית בתחום הבנייה - שנועדו לקדם את הבנייה במתחמי היזמות. במסגרת ההסכמות אף הוקמו שתי חברות חדשות, שתשובה מחזיק בהן 51% ועמרם אברהם 49% - הכל בלי קיבוץ בוכריץ. יוסף בוכריץ לא ישב על כך בשקט.

ב-1 בינואר 2025 הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תביעה בשם קיבוץ בוכריץ נגד תשובה ושאר הנתבעים. התביעה ביקשה להצהיר על התוקף של ההסכם מ-2008, לאכוף אותו, לקבוע שהנתבעים לא היו רשאים להעביר את זכויותיהם לגורמים חיצוניים, ולאסור עליהם להתחרות בפסגות שלמה המלך. ביחד עם התביעה, הוגשה גם בקשה לסעד זמני. אבל מי שהיה מאחורי ההגשה לא היה קיבוץ בוכריץ כגוף, אלא יוסף לבד. משמעות התביעה היתה מיליונים, אבל היא לא התממשה. 

• אחת קיבלה הכל, השנייה את החשבון: כך תם ריב בין אחיות
• שתי האחיות נאבקו: הוכרע מאבק משפחתי על אפוטרופסות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קבוצת תשובה לא איחרה להבחין בפגם המשפטי. בתגובתה לבקשה לסעד זמני, היא טענה שהתביעה כלל לא הוגשה כדין, מכיוון שלא התקבלה החלטה תקנית של דירקטוריון החברה. לתגובה צורף אפילו תצהיר של שלום בוכריץ, שהצהיר כי הוא לא אישר את הגשת התביעה, אם כי התצהיר הזה נמחק לאחר ששלום לא התייצב לדיון שבו נחקרו המצהירים. בדיון שהתקיים בפברואר 2025 אפילו הסכים עורך דינו של יוסף שאם ייקבע שהתביעה הוגשה שלא כדין, ניתן יהיה לחייבו בהוצאות. בית המשפט דחה את הבקשה לסעד זמני בעיקר מטעמי מאזן נוחות, אך ציין כבר אז כי "ישנו סימן שאלה של ממש האם התביעה הוגשה על ידי מי שמצוינת בה כ'תובעת'".

ישיבה בזום שאף אחד אחר לא הגיע אליה

כדי להבין מה קרה, צריך לחזור ל-17 בנובמבר 2024. לפי גרסת יוסף, בתאריך זה התקיימה ישיבת דירקטוריון ואסיפת בעלי מניות של קיבוץ בוכריץ, שבה הוחלט על הגשת התביעה. הבעיה היא שבישיבה נכח רק יוסף. שלום זומן - לכאורה - לישיבה בזום שנועדה ל-10 בנובמבר. אגב, את הזימון לא שלח יוסף בעצמו אלא גל בוכריץ, בנו של יוסף. שלום לא הגיע לישיבה. ב-10 בנובמבר שלח גל לשלום הודעה נוספת שלפיה הישיבה נדחית ב-17 בנובמבר. שלום השיב כי, "איני מוכן לקבל דבר דואר כלשהו ממך בלבד", ושאם תהיה פגישה - היא תהיה פגישה רגילה ולא בזום. הוא לא הגיע לשם גם כן. הפרוטוקול שהוגש לבית המשפט, הנושא את הכותרת "פרוטוקול מאסיפה כללית ודירקטוריון", מציין במפורש שרק יוסף נכח. כלומר לא היה רוב בדירקטוריון. הישיבה נפתחה ללא קוורום - המספר המינימלי של משתתפים שחייבים להיות נוכחים כדי שישיבה תהיה חוקית ותקפה.

השופט אבי סתיו מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד הכריע בצורה חד-משמעית. לדבריו, סעיף 104 לחוק החברות קובע שהמניין החוקי הנדרש לפתיחת ישיבת דירקטוריון הוא רוב חברי הדירקטוריון. לקיבוץ בוכריץ שני דירקטורים - יוסף ושלום. לישיבה הגיע רק אחד מהם. אפילו אם מניחים שהישיבה זומנה כדין, הקוורום לא התקיים, וממילא לא ניתן היה לקבל שום החלטה תקפה. השופט הוסיף שהבעייתיות עמוקה יותר מסתם פגם טכני. "גם לשיטתו של יוסף, ההחלטה על הגשת התביעה אינה נהנית מתמיכה של רוב חברי הדירקטוריון או רוב בעלי המניות. אין זה ברור מכוח מה סבור יוסף כי הוא רשאי לקבל על דעת עצמו החלטה בעניין שהוא כה מהותי לחברה", כתב השופט בהחלטתו.

• איך סרטון קצר חשף את האמת - מאשם בתאונה, לפיצוי של 16 אלף שקל
• האם שילמה 2.5 מיליון, החתן תבע חצי: למי שייך הנכס?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

הוא ציין גם שמדובר בהחלטה אסטרטגית לא פשוטה. הסכם 2008 ניצב ביסוד התביעה, אבל ב-2015 נחתם בין שלום לתשובה זכרון דברים -  הסדר שאם הוא תקף, מעניק לקיבוץ בוכריץ תמורה שונה לגמרי: החזר הוצאות ושלוש עד שש דירות. התביעה הנוכחית מניחה שאותו הסכם מ-2015 כלל לא נכנס לתוקף. זו בחירה אסטרטגית מהותית, וכזו שצריכה להתקבל בצורה מסודרת, לא על דעתו של דירקטור אחד. בשאלת מעמדם של הנתבעים להעלות את הטענה, קבע השופט שכשמדובר בטענה שכלל לא התקבלה החלטה של הגוף המוסמך, זו לא טענה של פגם שרק לחברה עצמה מותר לטעון, אלא שאלה של ממש מי עומד כתובע. הוא הסתמך על פסיקת בית המשפט העליון שלפיה, "מקום שאין לך תובע, אין לך תובענה, ומקום שאין לך תובענה, אין בית-המשפט רשאי לפסוק".

התוצאה: מחיקה על הסף

ב-23 בפברואר 2026, ניתן פסק הדין. התביעה נמחקה על הסף. בית המשפט הדגיש כי אין בכך שום קביעה לגבי הנושא בנמצא במרכז המחלוקת - אם תשובה הפר את ההסכם מ-2008 או לא. אבל כל עוד לא תוגש תביעה כדין, אין ממי לדרוש דין וחשבון בעניין. יוסף בוכריץ חויב באופן אישי בהוצאות: 30 אלף שקל לקבוצת תשובה, ועוד 8,000 שקל ל עמרם אברהם.

"ככל שיוסף סבור כי יש לו עילה לאכוף על שלום את הגשת התביעה על ידי קיבוץ בוכריץ", כתב השופט בפסק הדין שפורסם, "הוא רשאי לנקוט את ההליך המשפטי המתאים לשם כך. אולם, כל עוד אין החלטה שיפוטית המסמיכה את יוסף להגיש את התביעה בשם קיבוץ בוכריץ - הוא אינו רשאי לעשות זאת בלא אישור כדין".

את התובעת, חברת קיבוץ בוכריץ, ייצג עו"ד נדב יריב, ממשרד יריב-יניב. את איציק תשובה וחברות בבעלותו ייצגו עוה"ד ירון קוכמן ושיר צוברי ממשרדי כספי ושות'. את עמרם אברהם ייצגו עוה"ד דור מצגר ואלעד לרון, ממשרד לרון אבו ושות'