בהרב-מיארה: חוקי היועץ המשפטי ומח"ש עלולים לפגוע בבחירות ההוגנות

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מזהירה מפני השפעה אפשרית על היכולת לנהל בחירות הוגנות, כתוצאה מהצעות החוק שמקדמת הכנסת בנוגע למעמדם של היועץ המשפטי לממשלה והמחלקה לחקירות שוטרים. היא דיברה בכנס לשכת עורכי הדין.

בהרב-מיארה התייחסה בתחילת דבריה למתקפות על אנשי הפרקליטות: "בשל המקצועיות שלהם ויכולת העמידה שלהם, הפכו המשנים שלי ליעד להתקפות אישיות. מי שאינו שבע רצון מעמדותיהם המקצועיות ומההחלטות שאנו מקבלים משתלח בהם באופן אישי.

"עוד צפויים לנו ימים סוערים. הלחץ המופעל עלינו גדול, והוא יגבר. לא אחת אנחנו ואנשינו נתקלים ביחס לא הולם בדיוני הממשלה והכנסת, בלשון המעטה. אף נתקלנו באיומים. הזלזול בגורמי המקצוע השונים במדינה מופגן. זוהי סביבת עבודה מאתגרת".  בהרב-מיארה הצהירה: "לא נרתע! הסיפור הוא לא אנחנו, אלא השליחות הציבורית. נמשיך בדרכנו, באופן ישר ונחוש, במקצועיות ובענייניות".

סימן שאלה על ריסון כוחו של השלטון

בהרב-מיארה יצאה בחריפות נגד האשמתה של ישראל בפשעי מלחמה בעזה, והמשיכה: "הכרסום בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית הואץ מאוד בתקופת המלחמה. אנחנו מצויים במה שניתן לכנות 'שלב ב' של הרפורמה המשפטית. 'פאזה' קיצונית יותר של המהלך.

"אם בעבר התייחסנו לכך שדמוקרטיות נופלות בצעדים קטנים, בשל הקרבה לתום הקדנציה של הכנסת הנוכחית, נפתח מירוץ לחיסול המוסדות הדמוקרטיים. אם בעבר הדאיגה אותנו חולשת מערכת הבלמים והאיזונים בדמוקרטיה הישראלית, החשש היום כבד יותר. שלב ב' של הרפורמה מציב סימן שאלה על עצם הרעיון, כי בכלל נדרש ריסון על כוחו של השלטון".

בהרב-מיארה טענה, כי קיימות "שתי מגמות עכשוויות, שצריכות להדיר שינה מעיני כולנו". האחת היא "נרמול אי-ציות להחלטות בית המשפט". לדבריה, "הרשות השופטת באמצעות בתי המשפט היא הבלם המרכזי, אל מול כוחה של הרשות המבצעת. בית המשפט הוא המגן על האזרח מפני עריצות ומפני שרירות. לכן המאמץ שהלך וגבר בעת האחרונה לקעקוע הלגיטימיות של פסיקת בית המשפט, מסוכן מאין כמותו.

"הניסיון של הרשות המבצעת וגורמים נוספים, לצרוב בתודעה הציבורית תפיסה לפיה החלטות מסוימות של בית המשפט העליון אינן חוקיות, ולכן מוצדק שלא לציית להן, מסוכן מאין כמותו. כך גם ההתנהלות של גורמים שונים מהקואליציה, שאינם מאפשרים לדיונים בבית המשפט להתנהל כסדרם, ומנסים לשבש אותם.

כוח שלטוני בלתי מרוסן

"המשמעות של 'נרמול' אי-הציות היא שהממשלה תבחר לציית רק להחלטות שנוחות לה. במילים אחרות: כוח שלטוני בלתי מרוסן, בואכה אנרכיה. מדובר בשינוי טקטוני של שיטת המשטר". בהרב-מיארה הזהירה: "אלמלא נתעשת, וייפסקו פעולות מצד גורמי שלטון לקעקוע מעמדה של הרשות השופטת, לא ירחק היום שבו פסק דין של בית המשפט ייתפס בעיני הציבור כבלתי מחייב. רצונה של הממשלה ותו לא, הוא שייקבע. בלי בלמים, בלי מרסנים. בלי דמוקרטיה".

לדברי בהרב-מיארה, אי-גיוס החרדים הוא דוגמא לנרמול אי-הציות: "מערכת הביטחון משוועת להגדלת הצבא הסדיר; הרמטכ"ל זועק לחיילים ואי-אפשר יותר להתעלם מכך; אחרי שנים של לחימה קשה, הנטל על המשרתים עצום, ואי-השוויון קיצוני. הנתונים לימדו כי סנקציות נגד משתמטים ופגיעה בכיס מביאות חיילים לבקו"ם.

• יורם צברי מבקש מבג"ץ להורות על קליטתו כמנכ"ל בפועל של הרשות השנייה
• טלי גוטליב מואשמת בעבירה שהעונש המירבי עליה הוא שלוש שנות מאסר

"מדינת משפט אינה יכולה להתעלם מהחוק המחייב גיוס של כולם ומהפגיעה בשוויון. לא ניתן לשתף פעולה, מבחינה משפטית, עם מצב שבו ביד אחת הממשלה מגבירה את הנטל על המשרתים; וביד השנייה הממשלה מאפשרת השתמטות המונית, ויש שיאמרו אף מעודדת אותה".

לדברי בהרב-מיארה, "החוק ברור, ההחלטה של בית המשפט ברורה, אבל הממשלה, למעשה, לא מבצעת. המסר קשה: מבחינת הממשלה, החלטתו של בית המשפט כי הממשלה חייבת לפעול נגד משתמטים, היא המלצה בלבד. את החלל ממלאים כמיטב היכולת הפקידות המקצועית והייעוץ המשפטי לממשלה. אבל, בלי תמיכת הממשלה נפגעים מאוד מאמצי האכיפה. התנערות הממשלה מהחלטות בית המשפט פוגעת בגיוס. האכיפה יכולה הייתה להיות הרבה יותר אפקטיבית. את המחיר משלם מי שמשרת ולא משתמט".

מאפיין של משטרים חשוכים

מגמה שנייה, המשיכה בהרב-מיארה, היא "ההשתלטות הפוליטית על אכיפת החוק". לדבריה,  "אכיפת חוק המובלת על-ידי אינטרסים פוליטיים, היא מאפיין של משטרים חשוכים. משטרים שישראל לא רוצה להידמות אליהם. לצערי, אנחנו כבר לא על קו הזינוק של המסלול להפיכת מערכת אכיפת החוק לכלי שרת בידי השלטון, אלא הרבה מעבר לכך".

היא עמדה על הצעות החוק בנוגע למעמדו של היועץ המשפטי לממשלה והמחלקה לחקירות שוטרים, שלדבריה, "חולקים את אותו רציונאל: שליטה פוליטית בגופי אכיפת החוק והמשפט הפלילי; הם משלימים זה את זה. הם גם ממשיכים את הקו שהוביל את השר לביטחון לאומי והקואליציה להתעקש על כך שפקודת המשטרה לא תכלול את ההוראה המתבקשת לפיה המשטרה חייבת לפעול באופן ממלכתי וא-פוליטי, ותאפשר לשר להתערב בחקירות.

"עם העברת חוק הפיצול וחוק מח"ש, מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל תשנה לגמרי את אופייה. מדובר בשינוי תפיסתי ועקרוני. במקום אכיפת חוק עצמאית, נקבל אכיפת חוק המושפעת מאוד מאינטרסים פוליטיים ומצרכי הממשלה המכהנת והשרים עצמם".

• שילם כ-240 אלף שקל לבית אבות - האם יקבל החזר?
• עמית מזהיר: הפייק המכוון נגד בתי המשפט עלול להוביל לאלימות פיזית

על חוק היועץ המשפטי אמרה בהרב-מאירה, כי  "בפועל אין זה פיצול, אלא ריסוק. ריסוק המעמד המקצועי והעצמאי, הן של היועץ המשפטי לממשלה והן של התובע הכללי. הפיכתם של שומרי הסף והאמונים על אכיפת הדין במדינת ישראל לכאלה התלויים בדרג הפוליטי". היא דחתה את דבריו של ח"כ שמחה רוטמן, לפיהם יש בהצעה ערובות מסוימות לעצמאותו של התובע הכללי, שכן לדבריה בפועל יש בה מנגנונים למיסוד השפעה פוליטית על התובע הכללי ולהתערבות פוליטית בתיקים קונקרטיים. "השפעה פוליטית על אכיפת החוק ויכולת הממשלה לקבוע את הדין עבור עצמה היא מאפיין של שחיתות", התריעה.

חלק מהמחירים אנחנו כבר משלמים

על חוק מח"ש אמרה בהרב-מיארה, כי המחלקה "תוכפף בפועל לדרג הפוליטי ומנהל מח"ש ימונה, למעשה, על ידי דרג פוליטי. המשמעות של מח"ש פוליטית היא הרתעת חוקרי משטרה מלעסוק בתיקים של אנשי שלטון ומקורביהם. המשמעות של מח"ש פוליטית היא גם אכיפת יתר של שוטרים כלפי קבוצות שאינן אהודות על השלטון. אזרחי המדינה ירגישו את השינוי ברחוב, במשחקי הכדורגל ובעצרות מחאה".

בהרב-מיארה הבהירה: "זה איננו דיון תיאורטי במשפט חוקתי. יש לו השלכות מעשיות ומיידיות. המחירים החברתיים, הכלכליים והדמוקרטיים של הפגיעה בבית המשפט, של הפוליטיזציה של אכיפת החוק, ושל שורה של צעדים אנטי-דמוקרטיים נוספים שמקודמים כעת, יהיו כבדים מאוד. 

"את חלקם אנחנו כנראה כבר משלמים. פתח לשחיתות בקנה מידה גדול; הפיכת מערכת אכיפת החוק לכלי לשימור הכוח השלטוני ולדיכוי מתנגדים לשלטון; הרתעת שומרי סף, תקשורת חופשית וארגונים אזרחיים; אפשרות השפעה על היכולת לקיים בחירות הוגנות. השינויים מתרחשים במהירות, אבל תיקון הנזקים לא יהיה מהיר. קשה יהיה להחזיר את הגלגל לאחור".