מירוץ ההשקעות של ענף הגז: גל פרויקטי ה-LNG חצה את רף ה-700 מיליארד מ"ק

שוק הגז הטבעי הנוזלי (LNG) מתמודד כבר ארבע שנים עם שינויי מחירים קיצוניים, אך דווקא אירוע שנראה כמו משבר היצע מסורתי עשוי להתברר כזרז המרכזי למציאות הפוכה של עודף גז בשווקים. המלחמה באזור איראן וסגירת מצר הורמוז חתכו זמנית נתח משמעותי מהאספקה הגלובלית, דחפו את מחירי הספוט באסיה כלפי מעלה, והזכירו למדינות היבואניות עד כמה הן תלויות בנתיבי שיט רגישים. אלא שמתחת לרעש הגיאופוליטי, הלחץ הביטחוני מייצר תגובת שרשרת הפוכה: הוא מאיץ אישורי תקציב לפרויקטים חדשים ומקדם הקמת קיבולות הנזלה מחוץ למפרץ הפרסי, מה שעלול להעביר את השוק העולמי לקראת סוף העשור מסביבה של חוסר ואבטחת אספקה לסביבה של עודף מבני מובהק.

ההשלכות של המעבר הזה רחבות, בעיקר בשווקים הפיננסיים והתעשייתיים של אירופה ואסיה, שבהם ה-LNG משמש כדלק לתחנות כוח ולחימום, ומהווה חומר גלם חיוני לתעשיות הכימיקלים והדשנים. באזורים אלו, מחירי הגז הנוזלי מתגלגלים במהירות אל מדדי המחירים לצרכן, וכל שינוי במבנה העומק של שוק האנרגיה משפיע במישרין על קצב האינפלציה. השפעת הלחימה הנוכחית על השווקים אמנם ברורה, אך היא נותרה מוגבלת ביחס לשיאים הדרמטיים שנרשמו בשנת 2022: מדד הייחוס האסייתי JKM זינק במרץ לרמה של כ-30 דולר ליחידת אנרגיה (מיליון BTU), לעומת פחות מ-11 דולר בפברואר. לשם השוואה, בשנת 2022 קפץ המחיר פי שמונה כמעט והגיע לעד כ-70 דולר. תגובת השוק הנוכחית חריפה, אך העובדה שהיא רחוקה מלשבור שיאים מהווה רמז לכך שהשחקנים הפיננסיים כבר מתמחרים קדימה הגעה של היצע נרחב.

מבנה תעשיית ה-LNG מונע בשגרה בנייה פרועה של מתקנים. מתקני הנזלה הם פרויקטי תשתית כבדים, המגיעים לעלות של 20 עד 30 מיליארד דולר למתקן בודד, ולכן חברות ויזמים נוטים לאשר השקעה סופית (FID) רק לאחר חתימה על מספיק חוזי מכירה ארוכי טווח המאפשרים למערכת הבנקאית להעניק מימון בבטחה. מנגנון זה שומר לרוב על התאמה בין הגידול בהיצע לצמיחה בביקוש.

אולם, סגירת מצר הורמוז הוציאה מהשוק כ-20% מהאספקה העולמית של LNG לתקופה ממושכת, ושינתה לחלוטין את תפיסת הסיכון של יבואניות רגישות למחיר, במיוחד בדרום ובדרום-מזרח אסיה, כולל הודו, בנגלדש ופקיסטן. התגובה הצפויה מתחלקת לשני כיוונים שונים, ובאופן פרדוקסלי, שניהם מובילים לעודף היצע. בצד ההיצע, ההבנה שמצר הורמוז מהווה סיכון כרוני מניעה את מקבלי ההחלטות באסיה לגוון מקורות ולתמוך במיזמי LNG בצפון אמריקה, אפריקה ואמריקה הלטינית על חשבון התלות בקטאר ובאיחוד האמירויות. פרויקטים שבשגרה היו מתקשים להשיג מימון או קונים, מקבלים כעת דחיפה פיננסית. במקביל, השחקניות הזולות במפרץ הפרסי אינן צפויות לוותר על נתח השוק שלהן; קטאר, המאופיינת בעלויות הפקה נמוכות במיוחד, תמשיך להרחיב את תפוקתה ולמצוא קונים, גם אם לוחות הזמנים שלה זזו קדימה בכמה חודשים ועד שנה או יותר בשל השיבושים בשטח.

הנתונים שנצברו בתעשייה מרמזים על גודלו של גל ההיצע המתקרב. לפי הערכות עדכניות של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), במהלך השנה החולפת בלבד אושרה בנייה של קיבולת חדשה בהיקף שיא של כ-100 מיליארד מטר מעוקב (מ"ק). מעבר לכך, קיים כיום צבר פרויקטים מתוכנן של מעל 700 מיליארד מ"ק המחפש החלטת השקעה סופית, מתוכם כ-110 מיליארד מ"ק בארצות הברית שכבר מחזיקים באישורים רגולטוריים מלאים. כדי להבין את קנה המידה הפיננסי, נציין כי כל הייצור העולמי בשנה שעברה עמד על קרוב ל-600 מיליארד מ"ק. אם חלק משמעותי מתוכניות אלו יבשיל, ההיצע העולמי מסוגל יותר מאשר להכפיל את עצמו בשנים הקרובות.

בפני השוק ניצבת השאלה - האם יימצא הביקוש המתאים לקליטת נפחים אלו, ובאיזה מחיר? היסטורית, שוק ה-LNG הצליח לעכל גלי היצע בתוך שנתיים עד שלוש שנים:

הגל הנוכחי, המתוכנן לשנים 2026–2030, נראה מורכב יותר לעיכול, הן בשל היקפו המאסיבי והן בשל העובדה ששני אירועים גיאופוליטיים משמעותיים בפרק זמן קצר פגעו באמון של המדינות ברכיב הייבוא עצמו: המלחמה באוקראינה והלחימה הנוכחית סביב איראן. החשש הביטחוני עלול לייצר תגובת נגד דווקא בצד הביקוש, ולהוביל למגמת גיוון הרחק מגז נוזלי. הדבר עשוי להתבטא במעבר מוגבר לחשמל סולארי המגובה במערכות אגירה, או חזרה זמנית לשימוש בפחם במדינות שבהן האמינות והמחיר קודמים לשיקולים סביבתיים, בעיקר כאשר פאנלים סולאריים סיניים זולים זמינים בשוק בהיקפי ענק ולפחם קיים שוק נזיל ועמוק.

בטווח הקצר, ייתכן שתישאר פרמיית סיכון מסוימת במחירים. מדינות הייבוא באירופה עשויות להעדיף למלא את מאגרי המלאים הלאומיים לקראת עונת החורף של 2026–2027 ולרכוש כמויות מעבר לצריכה השוטפת כאמצעי ביטוח מפני הסלמה נוספת במפרץ הפרסי. 

תרחיש קיצון שעשוי להאיץ את התמונה הוא סיום פוטנציאלי של המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מהלך שיכול להחזיר לשוק נפחי גז משמעותיים נוספים במישרין או בעקיפין. גם ללא התחייבות ללוח זמנים מדיני, אפשרות זו ממחישה עד כמה מהר שוק האנרגיה הגלובלי מסוגל לעבור מקצה לקצה: משיבוש אספקה נקודתי שמקפיץ את המחירים לטווח הקצר, למירוץ השקעות שמנפח את הקיבולת, ועד למציאות חדשה שבה כוח המיקוח חוזר במלואו לידיהם של הקונים.