מכרז החניה הגדול בישראל: מי יפעיל 20 אלף מקומות בנתב"ג?

רשות שדות התעופה יוצאת למכרז רחב היקף להפעלת מערך החניונים הגדול בישראל. הזוכה יקבל לידיו את ניהול 27 החניונים בנמל התעופה בן גוריון, שבהם כ־20 אלף מקומות חניה, וכן את הפעלת מערכי החניה בנמל התעופה חיפה ובמסוף הגבול מנחם בגין בטאבה. מסמכי המכרז מאפשרים לרשות להרחיב בהמשך את פעילות המפעיל גם לנמל התעופה רמון, לשדות תעופה פנים־ארציים ולמעברי גבול נוספים.

המכרז אינו עוסק רק בגביית תשלום בכניסה וביציאה. הזוכה יידרש להפעיל מערך מורכב שפועל מסביב לשעון וכולל חניונים לטווח קצר וארוך, חדרי בקרה, שירות לקוחות, מנויים, הכוונת תנועה, טיפול בתקלות, סדרנות בתקופות עומס ושירות לקבוצות גדולות של משתמשים - מנוסעים ועובדי השדה ועד חברות השכרת רכב, מפעילי מוניות, אוטובוסים ומיניבוסים.

לפי מסמכי המכרז שפרסמה רשות שדות התעופה, המועד האחרון להגשת הצעות נקבע ל-6 בספטמבר 2026. הרישום למכרז ייסגר קודם לכן, ב-16 באוגוסט. תקופת השירותים מתוכננת להתחיל ב-1 בינואר 2027 ולהימשך שנתיים, עד סוף דצמבר 2028. לרשות שמורה האפשרות להאריך את ההתקשרות בתקופות נוספות של עד שלוש שנים במצטבר, כך שההפעלה עשויה להימשך בסך הכול עד חמש שנים.

הכנסות של כ-148 מיליון שקל בשנה

היקף הפעילות הכלכלית ממחיש מדוע מדובר באחד ממכרזי התפעול הגדולים בישראל. מנתוני הפדיון שצירפה רש"ת עולה כי הכנסות החניה ברוטו, לפני מע"מ, הגיעו לכ־147.5 מיליון שקל ב-2025. ב-2024 הסתכמו ההכנסות בכ-130 מיליון שקל, וב-2023 הן הגיעו לשיא של כמעט 182 מיליון שקל. לפני משבר הקורונה הסתכמו הכנסות החניה בכ-158 מיליון שקל ב־2019, לעומת כ־141 מיליון שקל ב־2018 וכ-131 מיליון שקל ב-2017. בשנות הקורונה נרשמה ירידה חדה: לכ-39.7 מיליון שקל ב-2020 ולכ-63.9 מיליון שקל ב-2021. בשנת 2022, עם התאוששות התעופה, חזר הפדיון לרמה של כ-154 מיליון שקל. הזוכה לא ישמור בידיו את מלוא ההכנסות. לפי מנגנון התמורה במכרז, הוא ישלם לרשות חלק גדול מאוד מהפדיון: 90% מההכנסות עד 40 מיליון שקל בשנה, 96% מהחלק שבין 40 ל-80 מיליון שקל ו-97% מהחלק שבין 80 ל-120 מיליון שקל. על ההכנסות שמעל 120 מיליון שקל יתחרו המציעים באמצעות האחוז שיציעו להעביר לרשות.

 בפועל, משמעות המבנה היא שהמפעיל יישאר עם שיעור קטן יחסית מהפדיון לצורך מימון כוח האדם, השירות והתפעול. לכן, השאלה המרכזית מבחינת המתמודדים לא תהיה רק גובה ההכנסות, אלא גם היכולת להפעיל ביעילות מערך גדול ומורכב בלי לפגוע ברמת השירות.

 חדר בקרה שפועל גם ביום כיפור

הזוכה יפעיל חדרי בקרה במשך 24 שעות ביממה, בכל ימות השנה - כולל שבתות, חגים ויום הכיפורים. חדר הבקרה בנתב"ג ישמש גם לניהול מרחוק של החניונים בנמל התעופה חיפה ובמסוף בגין, ובהמשך יוכל לשמש גם את רמון ואתרים נוספים. עובדי חדר הבקרה יעקבו אחר הפעילות בחניונים באמצעות מצלמות ומערכות שליטה, יאתרו תקלות במחסומים ובמכונות התשלום ויעניקו מענה לנהגים באמצעות אינטרקום.

המפעיל יצטרך גם לספק סיוע לנהגים עם מוגבלות ולטפל במקרים שבהם כרטיס חניה, מחסום או אמצעי תשלום אינם פועלים. התשלום יתאפשר בכרטיסי אשראי מקומיים ובינלאומיים, במכונות אוטומטיות ובאמצעות אפליקציות חניה. ספק האפליקציה שייבחר יצטרך להיות בעל לפחות 10,000 משתמשים רשומים ולעמוד בדרישות החיבור למערכות של רש"ת. בין האפשרויות העתידיות שנכללו במסמכים מופיע גם שירות להזמנת מקום חניה מראש באמצעות אתר או אפליקציה.

המכרז כולל גם הפעלת שירות חניית רכבים מסוג ואלט בנתב"ג. במסגרת שירות כזה הנהג מוסר את הרכב בנקודה מוסכמת, והמפעיל אחראי להחנות אותו ולהחזירו במועד שנקבע. מדובר בשירות שעשוי להגדיל את הכנסות המערך, בעיקר בקרב נוסעים עסקיים ומשפחות שמבקשות לחסוך את הנסיעה לחניון המרוחק ואת ההמתנה לשאטל.

תנאי סף שמצמצמים את מספר המתמודדים

בשל היקף המערך, רש"ת קבעה תנאי סף גבוהים. רק תאגיד הרשום בישראל יוכל להתמודד, והוא יצטרך להוכיח כי במשך ארבע שנים רצופות לפחות ניהל והפעיל בעצמו שמונה חניונים נפרדים לפחות, ובהם 7,000 מקומות חניה במצטבר. החניונים שהמציע מציג במסגרת ניסיונו צריכים להיות מופעלים באמצעות ציוד טכנולוגי ייעודי, לרבות מערכות שליטה ובקרה מרחוק, מכונות תשלום אוטומטיות ואפשרות לתשלום באפליקציות. בנוסף, המציע נדרש להציג מחזור הכנסות שנתי של לפחות 50 מיליון שקל, לא כולל מע"מ, 

• חצי מיליון נוסעים בנתב"ג בשבוע - למה יש חשש מדחיות וביטולים
• יותר מעשרה מתדלקים אמריקניים יפונו מנתב"ג עד יום שלישי

בכל אחת מארבע השנים שקדמו למועד הגשת ההצעות. התנאים האלה מצמצמים את התחרות לחברות גדולות ומבוססות בעלות ניסיון משמעותי בניהול חניונים ומערכות תפעול ארציות. החברה שתזכה תידרש להפקיד ערבות ביצוע של 12 מיליון שקל בתוספת מע"מ. היא תצטרך גם לגייס ולהכשיר את כוח האדם, לרכוש רכבי תפעול וציוד, לקבל רישיונות ואישורים ולבצע חפיפה עם המפעילה הנוכחית, מרחבים טל. עד 1 בדצמבר 2026, או בתוך 30 יום מתחילת תקופת ההיערכות - המוקדם מביניהם - היא תידרש להודיע כי השלימה את ההכנות.

מה עשוי להשתנות עבור הנוסעים?

המכרז אינו מבטיח הוזלה של תעריפי החניה. המחירים ימשיכו להיקבע בידי רשות שדות התעופה ולא בידי החברה המפעילה. השינוי שהנוסעים אמורים להרגיש יהיה בעיקר באופן קבלת השירות: אפשרויות תשלום רחבות יותר, טיפול מהיר בתקלות, זמינות של מוקד סיוע מסביב לשעון וניהול יעיל יותר של עומסי התנועה והחניה.

כיום חניון 15, החניון המרכזי לטווח ארוך בנתב"ג, פועל 24 שעות ביממה ומחובר לטרמינל 3 באמצעות שאטלים חינמיים היוצאים בתדירות של כ־10 עד 20 דקות. התעריף בחלק הלא מקורה עומד על 50 שקל ליממה, ובאזור המקורה על 90 שקל ליממה, לפי מחירון רש"ת.

הדגש המרכזי במכרז הושם על שילוב טכנולוגיה שתאפשר לנהל את החניונים כמערך אחד. החניונים יחוברו למערכות שליטה ובקרה מרחוק, שיאפשרו לעובדי חדר הבקרה לעקוב אחר הפעילות, להפעיל ולנטר שערי כניסה ויציאה, לזהות תקלות במחסומים ובמכונות התשלום ולהעניק לנהגים סיוע באמצעות אינטרקום.

חדרי הבקרה יאוישו ברציפות, 24 שעות ביממה ובכל ימות השנה, לרבות שבתות, חגים ויום הכיפורים. באמצעות מצלמות, מערכות שמע וממשקי שליטה יוכלו העובדים לטפל מרחוק במקרים שבהם נהג מתקשה לצאת מהחניון, כרטיס החניה אינו נקרא או התשלום לא עבר. אם לא ניתן יהיה לפתור את התקלה מרחוק, המפעיל יידרש לשלוח עובד או רכב תפעולי למקום.

• בית המשפט אישר: מכללת ארזים נמכרה תמורת 1.3 מיליון שקל
• האבטלה חזרה לשפל, אבל 180 אלף ישראלים עדיין מחוץ למעגל העבודה

המכרז מחייב את המפעיל לכבד את כל כרטיסי האשראי המקומיים והבינלאומיים שקיימים עבורם הסדרי סליקה בישראל, ללא סכום מינימלי. במקרה של תקלה בתקשורת במכונת התשלום, יהיה עליו לאפשר תשלום בכרטיס אשראי באמצעות מסופון אלחוטי שמפעיל עובד מטעמו.

לצד מכונות התשלום האוטומטיות, הנהגים יוכלו לשלם גם באמצעות אפליקציות חניה נפוצות. מסמכי המכרז מזכירים כדוגמאות את פנגו וסלופארק, אך מאפשרים לרש"ת לדרוש בעתיד חיבור לאפליקציות נוספות. ספק האפליקציה יצטרך להחזיק לפחות 10,000 משתמשים רשומים ולהתחבר באופן מלא למערך הטכנולוגי של הרשות.

החיבור לאפליקציות עשוי לחסוך לנהגים את הצורך לעמוד בתור למכונת תשלום או לחפש קופה לפני היציאה. עם זאת, מסמכי המכרז אינם מתחייבים שכל האפליקציות יהיו זמינות כבר ביום הראשון להפעלת החוזה, והחיבור לכל ספק יהיה כפוף לאישור רש"ת ולעמידה בדרישות הטכנולוגיות שלה.

אפשרות נוספת היא הזמנה מראש של מקום חניה באמצעות אתר או אפליקציה ייעודית. שירות כזה יוכל לאפשר לנוסע לדעת עוד לפני היציאה מהבית כי ממתין לו מקום בחניון מסוים, במקום להגיע לנתב"ג ולגלות שהחניון המבוקש מלא. ואולם, מדובר בשירות אופציונלי: רש"ת תהיה רשאית לדרוש מהזוכה להפעילו, אך בשלב זה הוא אינו מובטח כחלק מהשירות הבסיסי.

המערכות החדשות אמורות לסייע גם בניהול תקופות העומס. חדר הבקרה יוכל לקבל תמונה עדכנית של הפעילות בחניונים, לנתב נהגים בין המתחמים, לשנות את ייעודם של חניונים בהתאם לביקוש ולהזעיק תגבור של עובדים. המטרה היא לצמצם את משך החיפוש אחר מקום פנוי ואת התורים ביציאה, בעיקר בחגים ובחודשי הקיץ.

גם החניונים בנמל התעופה חיפה ובמסוף בגין ינוהלו באמצעות חדר הבקרה המרכזי בנתב"ג, לצד כוח אדם שיוצב בכל אתר בהתאם לשעות פעילותו. אם רש"ת תממש את האפשרות לצרף למערך את נמל התעופה רמון, גם החניון שם יוכל לפעול מרחוק, במודל ללא מזומן המבוסס על אשראי ואפליקציות תשלום.