שוקי ניר סולאראדג. קרדיט: דורון לצטר
שוקי ניר סולאראדג. קרדיט: דורון לצטר

סולאראדג' מעמיקה את הכניסה לדאטה סנטרים: מפתחת עם אינפיניון הגנת 800 וולט

אחרי שיתוף הפעולה על שנאי ה-SST, סולאראדג' ואינפיניון מרחיבות את הפיתוח גם למפסקי זרם מבוססי מוליכים למחצה, שאמורים לנתק תקלות בתוך מיקרו-שניות; המהלך מקרב את סולאראדג' לפתרון חשמל מלא מהרשת ועד ארון השרתים; בראיון לביזפורטל בחודש שעבר אמר המנכ"ל שוקי ניר כי החברה מכוונת לפיילוטים אצל לקוחות ב-2027 ולהטמעה מסחרית החל מ-2028

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סולאראדג'

סולאראדג' SolarEdge 6.52%   ממשיכה להרחיב את הפעילות שהיא בונה סביב תשתיות החשמל של מרכזי הנתונים ל-AI. החברה הודיעה היום על הרחבת שיתוף הפעולה עם אינפיניון הגרמנית, הפעם לפיתוח פתרונות הגנה מבוססי מצב מוצק - Solid-State Circuit Breakers, או SSCB - עבור מערכות חלוקת חשמל במתח של 800 וולט DC.

זהו שלב נוסף בשיתוף הפעולה בין שתי החברות, שהחל בפיתוח שנאי מצב מוצק - SST - למרכזי נתונים. אם ה-SST נועד לקחת את החשמל שמגיע במתח בינוני מהרשת ולהמיר אותו ישירות למתח DC שמתאים לתשתית מרכז הנתונים, המוצר שעליו מדווחות החברות כעת אמור לטפל בשכבה הבאה: ההגנה על זרימת החשמל בין השנאי לבין ארונות השרתים.

במילים אחרות, סולאראדג' מנסה להרחיב את המוצר שהיא מפתחת מנקודת המרה בודדת לכיוון מערכת שלמה יותר, מהרשת ועד ה-rack. זה גם משתלב עם האסטרטגיה שעליה דיבר מנכ"ל החברה שוקי ניר בראיון לביזפורטל בחודש שעבר, כשהסביר כי פעילות הדאטה סנטרים היא מבחינת החברה מנוע צמיחה ארוך טווח - אבל כזה שהכנסות משמעותיות ממנו לא צפויות להגיע בטווח המיידי.

למה בכלל צריך מפסק חדש?

המעבר של תעשיית ה-AI למערכות מחשוב צפופות יותר מעלה במהירות את צריכת החשמל בכל ארון שרתים. אחת הדרכים להתמודד עם ההספקים הגבוהים היא לעבור מחלוקת חשמל מסורתית המבוססת ברובה על AC לחלוקה במתח גבוה של DC, כשהתעשייה מתכנסת סביב ארכיטקטורות של 800 וולט.

היתרון הוא אפשרות להעביר יותר הספק בזרם נמוך יותר ולצמצם חלק משלבי ההמרה בדרך אל המעבדים. אבל המעבר ל-DC יוצר גם בעיה אחרת: במקרה של קצר או תקלה, קשה יותר לקטוע את הזרם.

בזרם חילופין קיימת נקודה טבעית שבה הזרם עובר דרך אפס, מה שמקל על מפסק מכני לנתק את המעגל. ב-DC אין נקודה כזאת. במתח ובהספק גבוהים, מפסק מכני עלול להיות איטי מדי ולהתמודד עם קשת חשמלית בזמן הניתוק.

כאן נכנס ה-SSCB. במקום רכיבים מכניים שנפתחים פיזית, מדובר במערכת המבוססת על מוליכים למחצה שיכולה לקטוע את הזרם בתוך מיקרו-שניות. עבור מרכז נתונים שבו מאחורי כל קו חשמל נמצאים שרתים ו-GPUs בשווי גבוה, מהירות הניתוק יכולה להיות משמעותית גם מבחינת הגנה על הציוד וגם מבחינת זמינות המערכת.

סולאראדג' תהיה אחראית על תכנון פתרון ה-SSCB, בעוד אינפיניון תספק את רכיבי ה-CoolSiC JFET שלה המבוססים על סיליקון קרביד, שיישבו בליבת רכיבי ההגנה.

שוקי ניר, מנכ"ל סולאראדג', מסר כי "תשתיות AI בצפיפות גבוהה ב-800 וולט דורשות יעילות והגנה ללא פשרות". לדבריו, השימוש בטכנולוגיית הסיליקון קרביד של אינפיניון נועד לאפשר בידוד מהיר של תקלות בלי לפגוע משמעותית ביעילות ההמרה.

מה-SST למערכת רחבה יותר

שיתוף הפעולה החדש נשען על הפרויקט שעליו הכריזו סולאראדג' ואינפיניון בנובמבר 2025. במסגרת אותו פיתוח עובדות החברות על פלטפורמת SST מודולרית בהספק של 2-5 מגה-וואט, שמטרתה לבצע המרה ישירה ממתח בינוני של 13.8-34.5 קילו-וולט למתח של 800-1,500 וולט DC.

החברות מכוונות לנצילות של יותר מ-99%. הרעיון הוא לצמצם את מספר התחנות שבהן החשמל עובר המרה לפני שהוא מגיע בסופו של דבר לשבבים. כל שלב כזה תופס שטח, מייצר חום ומאבד חלק מהאנרגיה בדרך.

בראיון בחודש שעבר הסביר לנו ניר למה גם שיפור שנראה קטן בנצילות יכול להפוך למשמעותי מאוד במרכז נתונים. לדבריו, במערכת ביתית יעילות גבוהה יותר מתבטאת בעיקר בחיסכון בחשמל, אבל בדאטה סנטר כל מגה-וואט שנחסך בתהליך ויכול לעבור במקום זאת ל-GPUs מאפשר למפעיל לייצר יותר כוח מחשוב מאותה תשתית -להרחבה: שוקי ניר אחרי הנפילה בסולאראדג': "התפקיד שלנו הוא לייצר ערך בטווח הארוך"

ניר ציין אז כי לפי הערכות בשוק, מגה-וואט נוסף שמופנה ל-GPUs עשוי לייצר למפעיל מרכז הנתונים הכנסות שנתיות של יותר מ-100 מיליון דולר. זה כמובן נתון שתלוי בסוג החומרה, בניצולת ובמודל העסקי של המפעיל, אבל הוא מסביר מדוע חברות הדאטה סנטרים מוכנות להשקיע סכומים גדולים גם בשיפורים קטנים יחסית ביעילות החשמלית.

לצד הפוטנציאל, חשוב גם לשים את ההודעה בפרופורציות. סולאראדג' לא מדווחת בשלב הזה על הזמנה מלקוח, על חוזה מסחרי או על היקף כספי של שיתוף הפעולה החדש. מדובר עדיין בפיתוח טכנולוגי שנועד להכין את החברה לארכיטקטורת החשמל שהענף צפוי לאמץ בשנים הקרובות.

קיראו עוד ב"גלובל"

בראיון הנ"ל אמר לנו ניר כי היעד של החברה הוא להשלים עד סוף 2026 מערכת SST עובדת במעבדות החברה במודיעין, ולאחר מכן להתקין במהלך 2027 מערכות פיילוט אצל לקוחות. הפיילוטים אמורים לבחון את המערכת בתנאי אמת - בין היתר תחת שינויים חדים בצריכת החשמל, טמפרטורות שונות ועומסים שמשתנים במהירות בהתאם לעבודת ה-GPUs.

לדבריו, הטמעה מסחרית בהיקפים גדולים צפויה להתחיל ב-2028. כלומר, גם לאחר ההודעה הנוכחית מדובר במנוע צמיחה שהמשמעות הפיננסית שלו עבור סולאראדג' נמצאת בעיקר כמה שנים קדימה.

הדיווח היום בכל זאת מוסיף נדבך חשוב לתמונה שעליה דיברה החברה בחודשים האחרונים. במקום למכור בעתיד רק את ה-SST שמבצע את ההמרה, סולאראדג' מנסה להוסיף גם את שכבת החלוקה וההגנה שבאה אחריו. ככל שהיא תצליח לספק חלק גדול יותר משרשרת החשמל בתוך מרכז הנתונים, כך גם התוכן של סולאראדג' בכל פרויקט עשוי להיות גדול יותר.

בינתיים, הסולאר עדיין משלם את החשבונות

ההבחנה בין הפעילות העתידית לבין עסקי הליבה עדיין חשובה. בדאטה סנטרים סולאראדג' נמצאת בשלב הפיתוח, בעוד שכמעט כל ההכנסות כיום ממשיכות להגיע מפעילות הממירים, האופטימייזרים, הסוללות ופתרונות האנרגיה שלה לשוק הסולארי.

ברבעון השני של 2026 רשמה החברה הכנסות של 346.2 מיליון דולר, עלייה של כ-20% לעומת התקופה המקבילה. על בסיס Non-GAAP היא עברה לרווח תפעולי של 10.2 מיליון דולר - הרווח התפעולי המתואם הראשון שלה מאז הרבעון השני של 2023 - לעומת הפסד תפעולי מתואם של 48.3 מיליון דולר שנה קודם לכן.

עם זאת, על בסיס GAAP החברה עדיין רשמה הפסד נקי של 30.8 מיליון דולר, והתחזית לרבעון השלישי עמדה על הכנסות של 310-340 מיליון דולר, בין היתר בגלל החולשה המתמשכת בשוק הסולארי הביתי בארה"ב והעונתיות באירופה.

לכן תחום הדאטה סנטרים יכול לשנות בעתיד את פרופיל הפעילות של סולאראדג', ולהכניס אותה לשוק שאינו תלוי במחזוריות של הסולאר הביתי. אבל נכון לעכשיו זה עדיין בעיקר סיפור של פיתוח, פיילוטים ובניית קשרים עם התעשייה. המבחן הבא יהיה לראות את הטכנולוגיה יוצאת מהמעבדה במהלך 2027 - ובעיקר אילו לקוחות יסכימו להכניס אותה למרכזי הנתונים שלהם.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה