דיסקונט רוצה להשאיר אצלו את כאל - ומה יקרה אם עסקת 4 מיליארד השקלים תיפול?
עסקת מכירת כאל ליוניון של ג'ורג' חורש ולהראל מסתבכת בגלל התנאים של רשות התחרות, ודיסקונט כבר פונה למדינה בבקשה לבטל את החוק שמחייב אותו למכור את החברה. לכאל, 4.2 מיליון כרטיסים פעילים, מחזור עסקאות של 55 מיליארד
שקל ברבעון ותיק אשראי של 9.3 מיליארד שקל. לדיסקונט יש סיבה טובה לרצות לשמור אותה, אבל מבחינת המדינה זה עלול להפוך את כל הרפורמה שנועדה להוציא את חברות כרטיסי האשראי מידי הבנקים
עסקת כאל, שנראתה לפני שנה בדרך לסגירה, הסתבכה. דיסקונט מבקש מבנק ישראל, משרד האוצר ומשרד המשפטים לבטל את החוק שמחייב אותו להיפרד מחברת כרטיסי האשראי, בזמן שרשות התחרות מציבה תנאים שיוניון והראל מתקשות לקבל. לדיסקונט יש גם בעיית זמן: לפי החוק הוא צריך למכור את השליטה עד מאי 2027, ומציאת קונה חדש, קבלת אישורים, מימון וחתימה על הסכם נוסף יכולים לקחת חודשים ארוכים.
העסקה הנוכחית משקפת לכאל שווי של 3.75 מיליארד שקל, עם תשלומים שיכולים להעלות את המחיר עד כ-4 מיליארד שקל. דיסקונט, שמחזיק בכ-72%, אמור לקבל כ-2.7 מיליארד שקל ועוד תשלום אפשרי לפי הביצועים. הבינלאומי, שמחזיק ב-28%, צפוי לקבל קצת יותר ממיליארד שקל.
כשהעסקה נחתמה הערכנו בביזפורטל שהמחיר שקיבלו חורש והראל נראה נמוך ביחס לרווחיות של כאל. מאז כאל ממשיכה לצמוח, גם אחרי שאיבדה את הפעילות עם מועדון הנוסע המתמיד של אל על.
ברבעון השני כאל רשמה הכנסות של 843 מיליון שקל, עלייה של 7%, ומחזור העסקאות בכרטיסים הגיע ל-55 מיליארד שקל, עלייה של 11%. מספר הכרטיסים הפעילים עלה ל-4.2 מיליון, ותיק האשראי הצרכני הגיע לכ-9.3 מיליארד שקל, גידול של כמעט 12% בתוך שנה. פעילות מימון הרכב כבר עברה מיליארד שקל.
הרווח הנקי ברבעון השני הגיע ל-104 מיליון שקל, לצד המשך צמיחה בכרטיסים ובאשראי. חלק מהרווח הגיע מאירוע חד פעמי שקשור לסיום הפעילות עם אל על, כך שהרווח המייצג נמוך יותר ונמצא סביב 85-88 מיליון שקל ברבעון. יחד עם הרבעון הראשון מתקבל קצב שנתי של כ-330-360 מיליון שקל.
במחיר של 3.75 מיליארד שקל מדובר בערך על מכפיל של 10-11 על הרווח השנתי. זה מחיר סביר לחברת אשראי שצומחת, ויש מי שיטענו שהוא אפילו נוח לקונים. ישראכרט נסחרת כיום בשווי דומה, בזמן שכאל גדולה וחזקה ממנה בכמה מדדים ומחזיקה תיק אשראי גדול.
מבחינת דיסקונט, כאל היא חברה טובה ורווחית, אבל כבר לא חלק שמכריע את תוצאות הבנק. דיסקונט עצמו הרוויח 1.2 מיליארד שקל ברבעון השני, כך שהחלק שלו ברווח המייצג של כאל שווה בערך 60-65 מיליון שקל ברבעון. מכירה מכניסה לבנק כמעט 2.7 מיליארד שקל, משחררת הון ויכולה לאפשר יותר דיבידנדים, צמיחה או השקעות אחרות. מצד שני, ככל שהעסקה מסתבכת והמחיר נראה פחות גבוה, כך גדל התמריץ של דיסקונט לנסות לשמור את כאל.
הבעיה של רשות התחרות בכלל נמצאת בסופר-פארם
רשות התחרות מסתכלת פחות על דיסקונט ויותר על מי שאמור לקנות את כאל. קבוצת יוניון של ג'ורג' חורש מחזיקה כ-35% מסופר-פארם, בזמן שכאל מפעילה יחד עם שופרסל פעילות של כרטיסי אשראי ומועדון לקוחות. שופרסל מחזיקה ברשת הפארם Be, המתחרה הגדולה של סופר-פארם.
מכאן מגיע החשש. חברת כרטיסי אשראי מחזיקה מידע עצום על הרגלי הקנייה של הציבור: איפה אנשים קונים, כמה הם מוציאים, באיזה תדירות ובאילו רשתות. אם בעלים של חברת כרטיסי אשראי מחזיק במקביל גם רשת קמעונאית גדולה, המידע הזה יכול להיות שווה הרבה כסף ולתת יתרון מול מתחרים.
- שינוי מבני בקבוצת דיסקונט: נבחן מיזוג של מרכנתיל תוך שימור המותג
- מיכל קיסוס הרצוג מונתה למנכ"לית דיסקונט קפיטל
רשות התחרות דורשת לכן מגבלות על מינויים בדירקטוריון ומנגנונים שימנעו מעבר מידע בין כאל ליוניון. מבחינת הקונים, מגבלות רחבות מדי הופכות את השליטה בחברה לפחות שווה. מי שמשלם מיליארדים רוצה להשפיע על הנהלה, אסטרטגיה ופיתוח עסקי, וכאן בדיוק נתקע המשא ומתן.
האירוניה היא שדיסקונט קיבל בעבר הצעה גבוהה יותר. מוטי בן משה הציע לפי שווי של כ-4.18 מיליארד שקל, בערך 430 מיליון שקל יותר מהמחיר הבסיסי בעסקת יוניון-הראל. דיסקונט העדיף את חורש והראל בין היתר מתוך הערכה שיהיה להם קל יותר לקבל אישורים רגולטוריים. נכון לעכשיו, ההערכה הזאת נראית הרבה פחות בטוחה.
אם עסקת יוניון-הראל תיפול, לדיסקונט יש כמה אפשרויות. הוא יכול לחזור לקונים קודמים, לחפש קבוצה חדשה, להנפיק את כאל בבורסה או לחלק את מניות כאל לבעלי המניות של הבנק. הנפקה יכולה לתת לו זמן נוסף עד מאי 2028, אבל הבינלאומי מחזיק בזכויות שמקשות על ביצוע המהלך בלי הסכמתו.
יש גם משקיעים שכבר עוקבים אחרי ההתפתחויות. מוטי בן משה מכיר את החברה, קרן סנטרברידג' בחנה אותה בעבר, וגם שמות נוספים בשוק עשויים להיכנס לתמונה אם העסקה תתפרק. הבעיה של דיסקונט היא שככל שהזמן מתקצר, כל רוכש חדש יודע שהבנק חייב למצוא פתרון.
מאחורי כל הסיפור נמצא הוויכוח הגדול יותר על התחרות במערכת הפיננסית. הפועלים כבר נפרד מישראכרט ולאומי נפרד ממקס, כחלק מרפורמה שנועדה להוציא את חברות כרטיסי האשראי מידי הבנקים ולהפוך אותן למתחרות עצמאיות. כאל נשארה האחרונה תחת שליטת בנק גדול, והיא גם החברה שאולי יכולה בעתיד לקבל רישיון בנקאי מצומצם ולהתחרות בבנקים בתחומים נוספים. לכן ביטול החובה למכור אותה יהיה שינוי הרבה יותר גדול מעוד הארכה בלוחות הזמנים: מבחינת דיסקונט זו דרך לשמור עסק ששווה מיליארדים וממשיך להרוויח, אבל מבחינת המדינה זו חזרה אחורה ברפורמה שכבר שינתה את כל שוק כרטיסי האשראי.
- היום בכבישים: מאות שוטרים, רחפנים ומצלמות במבצע אכיפה ארצי
- כמה עולה רואה חשבון? 4 מיליון שקל לחברת החשמל, כמעט 16 מיליון לבנק לאומי
