כאל כרטיס אשראי
צילום: צילום מסך אתר החברה

למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?

כאל נמכרת לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל בלבד, המשקף מכפיל רווח חד ספרתי, בשעה שתחום הפיננסים בשוק ההון רושם גאות והתרחבות מכפילים; למה דיסקונט נפטר מ״מדפסת כסף״ במחיר מציאה?

תמיר חכמוף | (7)
נושאים בכתבה כאל ניתוח

חברת כרטיסי האשראי כאל בדרך לעבור רשמית לידי קבוצת חורש והראל הראל השקעות 0.77%   לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל (עד 4 מיליארד שקל בכפוף לאבני דרך), והכותרות התמקדו בצדדים המרוויחים, חורש והראל מהצד הקונה, ואל על אל על 0.3%   מהצד שזוכה באופציית פנטום של כ192 מיליון שקל (מי המרוויחה המפתיעה מעסקת כאל?). אך מתחת לפני השטח עולה שאלה לא פחות מהותית: האם דיסקונט מכר את חברת כרטיסי האשראי במחיר נמוך מדי, דווקא בעיצומה של גאות בסקטור הפיננסי?

במבט על המספרים, כאל מציגה כיום רווח נקי של כ-100 מיליון שקל ברבעון אחרי שהגדילה את השורה התחתונה בכ-20% מהרבעון המקביל. כלומר, מדובר בקצב שנתי של כ-400 מיליון שקל שעוד עשוי להמשיך ולצמוח. על בסיס שווי העסקה, המשקף מכפיל רווח עתידי של 8-9 בלבד, מדובר בתמחור שנראה שמרני מאוד ביחס למצבה של החברה. זאת במיוחד על רקע העובדה שכאל הובילה בשנים האחרונות את הענף מבחינת רווחיות, ועקפה את המתחרות ישראכרט ישראכרט -0.07%    ומקס. במילים אחרות, נראה שחורש והראל קיבלו חברה רווחית וצומחת במחיר שלא משקף בהכרח את הפוטנציאל שלה.

כדי להבין עד כמה התמחור זול, מספיק להביט על המתרחש בבורסה. מניות הבנקים עלו בשנה האחרונה ביותר מ-70%, ומניות הביטוח זינקו ביותר מ-170% באותה התקופה, שלא לדבר על מניות בתי ההשקעות שגם חוות עדנה, והתחום הפיננסי כולו נמצא בשיא של כל הזמנים עם תמחור גבוה, כאשר המכפילים של החברות הפכו לשמרניים לנדיבים. אפילו ישראכרט, שרשמה הפסדים ברבעונים האחרונים, נסחרת במכפיל 15.8 על הרווחים של שנת 2024. בתוך סביבה כזו, עסקה לפי מכפיל חד ספרתי נראית זולה, כמעט מנותקת מהסנטימנט השוקי. בעוד הבנקים והמבוטחים נסחרים במכפילים גבוהים בהרבה, אחת החברות הרווחיות בענף האשראי נמכרה במחיר שמשדר יותר פסימיות מאופטימיות.

אחת הנקודות הבולטות בסיפור היא העובדה שדיסקונט דיסקונט 0.11%  לא בחר בהצעה הגבוהה ביותר. מוטי בן משה הציע לרכוש את כאל לפי שווי של 4.18 מיליארד שקל, גבוה בכ-400 מיליון שקל מהשווי שבו נסגרה העסקה עם חורש והראל. למרות זאת, הדירקטוריון העדיף ללכת עם קבוצת חורש הראל, כנראה בשל שיקולים של יציבות, יכולת תפעולית או עמידה בדרישות רגולטוריות. עצם קיומה של הצעה גבוהה יותר רק מדגיש את העובדה שדיסקונט יכל למכור במחיר גבוה יותר, אך בחר שלא, כך שבעלי המניות עשויים להרגיש החמצה של ערך ממשי בעסקה שהלך לאיבוד.

לדיסקונט יש כמובן את השיקולים שלו. הבנק ביקש לממש החזקה לא ליבתית, לקבל נזילות מיידית ולהפחית חשיפה רגולטורית. מנגד, מבחינת הקונים זו הזדמנות כניסה לשליטה בכאל במחיר שנראה מתחת לערך הכלכלי המלא, עם אפשרות ליהנות מהמשך הצמיחה בתחום האשראי הצרכני והמסחרי בישראל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    תשובה כי אין בדיסקונט בעל בית שהוא בעל שליטה (ל"ת)
    אנונימי 22/09/2025 17:59
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 22/09/2025 15:12
    הגב לתגובה זו
    אם משהו נראה לא הגיוני סימן שהוא לא הגיוני ולכן התשובה טמונה במשהו מלוכלך מאחורי הקלעים.
  • 5.
    אנונימי 22/09/2025 15:00
    הגב לתגובה זו
    זה למה המניה שלהם הכי חלשה מהבנקים
  • 4.
    גולדפינגר 22/09/2025 12:18
    הגב לתגובה זו
    צריך לזכור שחברת אשראי זה לא רק פיננסים זה גם המון Data היכרות אינטימית עם הלקוחות לא רק כמה והיכן הם מוציאים את כספם אלא גם מתי וכמה הם טסים לחול לאיזה אתרים ועוד... בקיצור החגיגה של מידע שבעידן הAI שווה הרבה מאד.
  • 3.
    אנונימי 22/09/2025 09:27
    הגב לתגובה זו
    זאת הסיבה האמיתית חורש שיחד שם את כולם
  • 2.
    עושים עסקאות וכולם מרווחים חוץ מהמשקיע הקטן (ל"ת)
    אנונימי 22/09/2025 07:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יש כאן קומבינה עחש המשקיעים דיסקונט זו חברה ציבורית ולא יתכן שתפגע בזכויות משקיעים שחייבים לעסקה (ל"ת)
    אנונימי 21/09/2025 14:32
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק. קרדיט: אלעד מלכהיצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק. קרדיט: אלעד מלכה

תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"

בעל השליטה בקבוצת דלק דיבר על עסקת הייצוא הגדולה בתולדות המדינה, ומיסגר אותה תחת האינטרסים הכלכלים והביטחוניים של ישראל

רן קידר |
נושאים בכתבה יצחק תשובה גז

לאחר עיכוב של מספר חודשים, אושרה אתמול עסקה גדולה, ושותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה הוא 130 BCM.

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק דלק קבוצה -0.18%  יצא בהצהרה על עסקת היצוא הגדולה בכל הזמנים: ״זוהי הוכחה שכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית ולבניית תשתית של שותפות לטווח הארוך. מדובר ברגע היסטורי, שיוביל לשיתופי פעולה נוספים באזור, לבניית אמון הדדי וצמיחה משותפת. זוהי עסקת היצוא הגדולה ביותר שידעה ישראל אי פעם, מהלך שישפיע על הכלכלה הישראלית ויחזק את הקשרים בין מדינות האזור. ההסכם יוצר גשר של אמון והערכה הדדית, ומהווה הוכחה חיה לכך שהכלכלה, דרך עסקים משותפים, היא המפתח ליציבות אזורית ולבניית תשתית של שותפות לטווח הארוך. 

אנחנו גאים להיות הקבוצה שהפכה את ישראל למעצמת אנרגיה אזורית, שהביאה לארץ את שברון, ושעומדת מאחורי כל תגליות הגז הטבעי שימשיכו להצמיח ולחזק את הכלכלה הישראלית לדורות קדימה. העסקה הזו מדגימה את כוחה של הכלכלה לחבר בין עמים. עסקים משותפים יוצרים שפה של עשייה, פריון והתקרבות. שיתופי הפעולה הנרקמים סביב הגז הישראלי הופכים לכלי של צמיחה אזרחית, קשרים עמוקים ותשתיות משותפות, הנבנות על בסיס של כבוד הדדי וחזון משותף. 

מאגר לווייתן הוא סמל לעצמאות, לעוצמה כלכלית וליכולת של ישראל להשפיע, להתחבר ולהוביל. כפי שנאמר בנבואת ישעיהו: ‘וכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת’ - זהו מהלך שמסמל שותפות, הזדמנות ובנייה משותפת של עתיד טוב יותר. נמשיך להעמיק את שיתופי הפעולה, להרחיב את מעגל המדינות הפועלות יחד, ולעצב מציאות אזורית חדשה אשר מבוססת על עשייה כלכלית, תשתיות משותפות, אמון, ותקווה".

האם מחיר העסקה טוב לישראל? 

המחיר בעסקה הזו הוא סביב 7.7-8 דולר ליחידת חום (MMBTU). זה מחיר לא זול, אבל לא יקר. המחיר לחברת החשמל בארץ הוא סביב 4.5-6 דולר על פני השנים האחרונות. המחיר הנוכחי גבוה ב-35% מהמחיר בארץ. מעבר לכך, אישור העסקה מול מצרים מחייב את השותפויות למכור ברף מסוים כמות נוספת לשוק הישראלי.