חקלאות
צילום: PIXABAY

כמה מרוויח חקלאי? שכיר 8 עד 12 אלף, מנהל ענף עד 18

עובד שכיר בשדה או בחממה מרוויח מעל המינימום ומתחת לממוצע במשק. בעל משק חי על מחיר התוצרת, המים והעובדים, ואגרונום או מנהל ענף מגיע ל-18 אלף שקל

ענת גלעד |

חקלאי שכיר במשק, בחממה או במטע מרוויח לרוב 8 עד 12 אלף שקל ברוטו בחודש במשרה מלאה. אתרי השכר מציבים את הממוצע לעובד חקלאות סביב 11 אלף שקל, מעל שכר המינימום של 6,443.85 שקל לחודש ו-35.40 שקל לשעה, ומתחת לשכר הממוצע במשק שנע בטווח 14-15 אלף שקל. עובד עונתי, לפי יום או לפי קטיף, רואה סכום שזז עם החודש. בעל משק במושב או בקיבוץ שעבר הפרטה חי על הכנסת המשק אחרי מים, דשן, עובדים ושיווק: חודש אחרי קטיף ייצוא נראה שמן, וחודש של קרה, מחלה בבעלי חיים או מחיר נמוך בסיטונאות מוריד את החשבון לאפס, ולפעמים למינוס.

הפער בין שכיר לבעלים הוא הסיפור של המקצוע. השכיר מקבל תלוש, פנסיה ולפעמים מגורים במשק, והבעלים מקבל את הרווח, אם נשאר רווח. כ-30 אלף משרות בענף מאוישות בעובדים מחו"ל, והשכר הממוצע שלהם עומד על כ-7,500 שקל בחודש, ולכן פועל ישראלי מיומן שמפעיל מיכון נמצא כמה אלפי שקלים מעליהם. מנהל ענף בקיבוץ, אגרונום או מנהל חממות גדולות כבר יוצא מהקו עם 13 עד 18 אלף שקל, רכב משק ולפעמים בונוס לפי יבול. אתרי השכר מציבים אגרונום סביב 16 אלף שקל בחודש, וזו משרה של ניהול, רחוק מהקטיף ביד.

שלבותקטווח שכר ברוטו לחודש
פועל כללי, עובד קטיף0-2 שנים6,500-9,000 שקל
מפעיל מיכון, ראש צוות2-6 שנים9,000-12,000 שקל
אחראי חממה, רפתן ותיק5 שנים ומעלה11,000-14,000 שקל
מנהל ענף, אגרונום8 שנים ומעלה13,000-18,000 שקל
בעל משק-תנודתי, מהפסד ועד עשרות אלפים בחודש טוב

פועל, מנהל ענף, בעל משק

הסולם בשטח ברור: פועל כללי או עובד קטיף, מפעיל מיכון על טרקטור וקומביין, ראש צוות או אחראי חממה, מנהל ענף ובסוף בעל משק. כל תחנה מוסיפה אחריות על מים, על עובדים ועל מועד השיווק. לול, רפת, מטע, ירקות שדה וחממה משלמים אחרת: רפת עם מכסת חלב נותנת תזרים יציב יותר מירקות עליים שתלויים במחיר יומי, ומגדל תמרים או אבוקדו לייצוא חי על שער הדולר ועל פתיחת שווקים. רפתן ותיק עובד יד ביד עם וטרינר שכיר שמרוויח 11 עד 18 אלף שקל, ומקבל אחריות על עדר ששווה מיליונים.

העלייה בהכנסה אצל שכיר מגיעה ממיכון, מרישיון טרקטור ומניהול צוות. אצל בעל משק היא מגיעה מגודל, מחוזי שיווק ומגידול עם מחיר גבוה יותר לקילו. המחסור בעובדים זרים בשנים האחרונות הרים שכר לפועלים מקומיים בחלק מהמשקים, וגם סגר חלקות. מחירי מים, דשן וחשמל לחממה דוחפים את העלות ליחידה. מי שעובר לגידול מבוקר, עם חיישנים ושיווק ישיר לצרכן, שומר מרווח, ומי שמוכר רק לסיטונאי נשאר חשוף למחיר הבוקר. המעבר מתלוש לרווח דומה למה שעובר ספר שעוזב כיסא שכיר ופותח מספרה משלו: ההכנסה עולה, וגם הסיכון.

רישיון טרקטור, ומה באמת דורשים

הכניסה פתוחה גם בלי תואר. רבים מגיעים אחרי צבא, אחרי משק הורים או אחרי עבודה עונתית. רישיון טרקטור, היתר ריסוס והכשרה בהפעלת מערכות השקיה הם תעודות שטח שמרימות את התלוש בכמה מאות עד אלפי שקלים בחודש. תואר ראשון במדעי החקלאות נלמד בפקולטה לחקלאות ברחובות במשך שלוש שנים, בשכר לימוד אוניברסיטאי של כ-11 אלף שקל לשנה, ופותח דלת לניהול ענף, להדרכה ולחברות זרעים והשקיה. מסלול עוקף הוא לימודי טכנאי או הנדסאי חקלאות במכללה טכנולוגית, שנה עד שנתיים, או הסבה של מי שכבר מנהל צוות בשטח ומקבל את ניהול הענף בלי תעודה.

ומה קורה בחוץ לארץ

בארה"ב פועל חקלאי בגידולי שדה, במשתלה או בחממה מרוויח חציון של כ-35 עד 36 אלף דולר בשנה, כ-17 דולר לשעה, שהם כ-118 אלף שקל בשנה או כ-9,800 שקל בחודש. זה קרוב לטווח הישראלי, ושם רוב העובדים בלי הסכם ענפי ובלי דיור מהמעסיק. בצרפת פועל חקלאי מתחיל בשכר המינימום, כ-1,870 אירו ברוטו בחודש, בערך 7,200 שקל, ומפעיל מיכון מנוסה מגיע לכ-2,300 אירו, בערך 8,900 שקל. הפער נסגר ביוקר המחיה: מס הכנסה וביטוח סוציאלי בצרפת גבוהים יותר, ומחירי הדיור בכפר הצרפתי נמוכים בהרבה מאלו שבמושבים במרכז הארץ.

שעות של שמש, ומה מרים את התלוש

השעות בחקלאות מתחילות לפני הזריחה. בקיץ יוצאים עם האור, כי בצהריים החממה בוערת והשדה ריק מאנשים. יום שכיר בנוי על שמונה עד עשר שעות, עם הארכה בעונת קטיף עד 12 שעות, בגמול של 125% לשעתיים הנוספות הראשונות ו-150% אחריהן לפי חוק שעות עבודה ומנוחה. שבת וחג נכנסים כשיש השקיה, חליבה או קרה. חורף מקצר עבודה בירקות ומאריך אותה ברפת, והגשם סוגר חלקות ופותח תיקוני רשת בחממה.

קיראו עוד ב"קריירה"

היתרון אצל שכיר הוא עבודה בחוץ, מסלול ברור למשק גדול וביקוש קבוע למפעילי מיכון. אצל בעלים היתרון הוא עצמאות ונכס שעולה עם הקרקע, והחיסרון הוא עונתיות, גוף שחוק וסיכון אקלים ומחיר. שכיר יושב מתחת לממוצע במשק כמעט תמיד; בעל משק יכול לעבור אותו בשנה טובה ולהישאר מתחתיו בשנה קשה. הפנסיה של השכיר נשענת על הפרשות חודשיות, והפנסיה של בעל המשק על מה שנשאר בקרקע ובחשבון הבנק.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה