החקלאות הישראלית מתאפיינת בחדשנות ובפריון גבוה בתנאי מחסור במים ובקרקע, אך מתמודדת עם אתגרים כבדים של עלויות תשומות, מחסור בעובדים, יבוא מתחרה ומדיניות ממשלתית משתנה. הענף נמצא במוקד הדיון על יוקר המחיה ועל ביטחון המזון, ורפורמות לפתיחת השוק ליבוא חקלאי
מעוררות מאבקים בין החקלאים לבין הרצון להוזיל מחירים לצרכן. בעמוד זה מסוקרים רפורמות במכסים וביבוא החקלאי, מאבקי החקלאים על תמיכות ועל הסדרי המים, מחירי התוצרת החקלאית והשפעתם על יוקר המחיה, סוגיית העובדים הזרים בחקלאות, החדשנות בתחום האגריטק והדרך שבה מדיניות
החקלאות מאזנת בין הגנה על החקלאים לבין הוזלת המזון לצרכן ולביטחון המזון.
חברת מוצרי החקלאות הישראלית שאגרות החוב שלה נסחרות בתל אביב סיימה את הרבעון השני עם הכנסות של כ-1 מיליארד דולר; ה-EBITDA המתואם הסתכם בכ-120 מיליון דולר
ענפי החקלאות והבניה בקריסה מאז תחילת המלחמה. בוועדת העבודה והרווחה רוצים להאריך את מענקי התמרוץ לעובדים ישראלים חדשים, אבל באוצר לא מתלהבים ואומרים כי העובדים לא באים
העובדים הפלשתינים עדיין לא חזרו לעבוד בישראל, ובמל"ל מתכננים להחזירם למרות הכל. השיפוצניקים הגיעו היום לכנסת וזעקו כי הם נפגעו קשות בגלל שאין להם פועלים. אבל יש נושא חשוב בו עליו לא דיברו היום בכנסת בהקשר של עבודתם של השיפוצניקים וזו מכת המדינה של פיזור חשבוניות פיקטיביות. האם בכנסת וברשות המסים מתכוונים לטפל בתופעה?
מפרוץ המלחמה יצאו מישראל כ-7,800 עובדי חקלאות זרים, מתוך 30 אלף בסך הכל, והוחלט לאסור כניסת 20 אלף פלסטינים. האם הממשלה תסייע בקרוב גם לקבלנים שזקוקים ל-80 אלף ידיים עובדות?
כל כמה שנים מגיעה תופעת אל ניניו חדשה ופוגעת בחקלאות העולמית - אבל מה זה בעצם אל ניניו? על איזה תחומים בחקלאות היא משפיעה? וכמה זה עולה לכלכלה העולמית?
חברת האגריטק הישראלית, המפתחת טכנולוגיית השקיה, השלימה סבב גיוס סיד בהובלת חברת האחזקות של הנסיכות האירופאית, בו השתתפו גם בתי ההשקעות המילטון ליין ו-Natural Ventures
על פי נתוני הלמ"ס, היבוא (מספוא 42.5% ודלק ושמנים 11.2%) מהווה יותר מ-50% מהתשומות. במילים אחרות: בלי יבוא לא תהיה חקלאות בישראל. אבל החקלאים רוצים רק יבוא שטוב להם - לא כזה שמעודד תחרות והתייעלות חס ושלום; ומה לגבי התפוקה? עלתה השנה ב-7.6% - אבל בפועל מדובר בקיפאון כבר שנים רבות
