
קיבל עגבניה, החליט שהיא הגיעה מטורקיה - ותבע משופרסל מיליוני שקלים
ביהמ"ש דחה בקשה לתביעה ייצוגית נגד שופרסל בטענה שהיא מעלימה מלקוחותיה שהיא מוכרת פירות וירקות תוצרת חוץ. השופטת ערקובי: שופרסל לא טענה שכל התוצרת ישראלית; הבקשה הוגשה בלי להכין שיעורי בית
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רחל ערקובי, דחה את בקשתו של אור קרבקי לאשר תביעה ייצוגית נגד שופרסל, שהוגשה בטענה שהרשת מטעה את לקוחותיה לחשוב שכל הפירות והירקות שהיא מוכרת הם תוצרת ישראל. ערקובי קבעה, כי אין בסיס ראייתי לבקשה וכי נראה שהיא הוגשה בצורה בלתי בשלה.
לטענת קרבקי (שבקשתו הוגשה ב-2021), שופרסל ערבבה תוצרת טורקית, ירדנית ועזתית בפירות ובירקות שמכרה וזאת מבלי לגלות זאת ללקוחותיה. לדבריו, הוא עצמו גילה זאת כאשר רכש עגבניות באתר שופרסל, ומצא על אחת מהן מדבקה ממנה הסיק שהיא תוצרת טורקיה. שופרסל השיבה, כי רק 6%-7% מהתוצרת החקלאית הגיעו מחו"ל ורק בנסיבות נקודתיות, לא הייתה אז חובה לציין את ארץ הגידול, וקרבקי עצמו קיבל החזר ולכן אין לו עילת תביעה אישית.
ערקובי קובעת, כי שופרסל לא הטעתה בפרסומיה. "יש טעם בטענות המשיבה, כי בקשת האישור הוגשה כשהיא מבוססת על השערות, הנחות, תיזות, ללא תשתית עובדתית נאותה, למעט מדבקה אחת על גבי עגבניה ששורבבה בדרך כלשהי לשקית המצרכים שרכש התובע וכי לא הוכח שמדובר דווקא במדיניות הטעיה ולא בטעות נקודתית - בגינה כאמור זוכה המבקש".
להסיק מסקנות ללא אסמכתאות
לדברי ערקובי, "המבקש למעשה מצפה כי בית המשפט ימלא את החסר ויסיק מסקנות על סמך הנטען בבקשת האישור, ללא אסמכתאות... המשיבה לא הצהירה כי כל התוצרת שהיא מוכרת הינה תוצרת ישראלית, אלא שהתוצרת הישראלית שהיא מוכרת הינה כחול לבן. גימיק שיווקי. המבקש לאור הפרסומת הניח שכל התוצרת הינה תוצרת ישראלית. המדובר בהבנה, הנחה, הסקה סובייקטיבית של המבקש שאינה עולה בקנה אחד עם המלל ואיננה מסקנה מתחייבת מתוך הפרסום".
ערקובי מוסיפה: "הסלוגן שלטעמי פורש לא נכון על ידי המבקש הוא 'תוצרת טרייה ואיכותית שכולה כחול לבן' או 'תוצרת טרייה ומעולה שכולה כחול לבן'. הפרסום לא רק שאינו מטעה, אלא כפי שגובה בראיות המשיבה, הינו נכון. חלק מהפירות והירקות שמוכרת המשיבה הוא כחול-לבן. החלק הזה - כולו - הינו כחול-לבן". היא גם מעירה, כי קרבקי עצמו טען רק לגבי עגבניה מטורקיה ולא הביא ראיה כלשהי לייבוא תוצרת חקלאית מירדן ועזה.
קרבקי גם לא ביסס את טענתו לפיה התוצרת החקלאית הישראלית איכותית יותר מאשר תוצרת מיובאת, ולא הצליח לסתור את טענות שופרסל בנוגע לסיבות הגורמות לייבוא שכזה. דווקא ראיות שהציג קרבקי, העירה ערקובי, חיזק את טענת שופרסל ולפיה מדובר באחוזים בודדים מתוך התוצרת שהיא מוכרת. לדבריה, "מהראיות שצורפו נדמה כי ההליך הוגש ללא בדיקה ממשית מבלי שנעשו 'שיעורי בית'".
לבסוף אומרת ערקובי, כי גם אם הייתה מאשרת את הגשת התביעה - היא לא הייתה מאשרת את קרבקי כתובע, משום שהוא עצמו חקלאי המגדל ירקות, ולכן יכול היה לייצג יצרנים הנפגעים מן הייבוא ולא את לקוחות שופרסל. קרבקי חויב בהוצאות בסך 30,000 שקל. את קרבקי ייצג עו"ד אוהד רוזן, ואת שופרסל - עו"ד יונתן ניסנהויז.