יש לכם כסף שתצטרכו בעוד שנה, שלוש או חמש שנים - איפה כדאי לשים אותו?
מי שמסתובב בסניפי הבנקים או בקבוצות ההשקעות ברשת מגלה מהר מאוד דפוס חוזר: משפחה עם 300 אלף שקל שמיועדים לדירה בעוד שנתיים מחזיקה אותם בדיוק באותו מקום שבו היא מחזיקה את החיסכון לילדים שייפתח בעוד 15 שנה. לפעמים הכול שוכב בעו"ש, לפעמים הכול בפיקדון שנתי, ולפעמים - מסוכן הרבה יותר - הכול בתיק מנייתי. ההרגל הזה נוח, אבל הוא עולה כסף: לכל מטרה יש לוח זמנים משלה, ולוח הזמנים הוא שקובע כמה סיכון מותר לקחת וכמה נזילות חייבים לשמור.
הכלל המרכזי פשוט: ככל שמועד השימוש בכסף קרוב יותר, המשקל של ודאות ונזילות גדל; ככל שהוא רחוק יותר, היכולת לספוג תנודות עולה, ואיתה גם התשואה הצפויה. כסף לשנה נמדד בשאלה אחת - כמה בטוח שהוא יהיה שם במלואו. כסף ל-15 שנה נמדד בשאלה ההפוכה - כמה הוא יצמח עד אז. בין שני הקצוות נמתחת סקאלה שלמה, וסביבת הריבית הנוכחית, אחרי שבנק ישראל הוריד השבוע את הריבית ל-3.25%, נותנת לכל שלב בה תג מחיר מדויק.
לפני שנכנסים לאפיקים, שווה לכמת את מחיר חוסר ההחלטה: רוב הכסף בעו"ש שוכב באפס ריבית. חצי מיליון שקל שממתינים שם שנה לדירה מוותרים על יותר מ-16 אלף שקל ברוטו שקרן כספית פשוטה הייתה מייצרת. זו ההגדרה המדויקת של כסף שנשרף בשקט.
להרחבה: כמה כסף להשאיר בעו״ש? 92% מהיתרות לא מקבלות שקל ריבית
כסף שנחוץ בתוך שנה - מקדמה לדירה, שיפוץ, חתונה - שייך למכשירים סולידיים בלבד: פיקדון בנקאי, קרן כספית או מק"מ. פיקדון שקלי לשנה מגלם היום ריבית בסביבת 3%-3.5% בבנקים הגדולים, תלוי בכוח המיקוח של הלקוח; קרן כספית נותנת תשואה דומה עם יתרון כפול - נזילות יומית, ומיסוי של 25% על הרווח הריאלי בלבד לעומת 15% על הרווח הנומינלי בפיקדון. באינפלציה של 1.5%, ההפרש בין שיטות המס מצטמצם, אבל הנזילות נשארת: מקרן כספית אפשר לצאת מחר בבוקר, בפיקדון סגור מחכים לתחנת היציאה הקרובה. מק"מ, המכשיר של בנק ישראל לשנה, נסחר בבורסה בתשואה קרובה לריבית וניתן למכירה בכל יום מסחר.
להרחבה: פיקדון, קרן כספית או מק״מ: איפה מחזיקים כסף בריבית 3.5%?
באופק של שלוש שנים נפתח מרחב תמרון. עדיין אין מקום לתיק מנייתי מלא - ירידה של 20% בשנה השלישית עלולה לתפוס את הכסף בדיוק כשהוא נחוץ - אבל אפשר לשלב אג"ח ממשלתיות וקונצרניות בדירוגים גבוהים ובמח"מ קצר-בינוני, שמגלמות היום תשואה שנתית לפדיון של 4% ויותר בחלק מהסדרות, לצד רכיב כספי. תמהיל של 70%-80% אג"ח ופיקדונות מול 20%-30% מניות נחשב אצל מתכננים פיננסיים לבסיס סביר לאופק כזה, בהתאם לקשיחות המטרה: מקדמה לדירה היא התחייבות עם תאריך, טיול גדול אפשר להזיז.
חמש שנים ומעלה: המשחק מתהפך
חמש שנים הן קו פרשת המים. בתקופות של חמש שנים ומעלה, תיק שמשלב 40%-60% מניות לצד אג"ח היכה לאורך ההיסטוריה את האפיקים הסולידיים ברוב מכריע של המקרים, וההסתברות לתשואה חיובית עולה בחדות עם התארכות האופק. המחיר ידוע מראש: בדרך יהיו שנים אדומות, ומי שנבהל ומוכר בירידות הופך הפסד זמני להפסד קבוע. לכן ההחלטה החשובה באופק הזה היא פחות "כמה מניות" ויותר "האם אחזיק מעמד בירידה של 25% בלי לגעת בתיק". כלל עבודה מקובל נוסף: ככל שהיעד מתקרב, מסיטים בהדרגה מהמניות אל הסולידי, כך שהשנתיים האחרונות לפני השימוש בכסף כבר נראות כמו תיק לטווח קצר.
ומה עם 300 אלף השקל לילדים בעוד 15 שנה? כאן היחס מתהפך לגמרי, והאויב הגדול הוא דווקא הסולידיות. פיקדון מתגלגל בריבית של 3% יהפוך את הסכום בתוך 15 שנה לכ-467 אלף שקל; תיק מנייתי רחב, בהנחת תשואה שנתית ממוצעת של 7% - ההנחה המקובלת במחקרים ארוכי טווח על מדדי מניות עולמיים - יגיע לכ-828 אלף שקל. גם אחרי מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי, הפער נמדד במאות אלפי שקלים, כלומר בשנות לימודים באוניברסיטה או בחלק נכבד ממקדמה לדירה. התנודות בדרך כמעט חסרות משמעות למי שאין לו כוונה לגעת בכסף לפני היעד.
- משנה מקום, משנה מזל? מעבר דירה לא נגמר בהובלה - ויכול לעלות עשרות אלפי שקלים
- כמה כסף צריך להשאיר בעו"ש וכמה להעביר לחיסכון?
איך מיישמים את כל זה בפועל? מפרקים את הכסף למטרות, ולכל מטרה פותחים "קופסה" נפרדת: קרן כספית לחתונה של הקיץ הקרוב, פיקדון או אג"ח קצרות למקדמה של 2028, קופת גמל להשקעה או קרן מחקה על מדדים רחבים לילדים. להפרדה יש גם ערך פסיכולוגי: כשלכל שקל יש תפקיד ותאריך, הפיתוי למשוך מהחיסכון הארוך לצורך קצר מתכווץ. ומי שמתלבט בין שני אופקים - עדיף לפצל מאשר להכריע: חצי לאופק הקרוב, חצי לרחוק. ההחלטה הגרועה היחידה היא להשאיר את הכול בערימה אחת בלי שם ובלי תאריך.
עוד שתי שאלות שחוזרות כמעט בכל שיחה כזאת. הראשונה: מה עושים כשהריבית ממשיכה לרדת? אחרי ההפחתה של השבוע השווקים מתמחרים המשך ירידות מתון, ולכן דווקא עכשיו יש היגיון לנעול חלק מהכסף הקצר בפיקדון לשנה או שנתיים בריבית קבועה, במקום להתגלגל בפיקדונות חודשיים שהריבית עליהם תישחק בכל החלטת בנק ישראל. השנייה נוגעת לאינפלציה: ברמה של 1.5% היא נמוכה מאמצע היעד, אבל חוסכים לדירה צריכים לזכור שמחירי הנדל"ן זזים בקצב משלהם - היעד האמיתי של החיסכון הוא הנכס שרוצים לקנות, יותר מאשר סל הצריכה הכללי, ולכן יש מקום לשקול גם רכיב צמוד מדד בתמהיל הבינוני, כעוגן מפני הפתעות.
ולחוסכים לילדים יש כלי נוסף ששווה היכרות: קופת גמל להשקעה. התקרה השנתית להפקדה עומדת על יותר מ-80 אלף שקל לאדם ומתעדכנת מדי שנה, הכסף נזיל בכל רגע, מעבר בין מסלולים מתבצע בלי אירוע מס - ומי שיחזיק עד גיל 60 ויבחר לקבל את הכסף כקצבה ייהנה מפטור מלא ממס רווחי הון. שילוב של קופה כזאת במסלול מנייתי עוקב מדדים הוא הבסיס של רוב תוכניות החיסכון ל-15 שנה, בזכות עלויות נמוכות ופיזור רחב.
להרחבה: קרנות כספיות: כמה באמת מרוויחים מהן מול הפיקדון בבנק; מחשבון
