אירופה מגבירה את הלחץ על גוגל: בדיקה חדשה סביב חיפוש ה-AI; המניה יורדת בכ-1%

המאבק בין הבירוקרטים באירופה לענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות רושם פרק נוסף, כאשר הנציבות האירופית אוספת ומנתחת תשובות של מוציאים לאור וגופי תקשורת ברחבי היבשת בנוגע להצעה של גוגל לאפשר להם לסרב להשתתף בתכונות החיפוש מבוססות הבינה המלאכותית שלה. במקביל, המשקיעים מנסים להעריך האם הלחץ הרגולטורי מצליח לפגוע בתזה העסקית של אלפאבית, או שמא הצמיחה המהירה בענן ובבינה המלאכותית מפצה על הסיכונים.

מניית אלפאבית יורדת היום בכ-1%, באזור 332-333 דולר למניה, במהלך מסחר שלילי גם ביתר מניות הטכנולוגיה. הירידה מגיעה על רקע עלייה בתשואות האג"ח, חולשה במדדי המניות ועלייה במחירי הנפט, ולכן לא ניתן לייחס את הירידה במניה ישירות לבדיקה האירופית. מנגד, הסיפור הרגולטורי ממשיך להוות סיכון מצטבר עבור החברה.

אירופה בודקת אם למוציאים לאור יש באמת אפשרות לבחור

גוגל הודיעה בחודש יוני על מנגנון המאפשר למוציאים לאור לסרב להשתתף בתכונות מסוימות של החיפוש המבוסס על בינה מלאכותית, כאשר לטענת החברה סירוב כזה לא אמור לפגוע בדירוג האתר בתוצאות החיפוש המסורתיות.

לכאורה, מדובר בפתרון פשוט לבעיה שהולכת ומחריפה. אתרי חדשות ומידע יכולים לבחור שלא לאפשר לגוגל להשתמש בתוכן שלהם במסגרת חוויית החיפוש החדשה, ובמקביל להמשיך לקבל תנועה מהחיפוש הרגיל.

אלא שהנציבות האירופית רוצה לדעת האם הבחירה הזו באמת חופשית. עבור מוציא לאור שתלוי במנוע החיפוש של גוגל כדי להביא גולשים לאתר, האפשרות "לסרב" אינה בהכרח שוות ערך לחופש בחירה אמיתי. גם אם גוגל אינה מורידה באופן רשמי את דירוג האתר, עצם האפשרות לאבד חשיפה משמעותית לחוויית החיפוש החדשה עלולה ליצור תמריץ להסכים.

זו אחת השאלות שהנציבות מבקשת לבחון באמצעות התשובות שקיבלה ממוציאים לאור ברחבי אירופה. הבדיקה אינה חקירה חדשה לחלוטין, אלא חלק ממאמץ רחב יותר של הרגולטורים לבחון את התנהלות גוגל בעידן החיפוש מבוסס הבינה המלאכותית.

מאחורי המחלוקת הטכנית מסתתר שינוי עמוק במודל הכלכלי של האינטרנט. במשך שנים גוגל שימשה בעיקר כשער כניסה: המשתמש הקליד שאלה, קיבל רשימת קישורים, עבר לאתר חיצוני ושם נחשף לפרסום או רכש מנוי.

הבינה המלאכותית משנה את המשוואה. באמצעות AI Overviews ויכולות חיפוש חדשות, גוגל יכולה לספק למשתמש תשובה ישירה המבוססת על מידע ממספר מקורות. מבחינת המשתמש מדובר בשיפור משמעותי בחוויית החיפוש, אך מבחינת המוציאים לאור קיים חשש שהמשתמש יקבל את המידע בלי ללחוץ על הקישורים.

זהו גם הרקע לתלונה שהגיש מועצת המוציאים לאור האירופית נגד גוגל, בטענה שהשימוש בתוכן שלהם בתשובות AI עלול לפגוע בתנועת הגולשים ובהכנסות. כך הופך החיפוש מבוסס הבינה המלאכותית ממוצר טכנולוגי חדש לבעיה כלכלית ורגולטורית רחבה.

• מניית Fervo מזנקת 30%: הסכם שיא של 396 מגה-וואט עם גוגל
• האם בועת ה-AI עומדת להתפוצץ? מה אפשר ללמוד מהדוט-קום

הרגולציה האירופית ומלחמת הסחר

זהו איננה ההתנגשות הראשונה בין גוגל לבין האיחוד. רק ביולי האחרון הטילה הנציבות האירופית על גוגל קנסות בסך כולל של 890 מיליון אירו בגין הפרות של חוק השווקים הדיגיטליים. חלק מרכזי מהאכיפה עסק בהעדפה של שירותי גוגל עצמה בתוצאות החיפוש, בעוד סוגיה נוספת נגעה להגבלות על מפתחי אפליקציות והיכולת שלהם להפנות משתמשים להצעות מחוץ ל-Google Play.

מבחינת בריסל, מדובר באכיפת כללי תחרות שנועדו להגביל את כוחן של חברות דומיננטיות. מבחינת וושינגטון, זה נראה לפעמים כאילו הנציבות האירופית משתמשת בענקיות הטק כ"קופה הקטנה" של האיחוד עם קנסות חסרי פורפורציות חוזרים ונשנים שאינם מוטלים באותה צורה על חברות אירופיות. המחלוקת הזו הופכת להיות כעת משמעותית הרבה יותר. 

במשך שנים התנהל המאבק בין בריסל לעמק הסיליקון בעיקר במישור המשפטי והרגולטורי, והממשל האמריקאי נשאר באופן כללי מחוץ לנושא. כעת הפרקטיקות הדורסניות של האיחוד האירופי משתלבות בעימות הכלכלי הרחב יותר בין ארה"ב לאירופה על רקע מלחמת הסחר.

הממשל האמריקאי כבר איים בתגובה למדיניות האירופית כלפי חברות הטכנולוגיה האמריקאיות ואף פתח בחינה של המדיניות האירופית במסגרת כלי הסחר של ארה"ב. במקביל, וושינגטון מקדמת גישה רגולטורית מקלה יותר כלפי בינה מלאכותית, מתוך חשש שהכבדה רגולטורית תחליש את החברות האמריקאיות במרוץ מול סין.

אירופה הולכת בכיוון אחר. היא מעוניינת כביכול להגביל את הכוח שנצבר בידי חברות כמו גוגל, אפל, מטא ואמזון. ה-DMA מעניק לנציבות כלים משמעותיים להתערבות בפעילותן, וחוק הבינה המלאכותית האירופי מוסיף שכבה נוספת של רגולציה.

• שברון מקבלת דחיפה כפולה: הנפט מזנק, והדלת לוונצואלה נפתחת
• באובר מעריכים: בתוך 20 שנה לא נצטרך להחזיק רכב - ואולי גם לא רישיון

ובינתיים: Google Cloud מספקת סיבה חזקה לאופטימיות

למרות הלחץ הרגולטורי, התמונה העסקית של אלפאבית רחוקה מלהיות חלשה. למעשה, אחד הטיעונים המרכזיים של השוורים במניה הוא שהחברה מצליחה לייצר מנוע צמיחה חדש במהירות יוצאת דופן באמצעות Google Cloud והבינה המלאכותית.

ברבעון השני של 2026 צמחו הכנסות הענן של גוגל ב-82% לעומת השנה הקודמת והגיעו ל-24.8 מיליארד דולר. הרווח התפעולי של החטיבה זינק ל-8.8 מיליארד דולר, לעומת 2.1 מיליארד דולר ברבעון המקביל, ושיעור הרווח התפעולי התרחב מ-20.7% ל-35.6%.

גם צבר ההזמנות של הענן הגיע לשיא של 514 מיליארד דולר, לאחר שגדל ביותר מ-50 מיליארד דולר בתוך רבעון אחד. לפי נתוני החברה, מעט יותר ממחצית מהצבר צפויה להיות מוכרת כהכנסה במהלך 24 החודשים הקרובים.

הנתונים הללו מעניקים לאלפאבית מרווח ביטחון מסוים מול החששות סביב השקעות ה-AI. החברה אינה רק מוציאה כסף על מרכזי נתונים ושבבים; היא כבר מייצרת צמיחה משמעותית מהתשתית שהיא בונה.

האנליסטים מעדכנים את מחיר היעד

על רקע הנתונים האלה, מתפרסמות גם הערכות אופטימיות לגבי המניה. ניתוח שפורסם היום ב-24/7 Wall St. מעניק למניית אלפאבית המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 435.40 דולר, המשקף אפסייד של כ-27% ביחס למחיר שבו התבסס הניתוח.

הניתוח מתבסס על שילוב של צמיחת הענן, צבר ההזמנות העצום והערכת השווי של החברה ביחס למתחרותיה. Goldman Sachs מחזיק גם הוא ביעד של 435 דולר וממליץ על "קנייה", לאחר שהוריד את היעד מ-440 דולר בעקבות העלייה בהוצאות ההון.

נתוני השוק מצביעים על כך שקיימת כיום תמיכה רחבה יותר במניה. יעד המחיר הממוצע המופיע במאגרי אנליסטים נע סביב 422-423 דולר, כך שגם ברמת הקונצנזוס קיים אפסייד של יותר מ-25% ממחיר המניה הנוכחי.

האם אלפאבית זולה ביחס למתחרות?

אחד הטיעונים שמופיעים בניתוח של 24/7 Wall St. הוא שאלפאבית נסחרת במכפיל רווח עתידי של כ-16, לעומת כ-26 למיקרוסופט וכ-19 למטא. המכפיל הנמוך למרות העובדה שאלפאבית מייצרת כיום צמיחה מהירה מאוד בענן, משפרת את הרווחיות של הפעילות ומחזיקה בעסקי פרסום בהיקף עצום, ולכן המשקיעים צריכים לשאול מדוע החברה אמורה לקבל מכפיל נמוך משמעותית מחלק מהמתחרות.

הצד השני של המשוואה הוא היקף ההשקעות. אלפאבית העלתה את תחזית הוצאות ההון שלה ל-2026 ל-195-205 מיליארד דולר, לעומת תחזית קודמת של 180-190 מיליארד דולר, והבהירה כי גם ב-2027 ההוצאות צפויות לגדול משמעותית. ברבעון השני בלבד הסתכמו הוצאות ההון בכ-44.9 מיליארד דולר, וההשקעות האדירות גרמו לתזרים המזומנים החופשי של החברה להפוך לשלילי ברבעון. במובן הזה, צבר של 514 מיליארד דולר הוא נתון חשוב מאוד: הוא מצביע על כך שלפחות חלק גדול מהקיבולת שאלפאבית בונה כבר קשור לביקוש של לקוחות. אבל הוא עדיין אינו מבטיח שההשקעות יניבו את התשואה שהשוק מצפה לה.

בינתיים, השוק נותן לאלפאבית מבחן כפול. היא צריכה להוכיח שההשקעות האדירות בבינה מלאכותית יכולות לייצר תשואה גבוהה, ובמקביל להתמודד עם רגולטורים שמנסים למנוע ממנה להשתמש בכוחה הקיים בחיפוש כדי לשלוט בגל הבא של האינטרנט.