הכלכלה החלשה בגוש היורו עם הבורסה החזקה באירופה: הפרדוקס האוסטרי, והמניה שזינקה 459%

מדד המניות של וינה עלה מתחילת השנה 21.3%, יותר מכל שוק גדול אחר בגוש היורו, וקבע ביוני שיא כל הזמנים. באותם חודשים בדיוק פרסמו מכוני המחקר בווינה תחזיות שמתארות את הכלכלה האוסטרית כמי שמדשדשת בשנה השלישית ברציפות של מיתון וקיפאון, עם צמיחה חזויה של כ-1% בקושי. הפער החריג בין הבורסה לכלכלה מגלם את הסיפור האוסטרי כולו: מדינה עשירה עם תעשייה חולה, בנקים שמרוויחים הון דווקא ממזרח אירופה, ומניה אחת מעיירת מכרות באלפים שהפכה לכוכבת של יבשת שלמה אחרי זינוק של 459%.

שלוש שנים אבודות: אנרגיה יקרה, תעשייה מקרטעת וגירעון שהעיר את בריסל

הכלכלה האוסטרית התכווצה ב-2023 וב-2024, ואשתקד רשמה צמיחה אפסית של כ-0.3%, רצף חלש במיוחד גם בהשוואה לגוש היורו המדשדש. השורשים ברורים: מחירי אנרגיה שנשארו גבוהים מאלה של המתחרות, עלויות שכר ליחידת תוצר שטיפסו בחדות אחרי שנות אינפלציה, ותלות עמוקה בתעשייה הגרמנית החולה, שקונה כשליש מהיצוא האוסטרי. מנגנוני השכר הענפיים באוסטריה מפצים את העובדים על אינפלציית השנה החולפת, וכך התגלגל יוקר המחיה של 2022 ו-2023 היישר לעלויות המעסיקים ופגע בכושר התחרות של היצוא. מכון וויפו (WIFO) צופה השנה חזרה הדרגתית לצמיחה של 1.1% עד 1.2%, והנציבות האירופית מסתפקת ב-0.9%, כשההתאוששות נשענת על צריכה פרטית ועל תחילת מחזור השקעות חדש. גם אחרי השנים האבודות נשארת אוסטריה בין העשירות באיחוד, עם תוצר של כ-624 מיליארד דולר, כ-65 אלף דולר לנפש, ו-9.2 מיליון תושבים.

האינפלציה, שהייתה שנים מהגבוהות בגוש, ירדה ביולי ל-2.7% אחרי 3.2% ביוני, בסיוע צעד יוצא דופן: הממשלה הורידה את המע'מ על מוצרי מזון בסיסיים מ-10% ל-4.9%, ומחירי המזון עברו בבת אחת מהתייקרות לירידה קלה. האבטלה לפי ההגדרה הלאומית גבוהה, סביב 7.1% עד 7.3%, בעוד המדד האירופי האחיד מציב אותה סביב 5.5%, והריבית שקובע הבנק המרכזי האירופי עומדת על 2.25% על הפיקדונות.

הכאב האמיתי מרוכז בקופה הציבורית. הגירעון הגיע ב-2024 ל-4.7% תוצר וב-2025 ל-4.2%, החוב הציבורי טיפס ל-81.5% תוצר, ובקיץ אשתקד פתחה מועצת האיחוד האירופי בהליך גירעון מופרז נגד וינה, עם דרישה לרדת מתחת ל-3% עד 2028. מועצת הפיקוח הפיסקלית האוסטרית כבר הזהירה שהצעדים שהוצגו בתקציב הדו-שנתי רחוקים מלהספיק, כך שסבבי קיצוץ נוספים בדרך.

הגירושים מגזפרום: סוף עידן של תלות בגז רוסי

עד המלחמה באוקראינה הייתה אוסטריה מהתלויות ביותר בגז רוסי באירופה, עם חוזה ארוך טווח שנחתם ב-2006 ונועד להחזיק עד 2040. צינור הגז הראשון ממוסקבה למערב אירופה נחנך דרך אוסטריה עוד ב-1968, ומרכז הגז באומגרטן שליד וינה היה במשך עשורים שער הכניסה של הגז הרוסי ליבשת. הניתוק הגיע בסוף 2024 בשני שלבים: גזפרום עצרה את האספקה לחברת האנרגיה הלאומית OMV אחרי שזו זכתה בבוררות נגדה, ובתגובה ביטלה OMV את החוזה כולו לאלתר. עד אותו רגע ייבאה OMV מגזפרום כ-6 מיליארד מטר מעוקב בשנה, נתח מרכזי מצריכת הגז של המדינה כולה. את החורף שאחרי עברה אוסטריה בשלום, עם גז נורווגי, גז נוזלי מהים ומלאי אחסון גבוה.

הסיפור עוד רחוק מסיום נקי: גז רוסי ממשיך להגיע לרכזת באומגרטן בעקיפין, דרך סוחרים וחברות ממדינות שכנות שקונות אותו בשוק החופשי, כך שהמעבר הוא קודם כל חוזי ופוליטי. ובכל זאת השינוי המבני אמיתי, ו-OMV, שנסחרת בשווי של כ-22.5 מיליארד יורו אחרי עלייה של 43% בשנה, הפכה את עצמה לשחקנית גז נוזלי וכימיקלים עם דיבידנד בתשואה של 6.5%.

רד בול, KTM ופלדה: התעשייה בין שיא עולמי למשבר

13.97 מיליארד פחיות רד בול נמכרו אשתקד ברחבי העולם, עלייה של 10.2%, והכניסו לחברה הפרטית מזלצבורג הכנסות של 12.2 מיליארד יורו. משקה האנרגיה שהמציא דיטריך מטשיץ ב-1984 נמכר היום ב-178 מדינות, מעסיק כ-22 אלף עובדים ומממן אימפריית ספורט ותקשורת שלמה, מקבוצות כדורגל ועד פורמולה 1, והוא נשאר המותג האוסטרי המזוהה ביותר בעולם בפער עצום. החברה נשארת פרטית לחלוטין בידי המשפחות המייסדות, כך שהמשקיע מהשורה יכול לצפות בהצלחה מהצד בלבד.

בקצה השני של הסקאלה עומדת KTM, יצרנית האופנועים הגדולה באירופה, שהתמוטטה תחת חובות של יותר מ-2 מיליארד יורו ונכנסה בסוף 2024 להליך חדלות פירעון שהסעיר את המדינה. ההצלה הגיעה מהודו: קבוצת בג'אג' הזרימה כ-800 מיליון יורו, שילמה לנושים את המינימום שנקבע בהסדר, השתלטה על החברה והחזירה את פסי הייצור באוסטריה לתנועה. גם תעשיית הפלדה הוותיקה נאבקת: פוסטאלפינה (voestalpine), עם הכנסות של 7.6 מיליארד יורו בחצי שנה, מתמודדת עם אנרגיה יקרה ותחרות סינית, ובמקביל חתמה על אספקת פלדה למפעל הרכב החשמלי של BYD בהונגריה. סל היצוא האוסטרי נשען על מכונות וציוד, כ-37 מיליארד דולר בשנה וכ-17% מהיצוא, על כלי רכב וחלקיהם ועל כימיקלים ותרופות, וכשליש ממנו מופנה לשוק אחד: גרמניה.

ריפייזן: הבנק שנתקע ברוסיה עם 7 מיליארד יורו

הבנקאות האוסטרית בנתה את עצמה מחדש אחרי נפילת מסך הברזל כמלווה של מזרח אירופה כולה, והמלחמה חשפה את שני הפנים של ההימור. בנק ריפייזן אינטרנשיונל (RBI) נותר הבנק המערבי הגדול ביותר שפועל ברוסיה, עם צינור תשלומים שהקרמלין מסרב לשחרר: הרווחים שנצברו שם מאז הפלישה, כ-7 מיליארד יורו, כלואים במדינה, ניסיונות המכירה של הבת הרוסית נחסמו שוב ושוב בידי הרשויות במוסקבה, והבנק מנהל במקביל תביעה על 3.15 מיליארד יורו סביב מניות שהוחרמו. ההסבר לסירוב הרוסי מלמד עד כמה הבנק חיוני למוסקבה: ריפייזן מגלגל בין השאר תשלומים על הגז שעדיין זורם לאירופה בצינור טורקסטרים, נתיב הגז האחרון שנותר לקרמלין ליבשת, ומכירה לידיים מקומיות עלולה להמיט סנקציות על כל המערכת. השוק דווקא התאהב מחדש במניה: היא כמעט הכפילה את עצמה בשנה, לשווי של כ-20 מיליארד יורו במכפיל 8.5, אחרי מחצית עם קפיצת רווח של 25% ותוכנית מסודרת לצמצום הפעילות הרוסית.

ההצלחה הגדולה באמת שייכת לארסטה גרופ (Erste), הבנק הוותיק שנוסד ב-1819 והפך לענקית של מרכז ומזרח אירופה: צ'כיה, סלובקיה, רומניה, הונגריה וקרואטיה. ארסטה שווה כ-47 מיליארד יורו, המניה עלתה 39% בשנה, והרבעון האחרון היה השיא בתולדות הבנק ברווח התפעולי והנקי, על גלי צמיחת אשראי מהירה בשווקים שצומחים פי כמה ממערב היבשת. הפריחה הזאת חלק ממגמה יבשתית רחבה: סיכום מחצית: מזרח אירופה פורחת - וול סטריט מקרטעת.

הפוליטיקה: המפלגה שניצחה בבחירות נשארה בחוץ, והיא שוב מובילה בסקרים

מפלגת החירות הימנית-קיצונית FPO ניצחה בבחירות של ספטמבר 2024 עם כ-29% מהקולות, ניצחון ראשון מסוגו בבחירות ארציות באוסטריה מאז מלחמת העולם השנייה. ניסיונו של מנהיגה הרברט קיקל להרכיב ממשלה קרס בתחילת 2025, ובמקומה קמה קואליציה של שלוש מפלגות, השמרנים, הסוציאל-דמוקרטים והליברלים של ניאוס, בראשות הקנצלר כריסטיאן שטוקר, ממשלת שלוש מפלגות ראשונה במדינה מאז שנות ה-40, שהורכבה אחרי ההמתנה הארוכה ביותר לממשלה חדשה מאז מלחמת העולם השנייה. ההרכב הזה שם את קיקל באופוזיציה, ומשם הוא משגשג: הסקרים מציבים את מפלגתו במקום הראשון בפער גדל, וקיקל עצמו מוביל כמועמד המועדף לקנצלרות עם כ-30% תמיכה, הרחק לפני שטוקר. הקיצוץ התקציבי הכואב שהקואליציה נדרשת לו משמש לקיקל תחמושת שוטפת. ברקע נשמרת הניטרליות ההיסטורית: אוסטריה מחוץ לנאט'ו מאז 1955, ובכל זאת הצטרפה ליוזמת ההגנה האווירית האירופית סקיי שילד והגדילה את תקציב הביטחון שלה בעקבות המלחמה באוקראינה.

לצד הפוליטיקה הרשמית מתנהל סיפור וינאי צדדי ומרתק: הקנצלר לשעבר סבסטיאן קורץ, שפרש מהפוליטיקה בסערה, הפך ליזם טכנולוגיה ושותפו הישראלי הוא ממייסדי NSO. חברת הסייבר שלהם כבר מתומחרת כיוניקורן: היוניקורן של מייסד NSO וקנצלר אוסטריה השלים גיוס לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר.

הבורסה של וינה: המחצית החזקה מאז 2008, וכוכבת בלתי צפויה מליאובן

מחזור המסחר במניות בווינה הגיע במחצית הראשונה ל-53.4 מיליארד יורו, המחצית החזקה מאז 2008, ומדד ATX כולל דיבידנדים קבע ביוני שיא כל הזמנים. הזינוק של 21.3% מתחילת השנה, הגבוה מבין השווקים הגדולים בגוש היורו, נשען על הבנקים ועל תופעה אחת חריגה, נכון לאוגוסט 2026.

AT&S מהעיירה ליאובן שבהרי שטיריה, יצרנית מצעי השבבים (סבסטרייטים) ולוחות המעגלים המודפסים, זינקה מתחילת השנה 459%, מ-32.2 יורו ל-174 יורו למניה, אחרי עסקת אספקה ל-AMD וביקושים גואים ממרכזי הנתונים של בינת המכונות. עם הכנסות של 1.7 מיליארד יורו ושולי EBITDA של 23%, החברה האלמונית הפכה לאחת המניות החמות באירופה כולה, והיא שמושכת את המדד הווינאי כלפי מעלה כמעט לבדה, עד שהעיתונות הכלכלית ביבשת כבר מכתירה את אוסטריה כשוק הבינה המלאכותית החם של אירופה. לצדה בולטות ארבע חברות העוגן: ארסטה (47.3 מיליארד יורו, מכפיל 13.6), שסיטי העניק לה זה עתה מחיר יעד של 150 יורו, OMV (22.5 מיליארד, מכפיל 15.2, דיבידנד 6.5%), חברת החשמל הממשלתית ורבונד (20.4 מיליארד, מכפיל 16.9), שדווקא ירדה 7% בשנה בגלל שנת מים חלשה בתחנות ההידרו ומחירי חשמל יורדים, וריפייזן (20.1 מיליארד). מיד מאחוריהן בנק BAWAG, ששווה 13.6 מיליארד יורו אחרי עלייה של 56% בשנה עם דיבידנד בתשואה של 3.5%, והוא מתרחב עכשיו לאירלנד ברכישה שתקפיץ את מאזנו מעל 100 מיליארד יורו. הניתוק בין הבורסה לכלכלה מוסבר במידה רבה בהרכב המדד: הבנקים הגדולים מרוויחים ממזרח אירופה הצומחת, OMV מתומחרת לפי מחירי האנרגיה העולמיים ו-AT&S חיה מביקושי הבינה המלאכותית הגלובליים, כך שה-ATX משקף את העולם הרבה יותר משהוא משקף את הכלכלה האוסטרית עצמה.

157 מיליון לינות: התיירות מחזיקה את הכלכלה על הכתפיים

בזמן שהתעשייה מדשדשת, התיירות שוברת שיאים. אשתקד נרשמו באוסטריה 157.3 מיליון לינות, שיא כל הזמנים, עם 48.2 מיליון מבקרים, עלייה של 3.1% במספר המגיעים, ועונת הסקי האחרונה הוסיפה שיא משלה: 74.2 מיליון לינות בחורף אחד, הרבה מכל עונה מאז תחילת הרישום בשנות ה-70. לינות התיירים הזרים בחורף טיפסו 3.1% ל-57.6 מיליון, האורחים המקומיים הוסיפו 16.7 מיליון נוספות, והגרמנים לבדם אחראים לכמעט מחצית מלינות הזרים עם 26.5 מיליון לינות בעונה, ואתרי הסקי האוסטריים נחשבים מהיקרים בעולם במונחי הוצאה למבקר. להרחבה: לקראת סוף עונת הסקי: האתרים היקרים והזולים ביותר נחשפים.

שוק הדיור מתאושש בהדרגה מהלם הריבית: המחירים גבוהים בכ-3% עד 5% נומינלית משהיו לפני שנה, בווינה כ-3%, אחרי שהביקוש חזר וההיצע החדש נשאר דל. הבירה עצמה, שמדורגת שנה אחרי שנה בצמרת דירוגי איכות החיים העולמיים, נשענת על מלאי ענק של דיור עירוני מסובסד, ירושה של מדיניות דיור ציבורי בת מאה שנה שממתנת את מחירי השכירות בהשוואה לבירות אחרות. יותר ממחצית מתושבי וינה גרים בדירות בבעלות העירייה או בדיור מסובסד של אגודות דיור, מודל שמשלחות של מתכנני ערים מכל העולם מגיעות ללמוד מקרוב.

מיסוי: 55% על העשירים, והוזלת מע'מ על הלחם

מס החברות האוסטרי עומד על 23% אחרי הפחתה הדרגתית, מדרגת מס ההכנסה העליונה מגיעה ל-55% על הכנסות מעל מיליון יורו, שיעור שאמור לרדת ל-50% בסוף העשור, ומס רווחי ההון והדיבידנדים ליחידים עומד על 27.5%. המע'מ הרגיל הוא 20%, ומיולי הופחת המע'מ על מזון בסיסי ל-4.9% כצעד חירום נגד יוקר המחיה. מס עיזבון ומס עושר בוטלו באוסטריה לפני שנים, נתון שהופך אותה ליעד נוח לבעלי הון מהאזור.

הדרך מישראל: קרן אחת מרוכזת מאוד בבנקים

קרן הסל הייעודית היא EWO של בלאקרוק, שנסחרת בניו יורק, עוקבת אחרי מדד MSCI אוסטריה ומחזיקה 27 מניות בדמי ניהול של 0.49%. הריכוזיות גבוהה: ארסטה לבדה מהווה 25.3% מהנכסים ו-BAWAG עוד 11.3%, כך שקניית הקרן היא בעיקר הימור על הבנקאות למזרח אירופה. הקרן הניבה תשואה כוללת של 39% ב-12 החודשים האחרונים במכפיל ממוצע של 12.9, מנהלת נכסים של כ-208 מיליון דולר ומחלקת דיבידנד שנתי בתשואה של כ-1.9%. חשיפה נקודתית אפשרית דרך המניות עצמן בבורסת וינה למי שיש גישה לבורסות אירופה, ומי שמחזיק קרנות רחבות על מדדי היבשת מקבל את וינה במשקל זעיר בלבד. החשיפה המטבעית בכל המסלולים היא ליורו, על תנודותיו מול השקל.

המבחנים הבאים כבר בלוח: ההליך האירופי דורש גירעון מתחת ל-3% עד 2028, מכון וויפו יעדכן את התחזית בסתיו, הבנק המרכזי האירופי יתכנס שוב בספטמבר להחלטת ריבית שתשפיע גם על וינה, והבחירות הבאות אמורות להתקיים עד 2029, כשקיקל ממתין בסקרים עם 30% ומעלה.