טענה שלא הבינה עברית - ותשלם על כך 70 אלף שקל

בני זוג, נוצרייה ויהודי, שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל, מצאו את עצמם לפני כמה שנים בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, בסכסוך שנגע גם למזונות הילדים וגם, בעיקר, לדירת המגורים המשותפת שלהם. פסק הדין שניתן באחרונה על ידי השופט ליאור ברינגר חושף סיפור שבו הטענה המרכזית של האשה, שלפיה היא לא הבינה על מה היא חותמת - התרסקה אל מול העדויות שהראו בדיוק את ההפך.

הרקע: הזוג נישא בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים, ולהם שני ילדים. הדירה שבה התגוררה המשפחה נרכשה כבר ב-2010, כשנתיים בלבד לאחר החתונה, ונרשמה על שם הבעל בלבד. כעבור כעשור, כשהיחסים בין הצדדים התערערו, הם פנו לטיפול זוגי ובסופו של דבר חתמו על הסכם ממון שאושר בבית המשפט ב-2020. ההסכם קבע דבר לא מובן מאליו: שהאשה זכאית למחצית מהזכויות בדירה, אף שהיא נרשמה רק על שם בעלה ומומנה כולה על ידו ועל ידי אמו.

כשהנישואים הגיעו לסופם, האשה תבעה לבטל את ההסכם. הטענה שלה: היא נולדה בחו"ל, לא שולטת בעברית, ובעלה ניצל את חוסר ההבנה שלה כדי להחתים אותה על מסמך שהיא לא קראה ולא הבינה. לדבריה, כך התנהלו הצדדים לאורך כל השנים - הוא היה מניח לפניה מסמכים, והיא היתה חותמת בלי לדעת על מה.

הבעיה: מדובר בדוקטור למשפטים

כאן בדיוק נשבר הקו של התביעה. השופט ברינגר לא קנה את הסיפור, ונימוקיו היו מפורטים למדי. התובעת, כך התברר במהלך הדיונים, היא לא רק בעלת תואר ראשון ושני במשפטים - היא גם דוקטור למשפטים, שעבדה בעבר בבית משפט ובמשרד עורכי דין, ואף כיהנה כראש מחלקה משפטית. בנוסף, קרובת משפחה שלה היא דוקטור למשפטים בעצמה, וחברה טובה שלה היא שותפה במשרד עורכי דין מוביל. השופט תמצת זאת כך: "לא מדובר באשה נאיבית, חסרת השכלה וניסיון אלא באשה משכילה, ד"ר למשפטים שעבדה במקצוע ומוקפת משפטנים בכירים שיכלה להיוועץ בהם".

גם טענת חוסר ההבנה בעברית לא שרדה את הבירור. התברר שהאשה למדה עברית באולפן במשך שבעה חודשים, ועדים העידו כי שוחחו עמה בעברית - כולל עד אחד שמסר כי "היא דיברה היטב". השופט ציין גם שבמעמד אישור ההסכם בבית המשפט, האשה עצמה אישרה בפני הרכב אחר שהיא הבינה את תוכן ההסכם ושהוא על דעתה. רק כעת, כשההליך כבר לא שירת אותה, היא טענה שלמעשה שיקרה לבית המשפט באותו מעמד.

מה שהפך את התביעה לתמוהה עוד יותר, לדעת בית המשפט, הוא התוכן של ההסכם עצמו: הוא לא קיפח את האשה, אלא דווקא היטיב עמה. הדירה נרכשה בכספי הלוואה מאמו של הבעל, בסכום של 1.5 מיליון שקל, ביחד עם משכנתא שההחזר החודשי שלה הוא כ-10 אלף שקל. לפי ההסכם, הבעל הוא זה שמחזיר את רוב ההלוואה לאמו ונושא לבדו בתשלומי המשכנתא, כל עוד האשה מתגוררת בדירה. היא, מצדה, פטורה מתשלום שכר דירה על השימוש בחלקו. הבעל אף עזב את הדירה כבר בספטמבר 2021, כך שהאשה ממשיכה לגור בה בלי לשלם דבר.

השופט תהה בפסק דינו: "אין לה הסבר כלשהו לכך ששניהם חתמו על הסכם בו היא מקבלת זכויות, שעה שלכאורה הנתבע יכול היה להחתימה על מסמך בו נלקחו ממנה זכויות". כלומר אם באמת רצה לרמות אותה, למה הוא בכלל נתן לה משהו?

"הטלת דופי חסרת כל בסיס"

בית המשפט התייחס גם לטענה חמורה נוספת שהעלתה האשה, שלפיה הבעל ועורך דינו "חברו יחדיו" כדי לרמות אותה. גם כאן נקבע כי מדובר ב"הטלת דופי חסרת כל בסיס", בין היתר משום שהתברר כי עורך הדין של הבעל כלל לא ייעץ לאשה ולא ייצג אותה בשום שלב.

לבסוף, השופט קבע כי הוא מאמין לגרסת הבעל ולא לגרסת האשה, ופסק כי היא "לא העידה אמת ולא הוכיחה את טענותיה". התביעה לביטול ההסכם נדחתה במלואה, והאשה חויבה בהוצאות משפט בסכום של 70 אלף שקל, בתוספת ריבית עד למועד התשלום בפועל.

• כל אחד תבע לקבל מהרכוש של השני - מי מבני הזוג ניצח?
• העביר דירה לבנותיו בלי תמורה - ושילם על זה בביהמ"ש

לצד זאת, בית המשפט כן קיבל באופן חלקי את תביעת המזונות: הוא חייב את הבעל להמשיך ולשלם 600 שקל מזונות לכל אחד מהילדים, אך הקל עליו בהוצאות החריגות - במקום לשאת ב-100% מהן כפי שנקבע במזונות הזמניים, הוא יישא כעת רק ב-80% מהן.