עין לצופים צופיה: בית המשפט הגביל את הפעילות כדי למנוע רעש

עשר שנים נאבקים שכניו של שבט הצופים בשכונת תל ברוך שבצפון תל אביב נגד פעילותם של בני הנוער. לפני עשור הם נכשלו בניסיון למנוע את מעבר השבט לשכונתם; הפעם, בית המשפט המחוזי בתל אביב נענה לחלק ניכר מדרישותיהם. טענתם המרכזית: רעש.

מדובר בקבוצה של תושבים ברחוב מוסינזון, אשר טענו ב-2016 שהחלטת העירייה למקם בשכנותם את השבט, מתעלמת מהחשש למפגעי רעש ועומס תנועה. בית המשפט דחה את כל טענותיהן ואפיין אותן כ-NIMBY - ראשי תיבות של not in my backyard: התנגדות לפעילות ציבורית לא בפני עצמה, אלא בשכנות למתנגדים.

כעת טענו השכנים, כי הצופים הפרו את מגבלות הפעילות שעמדו בבסיס דחיית העתירה הקודמת: עד 400 חניכים ועד 4.5 שעות בשבוע. לדבריהם, הפעילות מתקיימת ללא הרף וכרוכה ברעש רב ומספר החניכים מגיע ל-800. השופט יוסי ברכיה אומר, כי השכנים לא הוכיחו שזהו מספר החניכים; הצופים טענו שמספרם 490, וגידול שכזה לאחר עשור הוא סביר. עוד קבע, כי אין שינוי מהותי בשעות הפעילות, אם כי החליט לקבוע לה מסגרות.

70 דציבל במקום 55

הפעילות תתקיים בימי שלישי ושישי, בשעות 19:30-15:30 ו-18:00-15:00 (בהתאמה). ברכיה גם אסר להפעיל מערכות הגברה בשעות 16:00-14:00 ולאחר 23:00. חמש פעמים בשנה, בעת החזרה מטיולים, ניתן יהיה לקיים פעילות עד 22:00. המיפקד יתקיים באיזור הפנימי, המרוחק מבתיהם של העותרים. בשאר ימי השבוע, המתחם יהיה פתוח לציבור עד 21:00 וללא השמעת מוזיקה רועשת.

עוד קבע ברכיה, כי עיריית תל אביב הפרה את התחייבותה במסגרת פסק הדין הקודם, להקים קיר אקוסטי בגובה 2.5 מטרים, בין מגרש המשחקים שבמתחם לבין בתי העותרים. הם הגישו כעת חוות דעת אקוסטית, לפיה הרעש מגיע ל-60 ואף 70 דציבל, בעוד הרמה המירבית המותרת היא 55 דציבל - חוות דעת שלא נסתרה.

"הצהרת בא כוח המשיבים לבית המשפט בעתירה הקודמת מהווה הבטחה ברורה ומפורשת בעלת תוקף משפטי מחייב", אומר ברכיה. "איני מוצא כי חל שינוי בנסיבות  המצדיקות את חזרת הרשות מהבטחתה להקמת הקיר האקוסטי לצורך טיפול במטרד הרעש מהמקום". הוא הורה לעירייה להקים את הקיר בתוך ארבעה חודשים. 

העירייה חויבה בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל, והנהגת הצופים - בסך 3.000 שקל. את העותרים ייצג עו"ד משה בר, את העירייה ייצג עו"ד יובל בן-טוב, ואת הצופים - עו"ד שמואל אביצרור.