הבעיה של שווייץ: המטבע שלה מוצלח מדי - והעולם מוכן לשלם על זה

לשווייץ יש בעיה שכמעט כל מדינה בעולם הייתה שמחה לאמץ: המטבע שלה חזק מדי. הפרנק התחזק בכ-11% מול הדולר מתחילת 2026, ובקיץ נדרשו פחות מ-0.80 פרנק לרכישת דולר לראשונה מאז 2011. מה שנשמע כהישג לאומי נחשב בברן לכאב ראש אסטרטגי: כל זינוק של הפרנק מייקר את השעונים, התרופות והמכונות שהמדינה מוכרת לעולם, ומייבא דפלציה למשק שהאינפלציה בו כמעט אפסית ממילא. זה המנגנון שמסביר למה הכלכלה עם התוצר לנפש מהגבוהים בעולם מתנהלת עם ריבית של אפס, והנגידים בציריך משאירים על השולחן גם חזרה לריבית שלילית.

הפרנק מתחזק מסיבה פשוטה: בכל פעם שהעולם נבהל, הכסף בורח אליו. מאז 2000 איבד הדולר יותר ממחצית מערכו מול המטבע השוויצרי, ומי שהחזיק פרנקים לאורך רבע המאה האחרונה שמר על כוח קנייה טוב יותר מכמעט כל מטבע אחר בעולם. מלחמות סחר, גירעונות אמריקאיים ומתיחות גיאופוליטית דוחפים משקיעים למקלטים בטוחים, ושווייץ, עם יציבות פוליטית של מאתיים שנה, חוב ציבורי נמוך ועודף מתמשך במאזן השוטף, היא המקלט הקלאסי. הבנק המרכזי SNB הוריד את הריבית לאפס עוד ביוני 2025, הותיר אותה שם בהחלטות של מרץ ויוני 2026, והנגיד מרטין שלגל חוזר ומאותת שריבית שלילית היא אפשרות חיה למרות הקשיים שהיא יוצרת לחוסכים ולבנקים. שווייץ כבר חיה שמונה שנים בריבית שלילית, עד 2022, כך שמדובר בתרחיש מוכר היטב.

הכלי השני של ה-SNB, לצד הריבית, הוא התערבות ישירה בשוק המטבע: קניית דולרים ויורו בפרנקים כדי לרסן את ההתחזקות. השיטה הזאת ניפחה בעשור הקודם את מאזן הבנק לממדים חריגים, שעלו בשיאם על התוצר השנתי של המדינה כולה, והפכה את הבנק המרכזי השוויצרי לאחד ממחזיקי המניות הגדולים בעולם, כולל נתחים במניות אמריקאיות גדולות. ההתערבות נעשית היום בזהירות רבה יותר, בין השאר מפני שוושינגטון עוקבת: משרד האוצר האמריקאי כבר הכניס בעבר את שווייץ לרשימת המעקב שלו אחר מדינות החשודות בניהול מטבע, ותווית כזאת היא הדבר האחרון שברן צריכה במהלך משא ומתן סחר רגיש.

מכה של 39% שהפכה לעסקה של 200 מיליארד

באחד באוגוסט 2025, יום העצמאות השוויצרי, הודיע דונלד טראמפ על מכס של 39% על סחורות שוויצריות, מהשיעורים הגבוהים שהוטלו על מדינה מפותחת כלשהי, הפתעה מרה שטלטלה את הממשלה בברן ואת הבורסה בציריך. הנשיאה קרין קלר-זוטר חזרה מוושינגטון בידיים ריקות, ובמשך שלושה חודשים עמד היצוא לשוק האמריקאי, הלקוח הגדול ביותר של שווייץ, תחת המכס העונשי. בנובמבר 2025 נחתמה עסקה: המכס ירד ל-15%, בדומה לשיעור שקיבל האיחוד האירופי, כולל תקרה של 15% על תרופות שמגנה על הענף החשוב במשק מפני מכסי הביטחון הלאומי שטראמפ מקדם על הפארמה, מכסים שעלולים להגיע לפי ההצהרות עד 100% על תרופות מקוריות. ההגנה הזאת קריטית, שכן התרופות הן קטגוריית היצוא הגדולה של שווייץ בפער עצום, וארה'ב היא הלקוחה המרכזית שלהן. בתמורה התחייבה שווייץ לעודד השקעות של 200 מיליארד דולר לפחות בארה'ב עד 2030, מתוכן כ-67 מיליארד כבר ב-2026. חודשי הביניים ייצרו עיוותים מוזרים בנתוני הסחר, כשהיצואנים הקדימו משלוחים: בספטמבר 2025 זינק היצוא לארה'ב בחדות, עם משלוחי תרופות מוגברים שנשלחו לפני כניסת מכסי הפארמה המאוימים, מלאי שעוד יעוות את ההשוואות השנתיות עמוק לתוך 2026.

המחיר הכלכלי של הסאגה מורגש בתחזיות. מכון SECO הממשלתי צופה צמיחה של 0.9% ב-2026, הרחק מתחת לממוצע ההיסטורי, עם התאוששות ל-1.6% ב-2027. האינפלציה כמעט נעלמה: 0.2% בחישוב שנתי ביולי 2026, עם תחזית של 0.6% לשנה כולה, שיעור שמעניק ל-SNB חופש פעולה מלא. האבטלה צפויה לעמוד על 3.1% בממוצע השנה, והחוב הציבורי הכולל עומד סביב 31% מהתוצר, כשהחוב הפדרלי נטו הוא 16.1% בלבד, תוצאה של 'בלם חוב' חוקתי שמחייב תקציב מאוזן לאורך המחזור הכלכלי. את כל זה מייצרים כ-9 מיליון תושבים, עם תוצר לנפש של כ-115 אלף דולר, מהחמישה הגבוהים בעולם.

תרופות, שעונים וסחורות: על מה עומד המשק

הפארמה היא עמוד השדרה של היצוא השוויצרי, עם רוש ונוברטיס בראש ומאות חברות ביוטק וספקיות סביבן בעמק הריין שבין באזל לציריך. אחריה מגיעים מכשירי מדידה ומכונות מדויקות, השעונים של רולקס, פאטק פיליפ וסווטש, שהיצוא שלהם מגלגל לפי התאחדות תעשיית השעונים כ-26 מיליארד פרנק בשנה, והשוקולד והקפה של נסטלה. ריצ'מונט (CFR), בעלת קרטייה ו-ואן קליף, שווה לבדה כ-136 מיליארד דולר והיא אחת מעשר החברות הגדולות במדינה, עדות לכוחו של ענף היוקרה גם בתקופה של חולשה בביקוש הסיני. ענף פחות מוכר ורווחי במיוחד הוא סחר הסחורות: דרך משרדים בז'נבה ובצוג עוברות עסקאות ענק בנפט, במתכות ובתבואה של חברות כמו גלנקור, ויטול וטרפיגורה, ושווייץ היא גם מוקד עולמי לזיקוק זהב, שדרכו עובר לפי הערכות ענפיות חלק גדול מהזהב הנסחר בעולם. דווקא הזהב הזה סיבך את המדינה במלחמת הסחר, שכן מטילים שזוקקו בשווייץ ונשלחו לארה'ב תפחו לגירעון סחר דו-צדדי ענק בספרים האמריקאיים, מהגורמים שהציתו את זעמו של טראמפ. המערכת הבנקאית, שהתכווצה לבנק גלובלי אחד גדול אחרי קריסת קרדיט סוויס, ממשיכה לנהל טריליוני דולרים של הון פרטי מהעולם כולו. את כל אלה מזינה מכונת חדשנות שמדורגת שנה אחרי שנה במקום הראשון במדד החדשנות העולמי של ארגון הקניין הרוחני: שתי אוניברסיטאות עילית בציריך ובלוזאן, השקעות מו'פ מהגבוהות בעולם ביחס לתוצר, ומודל חניכות מקצועי שמזרים למשק עובדים מיומנים בלי מסלול אקדמי.

לצד היתרונות יש תלות כפולה שקשה להתעלם ממנה: בשוק האמריקאי, שהפך בשנים האחרונות ליעד היצוא הגדול ביותר, לפני גרמניה, ובאיחוד האירופי, השותף המסחרי הגדול בהיקפו הכולל. עם בריסל סיכמה ברן בסוף 2024 חבילת הסכמים מוסדית חדשה שתסדיר את הגישה לשוק האירופי לשנים קדימה, והיא צפויה לעבור מסלול אשרור ארוך שיגיע כנראה עד משאל עם. ההיסטוריה מלמדת שאלה הצבעות מסוכנות: השוויצרים כבר הפתיעו בעבר כשקברו בקלפי הסכמים שהממשלה תמכה בהם.

הדמוקרטיה הישירה, שמביאה לקלפי כל סוגיה גדולה, מייצרת יציבות ארוכת טווח לצד איטיות מובנית: רפורמות מס, פנסיה ויחסי אירופה מוכרעות בהצבעות עממיות, והפוליטיקה מתנהלת בממשלה קולגיאלית של שבעה שרים מארבע מפלגות, ימין ושמאל יחד, מודל שפועל ברציפות עשרות שנים. הסוגיה החברתית הבוערת היא הגירה: רבע מהתושבים הם אזרחים זרים, המשק תלוי בעובדים מגרמניה, מצרפת ומאיטליה שחוצים את הגבול מדי בוקר, ומפלגת הימין הגדולה SVP מקדמת יוזמת חוק שתגביל את האוכלוסייה ל-10 מיליון, יוזמה שהמשק העסקי רואה בה איום ישיר על מקורות כוח האדם שלו. גם הנייטרליות ההיסטורית נמצאת בדיון מחודש, כשההוצאה הביטחונית באירופה מזנקת ושווייץ נדרשת להחליט עד כמה להתקרב למערך ההגנה היבשתי.

• דירה של 80 מ"ר ב-1.83 מיליון אירו: איפה הכי יקר באירופה?
• ציריך וז'נבה - ההכנסה הפנויה הגבוהה בעולם

שוק ההון: שיא בציריך וחמש ענקיות בשווי 1.3 טריליון דולר

מדד SMI של בורסת ציריך, שמרכז את 20 המניות הגדולות והסחירות במדינה, קבע באוגוסט 2026 שיא כל הזמנים מעל 14,600 נקודות, עלייה של יותר מ-17% בשנים עשר החודשים האחרונים. זה הישג מרשים במיוחד בהתחשב בכך שהמדד מלא בחברות יצוא שסופגות גם פרנק חזק וגם מכסים, וכל הנתונים הבאים נכונים לאוגוסט 2026. המבנה של המדד שונה מאוד ממדדי הטכנולוגיה האמריקאיים: שלוש הגדולות, רוש, נוברטיס ונסטלה, מרכזות יחד קרוב למחצית מהמשקל, והרכב כזה הופך את SMI למדד דפנסיבי במובהק, כזה שנוטה לרדת פחות בשווקים יורדים ולפגר בראלי טכנולוגי.

רוש (ROG), שווי שוק של כ-378 מיליארד דולר, עקפה השנה את נוברטיס והפכה לחברה הגדולה במדינה. במחצית הראשונה של 2026 צמחו מכירותיה ב-6% בשערי מטבע קבועים ל-30.3 מיליארד פרנק, הרווח התפעולי המתואם זינק 10% והמרווח הגיע ל-53%. ההתלהבות בשוק מופנית לצנרת הפיתוח: תרופות ההרזיה שלה בשלבי ניסוי מתקדמים, ובהן פטרלינטיד, נתפסות כמועמדות לשבירת הדואופול של נובו נורדיסק ואילי לילי. הפרנק החזק, אגב, מחק את הצמיחה בדוחות: באותה מחצית המכירות במונחי פרנק דווקא ירדו 2%.

• אפל מחריפה את הקרב מול OpenAI: טוענת שראיות הושמדו ושסודות פיתוח כבר שימשו בחומרה החדשה
• ארה"ב חוזרת לתקוף באיראן: הסנקציות מתהדקות והקרב על הורמוז מתחדש

נוברטיס (NVS), כ-302 מיליארד דולר, הציגה ברבעון השני מכירות של 14.4 מיליארד דולר, עלייה של 3%, כשתרופות הצמיחה קיסקאלי, קסימפטה ולקוויו מפצות על שחיקת הפטנטים של אנטרסטו. הרווח הנקי ירד 19% ל-3.3 מיליארד דולר בגלל מסים והוצאות ריבית, והחברה אישררה את התחזית השנתית.

נסטלה (NESN), כ-256 מיליארד דולר, עוברת את התקופה הסוערת בתולדותיה: המנכ'ל לורן פרקס פוטר בספטמבר 2025 בעקבות רומן שהוסתר עם כפיפה, היו'ר הוותיק פול בולקה הקדים את פרישתו, והמנכ'ל החדש פיליפ נברטיל הכריז על קיצוץ 16 אלף משרות בתוך שנתיים ועל יעד חיסכון של 3 מיליארד פרנק עד סוף 2027. ענקית המזון, שמכרה בעשור האחרון ביצועים חסרים למשקיעים, מהמרת על התמקדות בקפה, במזון לחיות מחמד ובבריאות. לקורא הישראלי היא מוכרת גם מקרוב: אסם, מהיצרניות הגדולות בישראל, נמצאת בבעלותה המלאה מאז 2016.

ABB (ABBN), כ-182 מיליארד דולר, היא ההפתעה החיובית של השנה: ענקית הציוד החשמלי והאוטומציה רשמה ברבעון השני שיא הזמנות של 12 מיליארד דולר, זינוק של 30%, כשהזמנות תחום החשמול קפצו 70% בזכות מרכזי הנתונים של מהפכת ה-AI, והיא רוכשת את רוטורק הבריטית ב-5.5 מיליארד דולר. את החמישייה סוגרת UBS (UBS), כ-163 מיליארד דולר, שמסיימת את עיכול קרדיט סוויס שנרכשה ב-2023 תמורת 3.2 מיליארד דולר בלבד: ברבעון השני הרוויחה 2.8 מיליארד דולר עם הכנסות של 13.3 מיליארד, עלייה של 16%, והיא מנהלת מאבק מול הממשלה על דרישות הון חדשות שעלולות לחייב אותה, לפי ההערכות, בהון נוסף של עד 26 מיליארד דולר. במהלך המאבק הזה דווח בתקשורת הפיננסית שההנהלה בחנה אפילו העברה של מטה הבנק אל מחוץ לשווייץ, איום שממחיש עד כמה גורל הבנק היחיד שנותר בליגה העולמית שזור בגורל המדינה: המאזן שלו גדול מהתוצר השוויצרי כולו, ומכאן בדיוק נובעת דרישת ההון של הרגולטור.

נדל'ן: ריבית אפס, ורוב הציבור שוכר

מחירי הדירות בבעלות עלו ברבעון הראשון של 2026 ב-3.5% לעומת השנה הקודמת, והתחזיות מדברות על כ-3% לשנה כולה. ריבית האפס עושה את שלה: משכנתא קבועה לעשר שנים עולה כ-2% בלבד. ובכל זאת שווייץ נשארת מדינה של שוכרים, עם שיעור בעלות על דירות של כשליש בלבד ממשקי הבית, מהנמוכים בעולם המפותח: לפי ניתוחי הענף, בקושי 15% ממשקי הבית מחזיקים בהכנסה שנדרשת לרכישת נכס ממוצע בשוק החופשי, בגלל דרישות הון עצמי מחמירות וחישובי כושר החזר שמבוססים על ריבית רעיונית גבוהה מהריבית בפועל. הביקוש להשכרה בציריך ובז'נבה גבוה בהתאם, ושכר הדירה ממשיך לטפס. שינוי אחד גדול כבר הוכרע בקלפי: השוויצרים ביטלו במשאל עם בספטמבר 2025 את המס ההיסטורי על 'שכר דירה רעיוני', מס שחייב בעלי בתים לשלם על ההנאה מלגור בנכס שבבעלותם, מהלך שצפוי לחזק את הכדאיות של רכישת דירה ולתמוך בביקושים בשנים הקרובות.

מיסוי: מס חברות נמוך ופטור על רווחי הון

שיעור מס החברות המשולב, פדרלי וקנטונלי, עומד בממוצע על כ-14.6%, מהנמוכים במערב, כשקנטונים כמו צוג מציעים שיעורים נמוכים עוד יותר, וחברות ענק כפופות מ-2024 למס המינימום הגלובלי של 15%. המע'מ הוא 8.1%, הנמוך באירופה בפער גדול. מס ההכנסה על יחידים משתנה דרמטית בין קנטונים, והתחרות ביניהם היא מנגנון מובנה בשיטה. הפרט החשוב ביותר למשקיע: יחידים תושבי שווייץ פטורים ממס על רווחי הון בניירות ערך, ומנגד מוטל מס במקור של 35% על דיבידנדים, שמשקיע ישראלי יכול להקטין ל-15% בהחזר לפי אמנת המס בין המדינות. לצד אלה קיים מס עושר קנטונלי שנתי על שווי הנכסים, מאפיין נדיר במערב, וכמה קנטונים ממשיכים להציע לעשירי העולם הסדרי 'מס פאושלי' שמחושב לפי הוצאות המחיה במקום לפי ההכנסה, הסדר שמשך לגדות ז'נבה ולהרי הקנטונים דורות של מיליארדרים, ספורטאים וכוכבי רוק.

איך נחשפים מישראל

הדרך הרחבה ביותר היא קרן הסל iShares MSCI Switzerland (סימול EWL) הנסחרת בניו יורק, שמרכזת את המניות השוויצריות הגדולות עם משקל כבד לרוש, לנוברטיס ולנסטלה. באירופה קיימות קרנות UCITS עוקבות SMI, ובוול סטריט נסחרות נוברטיס ו-UBS ישירות כניירות אמריקאיים, לצד ניירות OTC של נסטלה ורוש. האופי של השוק השוויצרי שונה מרוב המדדים בעולם: במקום טכנולוגיה, הוא נשען על פארמה, מזון וביטוח, חברות דפנסיביות עם דיבידנדים יציבים לאורך עשרות שנים, ולכן משקיעים רבים משתמשים בו דווקא כרכיב מייצב בתיק לצד מדדים אמריקאיים תנודתיים. חשיפה לפרנק עצמו אפשרית דרך קרנות מטבע וחוזים, והיא היסטורית אחד מגידורי המשבר המבוקשים בעולם: מי שהחזיק נכסים שוויצריים השנה הרוויח פעמיים, גם מעליית השוק וגם מהתחזקות של 11% במטבע מול הדולר.