ציריך וז'נבה מובילות את העולם בהכנסה הפנויה - כמה נשאר לתושבים אחרי ההוצאות?

שתי הערים השווייצריות ציריך וז'נבה נחשבות למקומות היקרים בעולם לקניית מצרכים בסופר, אבל דווקא שם מתגוררת האוכלוסייה עם כוח הקנייה הגבוה ביותר. סקר בינלאומי חדש שבחן כ-70 ערים ברחבי העולם מצא כי שתי הערים מובילות את הדירוג העולמי של ההכנסה הפנויה - כלומר השכר נטו שנותר בכיס אחרי שמנכים ממנו את יוקר המחיה המקומי. הבדיקה נערכה עבור משק בית טיפוסי עם שני מפרנסים ששוכר דירת שלושה חדרים. במדד הזה עקפו ציריך וז'נבה את סן פרנסיסקו, בירת הטכנולוגיה האמריקאית. מדד כוח הקנייה שהוצמד לניו יורק, שקיבלה ציון בסיס של 100, העניק לציריך ציון מרשים של 476 ולז'נבה 457. לוקסמבורג ובוסטון השלימו את חמשת המקומות הראשונים, בעוד מנילה שבפיליפינים ננעלה בתחתית הרשימה.

ההכנסה הפנויה, בשונה מהשכר ברוטו, היא המדד שמעניין את התושב הממוצע בסוף החודש: כמה כסף באמת נשאר בכיס אחרי מסים, שכר דירה, מזון ותחבורה. העובדה ששתי הערים היקרות בעולם לקניית בשר וירקות מובילות דווקא במדד הזה ממחישה שהמחיר על המדף מספר רק חצי מהסיפור - הצד השני הוא כמה מרוויחים כדי לשלם אותו.

יוקר מחיה שיא - אבל השכר מכסה עליו - הנתונים ממחישים עד כמה יקר לחיות בשווייץ. סל מצרכים בסיסי עולה בז'נבה כ-15 אחוז יותר מאשר בניו יורק, ובציריך כ-14 אחוז יותר. ובכל זאת, פער המחירים דווקא הצטמצם בעשור האחרון, בין היתר הודות לאינפלציה נמוכה יחסית בשווייץ שריסנה את עליית המחירים המקומית.

דוגמאות לא חסרות. זוג ג'ינס מדגם ליוויס 501 יעלה בערים השווייצריות כ-139 דולר בממוצע - כמעט כפול מ-76 הדולר שתשלמו עליו בארצות הברית, המדינה שבה הוא הומצא. גם ערב בילוי זוגי יקר בז'נבה ובציריך יותר מבכל עיר אחרת שנבדקה, וכוס קפה פשוטה עשויה לגבות כ-7 דולר. מי שמכיר את תחושת יוקר המחיה בישראל ימצא כאן חברה לצרה.

אז איך המשוואה מסתדרת? התשובה טמונה בשכר הגבוה. המשכורות בשווייץ גבוהות דיין כדי לספוג את יוקר המחיה ולהותיר בכיס יותר כסף פנוי מאשר כמעט בכל מקום אחר בעולם. גורם נוסף הוא הפרנק השווייצרי, שהתחזק בשנים האחרונות מול רוב המטבעות המרכזיים כשמשקיעים חיפשו מטבע מקלט על רקע המלחמות באוקראינה, בעזה ובאיראן. מטבע חזק מעניק לשווייצרים כוח קנייה עודף, בעיקר כשהם מוציאים את כספם בחו"ל.

איכות החיים - כאן הבכורה עוברת מקום

כשעוברים ממדד הכיס למדד איכות החיים הכולל, התמונה מתהפכת מעט. בראש טבלת איכות החיים ניצבות דווקא הבירות האירופיות הקלאסיות: לוקסמבורג, קופנהגן, אמסטרדם, וינה ומינכן. אחריהן משתרכות פרנקפורט, הלסינקי, ז'נבה, ציריך ואדינבורו. כלומר, גם אם ציריך וז'נבה מנצחות במבחן ההכנסה הפנויה, יוקר המחיה הגבוה שלהן מוריד אותן כמה מקומות ברגע שמשקללים גם היבטים כמו צפיפות, תחבורה, זיהום וביטחון.

עבור ישראלים, שמכירים היטב את הוויכוח סביב מחירי המחיה והמע"מ, הנתונים מספקים פרספקטיבה מעניינת. תל אביב ממשיכה להיחשב לאחת הערים היקרות בעולם, אך בניגוד לציריך ולז'נבה, השכר המקומי לא תמיד מדביק את קצב המחירים - מה שמותיר את ההכנסה הפנויה של משק בית ישראלי ממוצע רחוקה מהמקומות הראשונים בדירוג.

בשורה התחתונה, הסקר ממחיש עיקרון כלכלי פשוט: יוקר מחיה גבוה אינו בהכרח בשורה רעה, כל עוד השכר צומח בקצב דומה או מהיר יותר. ציריך וז'נבה הן ההוכחה החיה לכך - ערים שבהן כוס קפה עולה הון, אבל בסוף החודש נשאר בכיס יותר כסף פנוי מאשר כמעט בכל מקום אחר על פני הגלובוס.