הבוקר בבורסה: ריבית, טבע ומה קורה באסיה?

קיבלנו שיחה אתמול בלילה מהיועץ המשפטי של בגירה. התמונה. זה מה שהפריע לו בכתבה שלנו מאתמול בבוקר על החברה שאכזבה מאז ההנפקה את המשקיעים. בשעה שמשפחת מזרחי לוקחת הביתה 655 מיליון שקל והחברה מגייסת 200 מיליון שקל בלבד (הצעת מכר אגרסיבית),  ולאחר שהמניה נופלת  והצבר הזמנות  יורד, הוא לא מלין על התוכן, אלא על התמונה. הוא השליח. משפחת מזרחי לוקחת הבית 655 מיליון שקל ולא מוכנה להיות באור הזרקורים  - לא מוכנה לקבל ביקורת. 

אמרנו שלנו אין בעיה עם התמונה, ושאלנו מה בעצם לא תקין, מה לא בסדר?. הוא הסביר שהוא בא בטוב ולא רוצה ללכת לכיוון משפטי. אוקיי, אמרנו, אבל מה לא בסדר. "זה לא ראוי באתר חשוב ורציני כמו שלכם". עזוב אותנו, אנחנו שלמים עם התמונה. מה לא בסדר מבחינתכם - "היו לנו דוחות, אנחנו חברה ציבורית, היה וובינר, זה לא ראוי  להציג תמונה כזו, היא פוגענית, היא לשון הרע". אמרנו שוב שמבחינתנו היא מבטאת את המצב- המשפחה לקחה הרבה כספים הביתה והמשקיעים בינתיים הפסידו.  שוב ניסה להסביר לנו שרוצים להגיע להסכמה על התמונה, לא על התוכן. שוב אמרנו שאנחנו לא מבינים את הטיעונים. וסיימנו כך: אם זה עניין משפטי  כמו שאתה אומר, ואתה פונה לפני מכתב, אז עדיף שתשלח את המכתב. אנחנו לא מפחדים ממכתבים וגם לא מתביעות. 

אנחנו כן רוצים לשמוע את דעתם. אנחנו חושבים שהמקרה של בגירה מאוד מכוער ומאוד מבטא את התקופה ושהתפקיד שלנו הוא להתריע בזמן אמת (עוד לפני ההנפקה - והצלחנו לעשות זאת) וגם לעקוב אחרי התפתחות המקרים. הסקירה היא המקום הכי מטוקבק בביזפורטל, אז נשמח לשמוע את התגובות שלכם כאן על הכתבה ועל התמונה. מבטיחים לקחת את התגובות בחשבון. 

הכתבה - למה מניית בגירה ירדה 20% מההנפקה ומה צפוי היום? 

התמונה:

ובחזרה לשוק - אסיה בירידות קלות יחסית. החוזים על וול סטריט במגמה מעורבת עם נטייה לירידות. 

ואלו כנראה חדשות טובות לטבע. החברה הגיעה להסכם עם הממשל האמריקאי לגבי מחירי תרופות: טבע בין 9 החברות שחתמו על הסכם עם ממשל טראמפ       

• ת"א 35 הוסיף 0.5% ות"א 90 השיל 0.9% באוגוסט; גילת איבדה היום 6.6%, נייס הוסיפה 5.2%
• אאורה זינקה 8.8%, ארית וקווליטאו התממשו בעד 7%; סיכום שבוע חיובי - ת״א 90 הוביל עם 2.2%

הדואליות חוזרות סביב האפס. הנה המניות הבולטות מבין הדואליות ופערי הארביטראז': 

האירוע הגדול של היום היא החלטת הריבית. הכלכלנים מדברים על פיפטי פיפטי  התחושה שלנו - לא תהיה הורדת ריבית. הימים האחרונים בהורמוז רק מקשים עוד יותר על הפחתת הריבית.  

בניגוד להחלטות קודמות הפעם הכלכלנים הרבה פחות תמימי דעים בנוגע לצעד שיעשה. מצד אחד, כמעט כל הנתונים מאפשרים לנגיד פרופ' ירון להוריד את הריבית פעם נוספת, מ-3.5% ל-3.25%. אבל מצד שני, יש סבירות גדולה מאוד שהוא דווקא ירצה להמתין הפעם.

• אחרי מימוש של כ-800 מיליון שקל: איציק עוז נכנס לפסטרנק שהם
• אולטרייד מזנקת אחרי הדוחות: ההכנסות הוכפלו והרווח כמעט שילש את עצמו

על הנייר לבנק ישראל יש לא מעט סיבות להוריד את הריבית. האינפלציה השנתית ירדה ביולי ל-1.5%, קרוב לחלק התחתון של היעד, וגם אינפלציית הליבה התמתנה ל-1.4%. השקל עדיין חזק ונסחר סביב 3 שקלים לדולר, מה שמוזיל את היבוא ומרסן את המחירים. גם נתוני הצמיחה פחות חזקים מכפי שנראה במבט ראשון: התוצר אמנם זינק ברבעון השני ב-15.4% בקצב שנתי, אבל חלק גדול מהעלייה הוא תיקון לרבעון ראשון חלש. במחצית כולה הצמיחה עמדה על כ-3.2%, ובניכוי הייצור בחו"ל של חברות ישראליות היא הייתה קרובה יותר ל-1%. כלומר, הורדת ריבית יכולה לספק קצת אוויר למשקי הבית, לעסקים ולתמוך בפעילות המקומית.

אז למה בכל זאת לחכות? קודם כל, כי בנק ישראל לא מסתכל רק על מדד יולי אלא גם על מה שיגיע אחריו. המדד של אוגוסט צפוי להיות גבוה יחסית בשל התייקרות הדלק לשיא של 14 שנה, גם מחירי הטיסות והשכר הדירה ממשיכים לטפס. הנגיד כבר אמר בראיון לבלומברג שהוא מצפה שהאינפלציה תחזור לכיוון 2% בחודשים הקרובים, והדגיש כי אי-הוודאות גדלה מאז ההחלטה הקודמת. ירון אמנם הבהיר שהכול על השולחן, אבל הטון שלו היה זהיר יותר מזה של מי שמתכוון בהכרח להפחית ריבית כבר עכשיו.

גם שוק העבודה עדיין נותן לבנק סיבה לא למהר. האבטלה בגילי 25-64 עלתה ביולי ל-2.9%, אבל היא נותרה נמוכה מאוד במונחים היסטוריים. במקביל, שיעור ההשתתפות עלה ל-81.3% והשכר ממשיך לעלות בקצב מהיר. כל עוד שוק העבודה הדוק והמשק לא נמצא במיתון, בנק ישראל יכול להרשות לעצמו להמתין לעוד נתונים. לכך מצטרפת אי-הוודאות סביב תקציב הביטחון והגירעון: הגדלה נוספת של הוצאות הממשלה עלולה להגביר את הביקושים ולהחזיר חלק מהלחצים האינפלציוניים.

ויש גם את מה שקורה בארה"ב. אחרי הנאום הניצי של יו"ר הפד קווין וורש בג'קסון הול, השווקים העלו את ההסתברות להעלאת ריבית בארה"ב בספטמבר. אם הפד יעלה ריבית ובנק ישראל יוריד במקביל, פער הריביות יתרחב ועלול להפעיל לחץ על השקל. זה לא אומר שבנק ישראל חייב לנוע יחד עם הפד, אבל בתקופה שבה התנודות בשער החליפין יכולות לעבור במהירות למחירי היבוא, מדובר בשיקול נוסף לטובת המתנה ונוסיף לזה שכבר ראינו פעמיים שבנק ישראל נחוש לבלום את התחזקות השקל.

לכן, למרות שהנתונים בהחלט מאפשרים הפחתה, נראה שהתרחיש הסביר יותר הוא שהריבית תישאר על 3.5%. אחרי שלוש הורדות מתחילת השנה, בנק ישראל יכול לעצור לרגע, לראות אם מדד אוגוסט הגבוה הוא אירוע נקודתי או תחילתה של התעוררות מחודשת באינפלציה, ולשמור את הורדת הריבית הבאה להמשך השנה. אם בכל זאת תגיע הפחתה כבר מחר, זו תהיה הפתעה יחסית לשוק - אבל לא החלטה שיהיה קשה מאוד להצדיק.

גילת גילת -6.62%    הודיעה על גיוס 100 מיליון דולר באמצעות הנפקה פרטית של אג"ח להמרה למשקיעים מוסדיים בישראל. האג"ח יישאו ריבית שנתית של 3.75%, יעמדו לפירעון בספטמבר 2031 ולא יכללו אמות מידה פיננסיות שוטפות. השלמת ההנפקה צפויה ב-1 בספטמבר, בכפוף לתנאים המקובלים. הגיוס מגדיל את יתרות המזומנים של גילת ומעניק לה מקורות להשקעות ולמהלכים אסטרטגיים, אבל גם מוסיף חוב והוצאות מימון. בריבית הנוכחית, עלות הריבית השנתית צפויה לעמוד על כ-3.75 מיליון דולר. אם מחיר המניה לא יגיע לרמה שנקבעה בתנאי ההנפקה, הריבית עשויה לעלות ל-5% ובהתאם להגדיל את העלות השנתית לכ-5 מיליון דולר - גילת מגייסת 100 מיליון דולר באג"ח להמרה; מחיר ההמרה גבוה ב-60% ממחיר המניה

ג'י סיטי ג'י סיטי -0.79%     של חיים כצמן הגיעה ליעד שסימנה לפני כחודשיים: החזקה של יותר מ-90% בסיטיקון הפינית. לפי התוצאות הראשוניות של השלב הנוסף בהצעת הרכש, בעלי כ-2.18 מיליון מניות סיטיקון נענו להצעה, ובעקבות זאת צפויה ג'י סיטי להחזיק בכ-91.05% ממניות החברה. חציית הרף מאפשרת לה לרכוש בכפייה את יתרת מניות המיעוט ולהתקדם למחיקת סיטיקון מהמסחר בבורסת הלסינקי - כצמן סוגר את המעגל בסיטיקון: ג'י סיטי חצתה 91% ותמחק אותה מהבורסה