הייטק
צילום: Freepik

מטריקס, וואן, חילן, מלם-תים ואברא מסכמות רבעון: מי נהנית ממהפכת ה-AI - ומי מאוימת?

ב-IBI מסכמים את עונת הדוחות של חברות ה-IT ומצביעים על מעבר של פרויקטי AI משלב הניסוי להכנסות בפועל, לצד זינוק בפעילויות התשתיות והענן; מי בלטה בתוצאות, ואיפה נשחקה הרווחיות

מנדי הניג |

עונת הדוחות האחרונה של חברות ה-IT המקומיות הראתה שההשקעות ב-AI כבר מתחילות לחלחל לתוצאות. הביקוש לתשתיות מחשוב, ענן, דאטה, אבטחת מידע ושדרוג מערכות ליבה נותר גבוה, והוא מתבטא בצמיחה דו-ספרתית בחלק מהפעילויות. אלא שבמקביל, התחזקות השקל מול הדולר שחקה חלק מהצמיחה, בעיקר אצל חברות שחשופות יותר לחו"ל.

לפי סקירה של ליאור שילה, אנליסט IT ב-IBI בית השקעות, ארבע חברות ה-IT הגדולות הציגו ברבעון השני צמיחה מצרפית של 16.9% בהכנסות ושל 13.7% ברווח התפעולי. זאת למרות ששער הדולר הממוצע ירד בקרוב ל-18% לעומת הרבעון המקביל. ההכנסות המצרפיות שלהן הסתכמו בכ-5.52 מיליארד שקל, לעומת כ-4.73 מיליארד שקל ברבעון המקביל.

"עונת הדוחות לרבעון השני של חברות ה-IT חיזקה את התמונה שעלתה ברבעונים האחרונים: הביקושים לשירותי IT, ענן, תשתיות, דאטה ומערכות ליבה נותרו גבוהים", כותב שילה. לדבריו, נתוני הצמיחה בנטרול השפעת המט"ח ממחישים שחלק ניכר מהפער בתוצאות נבע מהתחזקות השקל ולא מהאטה בפעילות עצמה.


גרף שער הדולר - הגרף מציג את הירידה בשער הממוצע מ-3.58 שקלים ברבעון השני של 2025 ל-2.95 שקלים ברבעון השני של 2026, ואת ההתמתנות הצפויה בפער ברבעון השלישי.

ה-AI עובר משלב הניסוי להכנסות

השינוי המרכזי בענף אינו מגיע רק מהיקף ההשקעות בטכנולוגיה, אלא גם מהאופן שבו הכסף מתחיל להתגלגל לחברות המקומיות. פרויקטים בתחום ה-AI עוברים בהדרגה משלב של ניסויים, הוכחות היתכנות ודיונים תקציביים - לביצוע בפועל. המעבר הזה מייצר ביקוש לשרתים, רכיבי אחסון וזיכרון, תשתיות ענן, מערכות דאטה, אבטחה ושירותי אינטגרציה.

ב-IBI מציינים גם את החשיפה הגבוהה של החברות הישראליות למגזר הממשלתי והביטחוני, שממשיכה לתמוך בביקושים המקומיים. מנגד, העבודה מול גופים אלה מתאפיינת לעיתים בימי לקוחות ארוכים, ולכן הצמיחה בהכנסות לא תמיד מתורגמת מיד לתזרים מזומנים.

המגמה מקבלת חיזוק גם מהתחזית העולמית. לפי נתוני גרטנר המובאים בסקירה, הוצאות ה-IT בעולם צפויות להגיע ב-2026 לכ-6.37 טריליון דולר, צמיחה של 14.2% לעומת השנה הקודמת. מרכזי הנתונים צפויים להציג צמיחה של 62.5%, תשתיות ענן מסוג IaaS צפויות לצמוח ב-29.3% והוצאות התוכנה ב-15.5%. מנגד, תחום שירותי ה-IT צפוי להציג צמיחה מתונה יותר של 5.3%.

"ההשקעה גדלה במהירות, אך היא אינה מתחלקת באופן אחיד בין כלל התחומים", מדגיש שילה. המשמעות היא שהחברות בעלות החשיפה הגבוהה לתשתיות, חומרה וענן נהנות כעת מרוח גבית חזקה יותר, בעוד שבפעילויות השירותים המסורתיות נדרש ניהול הדוק יותר של התמהיל והרווחיות.


ההכנסות המצרפיות: העלייה בהכנסות ארבע חברות ה-IT הגדולות ל-5.52 מיליארד שקל ואת הצמיחה של 16.9% לעומת הרבעון המקביל.


הרווח התפעולי והרווחיות: הגרף מראה שהרווח התפעולי המצרפי צמח ב-13.7% לכ-450.6 מיליון שקל, בעוד ששיעור הרווחיות ירד מ-8.4% ל-8.2%.

התשתיות מזנקות, אבל המרווחים לא הדביקו את הקצב

הצמיחה הבולטת ביותר הגיעה מפעילות התשתיות והענן. וואן הציגה עלייה של 40.7% בהכנסות המגזר, למרות הירידה החדה בשער הדולר. חילן רשמה צמיחה של 44.4% בפעילות התשתיות, ושל כ-65% בנטרול השפעת המט"ח. הרווח התפעולי של הפעילות בחילן יותר מהוכפל בנטרול המט"ח.

במלם תים צמחו הכנסות מגזר התשתיות והענן ב-57%, ובכ-90% בנטרול מט"ח. הרווח התפעולי במגזר עלה ב-62%, ובכ-114% בנטרול המט"ח. במטריקס צמחה פעילות הענן והתשתיות ב-16.8% בדיווח ובכ-35.5% בנטרול המט"ח.

הזינוק מגיע בעקבות הרחבת תשתיות AI וענן, עליות במחירי הציוד ושחרור של חלק מעיכובי האספקה שנרשמו ברבעון הראשון. עם זאת, המחסור העולמי ברכיבי זיכרון ובשבבים עדיין משפיע על הענף. בחלק מהמקרים זמני האספקה עשויים להגיע לכשנה, כך שהכנסות יכולות להידחות מרבעון אחד לאחר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בפעילות פתרונות ושירותי ה-IT נרשמה תמונה יציבה יותר. מטריקס הציגה בישראל צמיחה של 8.7% בהכנסות ושל 13.5% ברווח התפעולי. וואן רשמה עלייה של 18.2% בהכנסות מגזר השירותים, חילן צמחה ב-7.9% בפעילות הפתרונות העסקיים, ומלם תים הציגה צמיחה אורגנית של 11% בתוכנה, בפרויקטים ובפתרונות העסקיים, לאחר נטרול השפעה חד-פעמית. אצל אברא, 11% מהצמיחה הכוללת היו אורגניים.


מטריקס עם תזרים שלילי, חילן עם שיא בתזרים

מטריקס סיימה את הרבעון עם צמיחה של 6.3% בהכנסות, 10.6% ברווח התפעולי ו-13.4% ברווח הנקי. בנטרול השפעת המט"ח, שיעורי הצמיחה עמדו על 15.3%, 20.6% ו-32.4% בהתאמה. הפעילות האורגנית צמחה ב-5.7%, או ב-14.7% בנטרול המט"ח. לצד זאת, התזרים מפעילות שוטפת היה שלילי גם ברבעון השני, בין היתר בשל העלייה בפעילות מול משרד הביטחון, המתאפיינת בתקופות אשראי ארוכות. ב-IBI מציינים כי התזרים ב-12 החודשים האחרונים עדיין נותר חזק.

וואן טכנולוגיות רשמה הכנסות של כ-1.39 מיליארד שקל, צמיחה של 24.9%. לפי הנהלת החברה, כ-80% מהצמיחה הייתה אורגנית. הרווח התפעולי עלה ב-10.2%, ובנטרול המט"ח היה עולה בכ-20%. הרווח הנקי המדווח ירד בכ-1%, בעיקר משום שברבעון המקביל נרשם רווח משערוך ההחזקה בג'ין טכנולוגיות. בנטרול השערוך, הרווח הנקי צמח בכ-14.2%.

מלם תים הציגה צמיחה של 35% בהכנסות ושל כ-53% בנטרול המט"ח. הרווח התפעולי, בנטרול השפעות חד-פעמיות, עלה ב-35.5%, תוך שמירה על שיעור רווחיות של 4.9%. לצד הצמיחה החדה בתשתיות ובענן, החברה ממשיכה להציג צמיחה אורגנית דו-ספרתית בתוכנה ובפרויקטים.

חילן רשמה עלייה של 11.2% בהכנסות ושל כ-15% בנטרול המט"ח. הרווח התפעולי צמח ב-12.2%, ובכ-23% בנטרול המט"ח. פעילות השכר של החברה המשיכה לשמש עוגן רווחי, עם עלייה בשיעור הרווחיות התפעולית ל-31.2%, לעומת 29.5% ברבעון המקביל. התזרים החופשי ב-12 החודשים האחרונים הגיע לשיא של כ-392.4 מיליון שקל.

אברא הציגה צמיחה של 27.2% בהכנסות, מתוכה 11% אורגנית. הרווח הגולמי עלה ב-16.6%, אך שיעורו מההכנסות ירד ל-21.8% בשל שינוי בתמהיל הפעילות. הרווח התפעולי עלה ב-14.5%, למרות הוצאה חד-פעמית של כ-2 מיליון שקל. בנטרול ההוצאה, הרווח התפעולי צמח בקרוב ל-45% והרווחיות עמדה על 6.1%. רכישת אינג'יני מרחיבה את החשיפה של אברא לפתרונות AI ועשויה לייצר הזדמנויות למכירת שירותים נוספים ללקוחות הקיימים.


הפרמיה דורשת תוצאות

למרות סביבת הביקושים החזקה, התמחור אינו נמוך. חברות ה-IT המקומיות נסחרות בממוצע במכפיל EBITDA של כ-10.1 ובמכפיל רווח של כ-20.1, לעומת מכפילים של 8.7 ו-14.8 בהתאמה בקבוצת ההשוואה בחו"ל. קיימת אמנם שונות בין החברות ובין קבוצות ההשוואה בארה"ב ובאירופה, אך התמונה הכללית מצביעה על פרמיה לחברות הישראליות.

הפרמיה נשענת על הצמיחה, החשיפה למגזרים יציבים יחסית והביקוש מצד המגזר הביטחוני, הממשלתי והפיננסי. עם זאת, היא גם מציבה רף גבוה. כדי להצדיק אותה, החברות יצטרכו להראות שהגידול בהכנסות מתורגם לשיפור ברווחיות ולתזרים מזומנים, ולא רק להתרחבות במחזור הפעילות.

"בטווח הקצר-בינוני ההשקעות מגדילות ביקושים לתשתיות, ענן, דאטה, אבטחה, אינטגרציה והטמעה - בדיוק המקומות שבהם החברות המקומיות פועלות", כותבים ב-IBI. לצד זאת, הם מזהירים כי בטווח הארוך יותר ה-AI עשוי דווקא להפעיל לחץ על פעילויות עתירות כוח אדם. לכן, אחד המבחנים המרכזיים יהיה יכולת החברות להשתמש בטכנולוגיה לשיפור הפרודוקטיביות שלהן עצמן.

במבט למחצית השנייה של השנה, השאלה המרכזית כבר אינה אם קיים ביקוש, אלא באיזו מהירות הוא יתורגם להכנסות, לרווח ולמזומנים. אם שער הדולר יישאר ברמות הנוכחיות, הפגיעה היחסית של המט"ח צפויה להתמתן: לפי הסקירה, הפער השנתי בשער הממוצע ברבעון השלישי עומד על כ-10.4%, לעומת 17.8% ברבעון השני.

צברי ההזמנות בתחום התשתיות, המעבר של פרויקטי AI לביצוע והרכישות שביצעו החברות עשויים לתמוך בתוצאות. מנגד, עיכובי אספקה, עלויות חומרה, תנודות מטבע והיכולת לשמור על משמעת תפעולית ימשיכו לקבוע אילו חברות יצליחו להפוך את הביקושים החזקים גם לצמיחה בשורה התחתונה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה