
טיסה ב-50 אירו יכולה להפוך לטיסה ב-200: כמה באמת עולה לואו קוסט?
הכרטיס הזול שמופיע בחיפוש כולל בדרך כלל מעט מאוד: תיק קטן ומושב שהמערכת מקצה. טרולי, מזוודה, בחירת מושב, העברה משדה מרוחק ואפילו טעות בגודל התיק יכולים להכפיל את המחיר
לואו קוסט עובד מצוין. לפעמים מצוין מאוד. מי שטס ליומיים עם תיק גב קטן וגמיש בשעות יכול להגיע לאירופה במחירים שחברת תעופה רגילה מתקשה להתקרב אליהם. הבעיה מתחילה כשמשווים 49 אירו לכרטיס אחד מול 120 אירו לכרטיס אחר, למרות ששני המחירים כוללים מוצרים שונים לגמרי.
הכרטיס הבסיסי של וויז אייר כולל תיק קטן בגודל של עד 40 על 30 על 20 ס"מ. בריינאייר המידה הבסיסית דומה. באיזיג'ט התיק הקטן יכול להגיע ל-45 על 36 על 20 ס"מ.
מי שרוצה טרולי לתא שמעל המושב משלם תוספת או רוכש חבילה רחבה יותר. וזה השינוי הגדול של ענף התעופה: הכרטיס עצמו הפך למחיר כניסה. [גם חברות מסורתיות מאמצות בהדרגה את השיטה, ולופטהנזה כבר השיקה באירופה תעריף בסיס בלי טרולי ומזוודה]. ניקח זוג שמוצא טיסה הלוך ושוב ב-100 אירו לאדם.
המחיר הראשוני הוא 200 אירו. שני טרולים יכולים להוסיף עשרות אירו לכל כיוון. מזוודה אחת משותפת יכולה להוסיף עוד 70-120 אירו לשני הכיוונים, בהתאם לחברה, למסלול ולמועד הרכישה. בחירת שני מושבים בכל מקטע מוסיפה עוד כסף. בתוך כמה דקות 200 אירו הופכים ל-350 או 400 אירו. ואז מגיע שדה התעופה.
בחברות רבות רכישת מזוודה מראש זולה משמעותית מהוספתה בדלפק. בישראל ראינו את זה בצורה ברורה אצל ישראייר: [מזוודה ראשונה של עד 23 ק"ג עולה 65 דולר לכיוון ברכישה מראש, בעוד התשלום בדלפק מגיע ל-100 דולר]. טרולי עולה 30 דולר לכיוון מראש ו-40 דולר בשדה. כלומר, זוג שמגיע עם שתי מזוודות בלי להזמין מראש יכול להוסיף מאות דולרים לחופשה עוד לפני ההמראה.
ומה עם שדה התעופה שאליו מגיעים?
חלק מחברות הלואו קוסט משתמשות בשדות מרוחקים יותר. מחיר הטיסה אולי נמוך, אבל צריך להגיע לעיר. אוטובוס, רכבת או מונית לשני מבוגרים ושני ילדים יכולים להוסיף עשרות אירו לכל כיוון וגם שעה נוספת בדרך. כאן צריך להשוות דלת לדלת. טיסה שמגיעה לשדה מרכזי ב-150 אירו יכולה להיות זולה יותר מטיסה ב-90 אירו שמצריכה מזוודה בתשלום והעברה ארוכה לעיר.
גם שעות ההמראה שוות כסף. טיסה שיוצאת ב-6:00 בבוקר יכולה לחייב מונית יקרה לשדה. נחיתה אחרי חצות יכולה לעשות את אותו הדבר בצד השני. משפחה ששוכרת רכב עלולה לשלם גם תוספת על איסוף בשעה חריגה. [מחירי הלואו קוסט מושפעים כיום גם מעלויות הדלק, כוח האדם והתפעול]
ולכן הפער מול חברות רגילות משתנה מקו לקו. חברות מוזלות ממשיכות להציג מחירי כניסה אטרקטיביים, אבל חלק הולך וגדל מההכנסה מגיע מתוספות. גם תא האחסון מעל הראש כבר הופך לשירות בתשלום ביותר חברות. [ג'טסטאר הודיעה כי תעבור למודל שבו בתעריף הבסיסי ייכלל תיק קטן מתחת למושב, בעוד טרולי לתא העליון יחויב בנפרד]
זה בדיוק המודל שכבר מוכר באירופה. לנוסע בודד שיוצא לשלושה ימים עם תיק גב, טיסה של 50 אירו יכולה באמת לעלות קרוב ל-50 אירו. למשפחה עם ילדים, שתי מזוודות, ארבעה מושבים צמודים ונסיעה משדה מרוחק, אותו כרטיס בסיס הוא תחילת החשבון.
לפני התשלום כדאי לבנות מחיר אחד: כרטיסים + טרולי + מזוודה + מושבים + העברה משדה התעופה. ההשוואה מול חברה רגילה מתחילה במספר הזה, ולא במחיר הגדול שמופיע במסך הראשון.