לא פריז, לא רומא ולא אמסטרדם: היעדים השקטים והמיוחדים יותר לקיץ הקרוב

חופשת קיץ באירופה כבר לא חייבת להתחיל בפריז, רומא, לונדון או אמסטרדם. הערים הגדולות עדיין יפות, אבל הן גם יקרות, עמוסות ולעיתים מרגישות יותר כמו מסלול חובה מאשר חופשה. מי שמחפש השנה יעד קצת אחר - כזה שיש בו טבע, אוכל, תרבות, אווירה מקומית ופחות עומס - יכול למצוא לא מעט חלופות טובות, גם במרחק טיסה סביר מישראל.

 היעדים הבאים לא כולם “סודיים”, אבל הם פחות שחוקים במסלול הישראלי הקלאסי. חלקם מתאימים לחופשה עירונית קצרה, חלקם דורשים רכב ומסלול טבע, וחלקם מיועדים למטיילים שמוכנים להשקיע עוד קונקשן כדי לקבל חוויה אחרת לגמרי.

אסטוריאס, צפון ספרד - ספרד בלי החום של מדריד ובלי העומס של ברצלונה

אסטוריאס נמצאת בצפון ספרד, בין חבל קנטבריה לגליסיה, על קו החוף האטלנטי. זו ספרד אחרת: ירוקה, הררית, קרירה יותר בקיץ, עם כפרי דייגים, סיידר מקומי, חופים פראיים ורכס הרי פיקוס דה אירופה במרחק נסיעה קצר. הבסיס הנוח הוא דרך עיר הבירה אוביידו או עיר הנמל חיחון, ומשם יוצאים לטיולי יום בטבע ובחוף.

בקיץ אסטוריאס מתאימה במיוחד למי שרוצה לברוח מהחום הכבד של מרכז ספרד. מזג האוויר נוח יותר, הנופים דרמטיים, והאזור משלב ים והרים בלי תחושת הצפיפות של קוסטה בראווה או האיים הבלאריים.

מה כדאי לראות?

אתר החובה הראשון הוא אגמי קובדונגה בפארק הלאומי פיקוס דה אירופה. מדובר בשני אגמים קרחוניים, אנול וארסינה, הנמצאים בלב נוף הררי ירוק. הביקור כולל הליכה קלה סביב האגמים, תצפיות, ולעיתים גם עצירה בבזיליקת קובדונגה ובמערה הקדושה שמתחתיה. בקיץ הגישה ברכב פרטי מוגבלת בימים רבים, ולכן מומלץ להשתמש בשאטלים מקאנגס דה אוניס או מקובדונגה. השאטלים פועלים לרוב מהבוקר ועד הערב, בתדירות של כחצי שעה. העלות משתנה לפי נקודת העלייה, ונעה סביב כמה אירו לנסיעות קצרות ועד כ-9 אירו לכרטיס הלוך־חזור מלא לאגמים.

אתר חובה שני הוא מערת טיטו בוסטיו ליד ריבדסייה. זו מערת אמנות פרהיסטורית מהחשובות בצפון ספרד, עם ציורי סלע בני אלפי שנים. הביקור נעשה בקבוצות מוגבלות, ולכן חשוב להזמין מראש. בעונת 2026 המערה פתוחה ממרץ עד סוף אוקטובר, בימים רביעי עד ראשון, מהשעה 10:15 ועד 17:00, וסגורה בימי שני ושלישי. מחיר כניסה רגיל עומד על 4.14 אירו, ויש הנחות לילדים, סטודנטים, בני 65 ומעלה וקבוצות.

איך מגיעים מישראל?

הטיסות לאסטוריאס (OVD) מישראל הן תמיד עם עצירת ביניים אחת לפחות, לרוב דרך מדריד, ונעות במחיר ממוצע של 1,400–3,500 שקלים לכרטיס הלוך-חזור, תלוי בעונה. נמל התעופה אסטוריאס (Asturias Airport - OVD), ממוקם כ-40 דקות נסיעה מהערים המרכזיות אוביידו וחיחון.

חברות תעופה עיקריות: אייר אירופה (Air Europa), איבריה (Iberia), וחברות לואו-קוסט.

משך טיסה כולל: כ-7 עד 9 שעות בממוצע.שדה תעופה 

• להטיס את העולם מהדפדפן: גוגל ארת' משיקה סימולטור טיסה חינמי
• מהפכת ה-Wi-Fi של אל על: סטארלינק תספק אינטרנט מהיר בטיסות

לייפציג, גרמניה - ברלין הקטנה, בלי העומס של ברלין

לייפציג נמצאת במזרח גרמניה, במדינת סקסוניה, כשעה ורבע נסיעה ברכבת מברלין. במשך שנים היא קיבלה את הכינוי “ברלין החדשה”, אבל בפועל היא שקטה, נוחה וזולה יותר בחלק מהאזורים. יש בה מוזיקה, אמנות, תעלות מים, סצנת אוכל טובה, שכונות צעירות והרבה היסטוריה גרמנית.

הקיץ מתאים במיוחד ללייפציג כי העיר חיה בחוץ. הפארקים מתמלאים, אזורי הישיבה ברחוב נפתחים, ואפשר לשלב בין עיר לבין אגמים סמוכים באזור לייפציג, שנוצרו בחלקם ממכרות ישנים והפכו לאזורי רחצה ושיט.

מה כדאי לראות?

אתר חובה ראשון הוא מוזיאון באך, הצמוד לכנסיית תומאס, שבה פעל יוהאן סבסטיאן באך. המוזיאון מתאים גם למי שאינו חובב מוזיקה קלאסית מושבע, כי הוא מספר דרך מוצגים, כתבי יד, כלי נגינה והסברים אינטראקטיביים את סיפורו של אחד המלחינים החשובים בהיסטוריה. שעות הפתיחה הן שלישי עד ראשון, וכן בחגים, 10:00–18:00. מחיר הכניסה ממרץ 2026 הוא 14 אירו למבוגר, 9 אירו לכרטיס מוזל, וילדים ונוער עד גיל 18 נכנסים בחינם. ביום שלישי הראשון בכל חודש הכניסה חופשית.

אתר חובה שני הוא אנדרטת קרב האומות, אחד המונומנטים הגדולים באירופה. המבנה האדיר הוקם לזכר הקרב נגד נפוליאון ב־1813, והוא כולל חללים פנימיים, פסלים, מוזיאון קטן ותצפית גבוהה על העיר. בקיץ, מאפריל עד אוקטובר, האתר פתוח מדי יום 10:00–18:00. מחיר כניסה רגיל הוא 12 אירו, כרטיס מוזל 10 אירו, ילדים מתחת לגיל 6 נכנסים בחינם, ובמוזיאון Forum 1813 הכניסה חופשית עד גיל 18.

איך מגיעים מישראל?

כיום יש שתי טיסות ישירות מישראל ללייפציג. טיסה ישירה עם חברת בלו-בירד תעלה החל מ-328 דולר, וטיסה עם חברת אל-על תעלה החל מ-549 דולר.

• הדד-ליין של נתב"ג: בלי פתרון עד שלישי - ענף התעופה בדרך לגל ביטולים
• בואינג ממתינה לדוח על אסון אייר אינדיה: האם ה-787 ייצא נקי?

יתר הטיסות הן עם עם עצירת ביניים (קונקשן): חברות כמו לופטהנזה ואוסטריאן מציעות טיסות סדירות עם עצירה בפרנקפורט, מינכן או וינה. זמן הטיסה הממוצע כולל העצירה נע סביב 7-8 שעות. דרך חלופית ופופולרית מאוד היא טיסה ישירה לברלין ונסיעה ברכבת מהירה ישירות למרכז לייפציג. הרכבת מגיעה מברלין לתחנה המרכזית של לייפציג תוך כ-75 דקות בלבד.

גדנסק, פולין - עיר נמל צבעונית עם חופים והיסטוריה

 גדנסק נמצאת בצפון פולין, על הים הבלטי. זו עיר נמל היסטורית עם מרכז עתיק משוחזר, חזיתות צבעוניות, תעלות, מסעדות, מוזיאונים וחופים קרובים. היא פחות מוכרת לישראלים מקרקוב או ורשה, אבל בקיץ היא מציעה שילוב מוצלח של עיר וחופשת ים.

מה שמיוחד בגדנסק הוא השילוב בין קלילות של עיר חוף לבין היסטוריה עמוקה. מצד אחד אפשר לשבת על הנהר, להמשיך ברכבת לסופוט או גדיניה, ולבלות בחופים של הים הבלטי. מצד שני, זו עיר שקשורה ישירות למלחמת העולם השנייה ולעליית תנועת סולידריות, ששינתה את ההיסטוריה של פולין ושל מזרח אירופה.

מה כדאי לראות?

 אתר חובה ראשון הוא מוזיאון מלחמת העולם השנייה. מדובר באחד המוזיאונים המרשימים בפולין, עם תצוגה רחבה מאוד על המלחמה, על חיי אזרחים, על פולין הכבושה ועל ההשפעה האירופית והעולמית של המלחמה. המוזיאון פתוח בימי שלישי 10:00–16:00, ובימים רביעי עד ראשון 10:00–18:00. בימי שני הוא סגור. מחיר הכניסה לתערוכה המרכזית הוא 33 זלוטי לכרטיס רגיל, 23 זלוטי לכרטיס מוזל, ו-72 זלוטי לכרטיס משפחתי. בימי שלישי הכניסה חינם, אך יש מגבלת מבקרים יומית.

אתר חובה שני הוא המרכז האירופי לסולידריות, שנמצא ליד המספנה ההיסטורית של גדנסק. זהו מוזיאון אינטראקטיבי על תנועת סולידריות, על לך ולנסה ועל הדרך שבה מחאת עובדים מקומית הפכה לסמל של התנגדות לשלטון קומוניסטי. בחודשים מאי עד ספטמבר התערוכה פתוחה בימים שני עד שישי 10:00–19:00, ובשבת וראשון 10:00–20:00. מחיר הכניסה לתערוכה הקבועה הוא 40 זלוטי למבוגר ו־35 זלוטי לכרטיס מוזל, כולל מדריך קולי.

איך מגיעים מישראל? 

אין טיסה ישירה קבועה ולכן  הטיסות הן עם קונקשן, לרוב דרך ורשה, מינכן, וינה או בודפשט. בבדיקות מחירים נמצאו כרטיסי הלוך-חזור החל מ-347 דולר עם חברת לוט ועד טיסה עם אל-על  - החל מ-927 דולר. משדה התעופה של גדנסק מגיעים למרכז העיר ברכבת או מונית בתוך כ-25–35 דקות.

ליובליאנה ובוהיני, סלובניה - עיר קטנה, אגם גדול והרבה ירוק

ליובליאנה, בירת סלובניה, היא אחת הבירות הנעימות באירופה: קטנה, ירוקה, נוחה להליכה, עם נהר במרכז, שוק פתוח, בתי קפה, טירה מעל העיר וגישה מהירה לאלפים היוליאניים. במקום להצטופף שוב באגם בלד, אפשר לבנות חופשה רגועה יותר סביב ליובליאנה ואגם בוהיני, שהוא גדול, טבעי ושקט יותר.

 בקיץ סלובניה מתאימה במיוחד למשפחות, זוגות ומטיילים שאוהבים טבע אבל לא רוצים לוגיסטיקה מסובכת. אפשר לישון בליובליאנה, לצאת ליום מערות, ליום אגם, ולחזור בערב לעיר קטנה ונוחה.

מה כדאי לראות?

אתר חובה ראשון הוא טירת ליובליאנה. היא יושבת על גבעה מעל העיר וכוללת תצפית, מוזיאונים, תערוכות, מסעדות וחצר פנימית. אפשר לעלות ברגל או בפוניקולר. בחודשים מאי עד ספטמבר הטירה פתוחה 09:00–20:00, והפוניקולר פועל 09:00–22:00. כרטיסים משתנים לפי החבילה: כרטיסים בסיסיים לטירה ולפוניקולר מתחילים סביב כמה אירו, וחבילות מודרכות כמו “מכונת הזמן” עם פוניקולר עולות סביב 23 אירו למבוגר.

אתר חובה שני הוא מערת פוסטוינה, אחת ממערות הנטיפים המפורסמות באירופה. הביקור כולל נסיעה ברכבת תת־קרקעית והליכה מודרכת במסלול מואר. הסיור נמשך כשעה וחצי ומתאים גם למשפחות. ביולי ובאוגוסט מתקיימים סיורים רבים לאורך היום, לרוב החל מ־09:00 ועד שעות אחר הצהריים המאוחרות. כרטיסים למערה בלבד משתנים לפי גיל וסוג כרטיס, וחבילות המשלבות את מערת פוסטוינה עם טירת פרדיאמה מתחילות סביב 59 אירו למבוגר בהזמנה באתר הרשמי. מי שמעדיף טבע פתוח יכול להחליף את פוסטוינה ביום באגם בוהיני וברכבל ווגל. הרכבל עולה לתצפית בגובה של יותר מ־1,500 מטר מעל האגם, עם נוף לאלפים היוליאניים ולפסגת טריגלב. בקיץ רכבל ווגל משמש מטיילים ורוכבי אופניים. 

כרטיס הלוך־חזור למבוגר עומד סביב 33 אירו, ולילדים סביב 16 אירו.

 איך מגיעים מישראל? 

ישראייר מפעילה טיסות ישירות מתל אביב לליובליאנה, עם כשלוש טיסות בשבוע נכון ליוני 2026. זמן הטיסה הממוצע הוא כ-3 שעות ו־40 דקות. מחירי הלוך-חזור שנבדקו מתחילים סביב 240 דולר ביוני, ביולי-אוגוסט המחירים עולים ונעים סביב 460 דולר ומעלה. משדה התעופה לליובליאנה הנסיעה אורכת כחצי שעה, ולבוהיני כשעה ורבע עד שעה וחצי ברכב.

סנטו אנטאו, כף ורדה - האי הירוק שמתחיל איפה שהכביש נגמר

סנטו אנטאו הוא אחד האיים היפים והפחות מוכרים בכף ורדה, מול חופי מערב אפריקה. זהו אי של הרים, טרסות חקלאיות, כפרים קטנים, שבילי הליכה ונופים ירוקים שמפתיעים את מי שחושב שכף ורדה היא רק חופים וריזורטים. היעד מתאים למטיילים שאוהבים הליכה, טבע ואווירה מקומית. זה לא יעד של “הכול כלול”, אלא מקום שבו נוסעים בין כפרים, הולכים בין עמקים, אוכלים פשוט ומביטים בנוף. 

בקיץ מזג האוויר חם, אבל האי הררי ורוח הים מקלה בחלק מהאזורים. למי שמחפש שקט אמיתי, זו אחת החלופות המעניינות באפריקה.

מה כדאי לראות?

 אתר החובה הראשון הוא עמק פול, אחד האזורים הירוקים ביותר בכף ורדה. המסלול הקלאסי מתחיל סביב מכתש קובה ויורד דרך טרסות, בננות, קפה, פפאיה וקני סוכר עד הכפרים שבעמק. אין כרטיס כניסה רשמי לשביל, אך מומלץ לקחת מדריך מקומי או טיול יום מסודר, במיוחד למי שלא מכיר את השטח. טיולים מודרכים מסאו ויסנטה לסנטו אנטאו, כולל מעבורת, מתחילים לרוב סביב 60–80 דולר לאדם, לפי הרכב הקבוצה.

אתר חובה שני נמצא דווקא באי סאו ויסנטה, שער הכניסה לסנטו אנטאו: המרכז הלאומי לאמנות, מלאכה ועיצוב במינדלו. זהו מרכז תרבותי שמציג אמנות, עיצוב ומלאכות מקומיות, בתוך עיר שנחשבת לבירה התרבותית של כף ורדה. המרכז פתוח בימי שלישי עד שישי 10:00–13:00 ו־15:00–19:00, בשבת 10:00–14:00 ו-18:00–21:00, ובימי ראשון וחגים 17:00–21:00. מחיר כניסה למבקר שאינו תושב הוא 500 אסקודו כף ורדי, כ־5 אירו.

איך מגיעים מישראל?

 אין טיסות ישירות מישראל לכף ורדה. הדרך הנוחה היא טיסה מתל אביב דרך יעד אירופי, לרוב ליסבון, מילאנו, רומא או מדריד, ומשם לסאו ויסנטה, סאל או פראיה. בבדיקות קיץ נמצאו כרטיסי הלוך־חזור מישראל לכף ורדה החל מכ-700 דולר ומעלה, ולעיתים יותר מ-1,000 דולר בתאריכים מבוקשים. כדי להגיע לסנטו אנטאו נוח לנחות בסאו ויסנטה, לנסוע לנמל מינדלו ולקחת מעבורת לפורטו נובו. המעבורת בין סאו ויסנטה לסנטו אנטאו פועלת מדי יום בכמה הפלגות, משך השיט כ-50–60 דקות, ומחיר כרטיס למבקר שאינו תושב עומד סביב 1,470–1,500 אסקודו לכיוון, כ-13–14 אירו.

נמיביה - מדבר, דיונות וספארי בעונה מצוינת

נמיביה אינה יעד קרוב או זול במיוחד, אבל היא אחת הבחירות הטובות באפריקה למי שמחפש קיץ אחר לגמרי. ביולי–אוגוסט זו עונת החורף היבשה בנמיביה: פחות חם, שמיים בהירים, תנאי נהיגה טובים יותר וסיכוי גבוה יותר לראות בעלי חיים ליד מקורות מים בפארקים. זה יעד שמתאים למטיילים עצמאיים או למשפחות מנוסות שמוכנות לשכור רכב, לנסוע מרחקים ארוכים ולתכנן לינה מראש. התמורה היא אדירה: דיונות אדומות, שמורות טבע, שמיים מלאי כוכבים וספארי שלא מרגיש כמו פס ייצור תיירותי.

מה כדאי לראות?

 אתר חובה ראשון הוא סוסוסווליי ודד־ווליי במדבר נמיב. זהו אחד הנופים המזוהים ביותר עם נמיביה: דיונות ענק אדומות, עצי שיטה יבשים, מישורי מלח ונוף מדברי כמעט לא מציאותי. נכנסים דרך שער ססריאם, ומומלץ להגיע מוקדם מאוד בבוקר כדי להספיק לראות את האור הראשון על הדיונות. דמי הכניסה לפארק משולמים לפי אדם ורכב, ולמבקרים זרים הם סביב 150 דולר נמיבי למבוגר ליום, בתוספת כ-50 דולר נמיבי לרכב קטן. הכרטיס תקף בדרך כלל ל-24 שעות. שעות הכניסה תלויות בזריחה ובשקיעה, ובפועל הלנים מחוץ לשער צריכים לצאת מהפארק עד השקיעה.

אתר חובה שני הוא הפארק הלאומי אטושה. זהו אחד מאתרי הספארי החשובים בדרום אפריקה, עם מרחבי סוואנה, בריכות מים, פילים, ג׳ירפות, זברות, אנטילופות, אריות ולעיתים גם קרנפים. ביולי ובאוגוסט השערים נפתחים סביב 06:00 ונסגרים סביב 18:00. דמי הכניסה לזרים החל מאפריל 2026 עומדים על כ-280 דולר נמיבי למבוגר ליום, ילדים מתחת לגיל 16 נכנסים ללא תשלום, ורכב קטן עולה כ-60 דולר נמיבי ליום. בתוך הפארק אפשר לנסוע עצמאית לפי כללי השמורה, או להזמין סיורי ספארי מהלודג׳ים.

 איך מגיעים מישראל? 

טיסות מישראל לנמיביה (מנמל התעופה בן גוריון לנמל התעופה הבינלאומי הוזיאה קוטאקו בווינדהוק) הן טיסות עם עצירת ביניים אחת או שתיים, הנמשכות לרוב כ-13 עד 15 שעות. חברת התעופה המרכזית והנוחה ביותר במסלול זה היא אתיופיאן איירליינס, עם עצירת ביניים באדיס אבבה.

מחיר ממוצע: מחירי הלוך-חזור מתחילים בדרך כלל סביב  דולר1,010 עד דולר1,200, תלוי בעונה ובהקדמת ההזמנה.

חברות תעופה פופולריות נוספות: ניתן גם לטוס דרך יעדים באירופה או המזרח התיכון באמצעות חברות כמו קטאר איירווייז, לופטהנזה או סוויס.

סמרקנד ובוכרה, אוזבקיסטן - חופשה בין מדרסות, שווקים ורכבות מהירות

אוזבקיסטן הפכה בשנים האחרונות ליעד נוח בהרבה למטיילים עצמאיים, וסמרקנד ובוכרה הן שתי הערים שהופכות את הטיול לשווה במיוחד. זהו מסע לאורך דרך המשי: כיפות כחולות, מדרסות, מסגדים, שווקים, חצרות פנימיות ומלונות בוטיק בבתי סוחרים ישנים.

הקיץ באוזבקיסטן חם, ולכן צריך לתכנן נכון: לצאת מוקדם בבוקר, לנוח בצהריים ולחזור לאתרים לקראת שקיעה. היתרון הוא שהיעד עדיין פחות עמוס מהערים הקלאסיות של אירופה, והמחירים בשטח נוחים יחסית.

מה כדאי לראות?

אתר חובה ראשון הוא רג׳יסטן בסמרקנד. זו הכיכר האיקונית של העיר, המוקפת שלוש מדרסות מפוארות עם אריחים כחולים, שערים גבוהים וחצרות פנימיות. זהו אתר שצריך לראות גם ביום וגם בשעות הערב, כשהתאורה משנה לגמרי את האווירה. שעות הפעילות משתנות לפי עונה, אך בקיץ מקובל להגיע בשעות הבוקר או אחר הצהריים. מחיר הכניסה למבקר זר נע סביב 100 אלף סום אוזבקי, כ-8 דולר, לפי בדיקות עדכניות.

אתר חובה שני הוא מצודת ארק בבוכרה. זו מצודה אדירה ששימשה במשך מאות שנים את שליטי בוכרה, והיא כוללת חומות, מוזיאונים קטנים, חצרות ותצפית על העיר העתיקה. הביקור מתאים לשעות הבוקר או אחר הצהריים, משום שבקיץ החום בתוך המתחם יכול להיות כבד. מחיר הכניסה למבקר זר עומד סביב 60 אלף סום אוזבקי, והביקור נמשך כשעה וחצי עד שעתיים. לצד המצודה כדאי לשלב את מסגד בולו חאוז ואת אזור פוי־קאליאן, שנמצא בלב העיר העתיקה.

 איך מגיעים מישראל? 

קיימות טיסות ישירות מתל אביב לטשקנט. , עם משך טיסה של כ-4 שעות ו-30 דקות. מחירי הלוך־חזור מתחילים סביב 590 דולר. מטשקנט ממשיכים לסמרקנד ברכבת המהירה אפרוסיוב, נסיעה של כשעתיים ורבע. מסמרקנד לבוכרה הנסיעה ברכבת מהירה נמשכת כשעה וחצי עד כשעתיים. מחירי רכבת משתנים לפי מחלקה וזמינות, אך בדרך כלל מדובר בעשרות דולרים בודדים.

אלמטי, קזחסטן - עיר ירוקה למרגלות הרים מושלגים

 אלמטי נמצאת בדרום-מזרח קזחסטן, למרגלות הרי טיאן שאן. זו עיר גדולה, ירוקה ומפתיעה, עם שדרות רחבות, בתי קפה, שווקים, פארקים, כנסיות עץ צבעוניות והרים שנמצאים ממש מעל קו העיר. היא מתאימה למי שרוצה אסיה אחרת: לא חופי תאילנד ולא גורדי שחקים של דובאי, אלא עיר עם טבע קרוב מאוד.

בקיץ היתרון של אלמטי הוא הבריחה לגובה. גם אם בעיר חם, בתוך פחות משעה אפשר להגיע לאזורי הרים, רכבלים, מסלולי הליכה ונוף אלפיני. זו חופשה טובה לזוגות, צעירים ומשפחות עם ילדים גדולים שמחפשים שילוב בין עיר לטבע.

מה כדאי לראות?

 אתר חובה ראשון הוא שימבולאק, אתר הרים מעל אלמטי שפועל בחורף כאתר סקי ובקיץ כמרכז לטיולים, תצפיות ורכבלים. העלייה מתחילה בדרך כלל מאזור מדאו, ומשם ממשיכים ברכבל אל ההר. בקיץ אפשר להסתפק בעלייה לתצפית, לשבת במסעדות ההר או לצאת למסלולי הליכה קצרים. מחיר כרטיס הולך-רגל ברכבל שימבולאק עומד סביב 12 אלף טנגה קזחי הלוך־חזור, וכרטיס “360” רחב יותר סביב 14 אלף טנגה. שעות הפעילות משתנות לפי עונה ותחזוקה, ולכן חובה לבדוק באתר הרשמי לפני יציאה.

אתר חובה שני הוא קוק־טובה, גבעה מעל אלמטי שאליה עולים ברכבל מהעיר. במקום יש תצפית פנורמית, מסעדות, מתקני שעשועים, שבילי הליכה ופסל ביטלס מפורסם שמושך לא מעט צילומים. זהו אתר נוח לשעות הערב, כשהחום יורד והעיר מוארת. הכניסה לפארק עצמו חינמית, אך הרכבל בתשלום. מחירי הרכבל משתנים, ובבדיקות מטיילים מהשנים האחרונות עמדו על כמה אלפי טנגה לכיוון או הלוך־חזור.

 איך מגיעים מישראל? 

אין טיסה ישירה קבועה מתל אביב לאלמטי נכון ליוני 2026. אפשר להגיע עם קונקשן דרך באקו, איסטנבול, טשקנט או יעדים נוספים במרכז אסיה. מחירי הלוך־חזור מתחילים סביב 650–1,200 דולר בבדיקות קיץ, אך יכולים לעלות בהתאם למסלול ולמשך הקונקשן. משדה התעופה של אלמטי הנסיעה למרכז העיר אורכת לרוב כחצי שעה עד שעה, לפי עומסי תנועה.