עוד לפני שלמדו לקרוא: בקוריאה ההורים פותחים לילדים תיק מניות
בית השקעות אחד פתח ברבעון כ-180 אלף חשבונות מסחר על שם קטינים, פי כמעט עשרה משנה קודם. מה מניע את ההורים, מה קונים הילדים, ואיך התופעה נראית בארצות הברית, בבריטניה ובישראל
ברבעון הראשון של השנה פתח בית ההשקעות הקוריאני טוס לבדו 180,480 חשבונות מסחר על שם ילדים קטינים, פי 9.6 בערך מהתקופה המקבילה אשתקד. הזינוק הזה, קרוב ל-863 אחוז, מסמן שינוי הרגלים רחב אצל הורים בדרום קוריאה, שרבים מהם פותחים תיק מניות לילד עוד לפני שהוא יודע לקרוא.
הגל חוצה את כל בתי ההשקעות הגדולים. בשלושת הגופים המובילים נפתחו במהלך 2025 כ-229 אלף חשבונות קטינים, ובשינהאן לבדו קפצו פתיחות החשבונות ברבעון ב-272 אחוז. היתרה הממוצעת בחשבון כזה עומדת על כ-10 מיליון וון, קרוב ל-7,300 דולר, סכום מכובד לילד בגן חובה.
מה הצית את המהלך? הבורסה בסיאול רשמה שנה חזקה במיוחד, מדד קוספי שבר את רף 4,000 הנקודות בסתיו והמשיך לטפס לעבר 5,000, על רקע רפורמת ה״ואליו-אפ" שדוחפת חברות מקומיות להעלות את התשואה לבעלי המניות. במקביל פועל תמריץ מיסויי ברור: הורה קוריאני רשאי להעביר לילדו מתנה של עד 20 מיליון וון בעשור, כ-13,800 דולר, בפטור ממס. פתיחת תיק על שם הילד הפכה לדרך אלגנטית להתחיל העברת הון מוקדם, בהדרגה ובלי חבות מס.
מעניין לראות מה בוחרים הקטינים. הנתונים מצביעים על נטייה לטווח ארוך: הילדים מחזיקים בעיקר קרנות סל על מדדים רחבים, כמו עוקבת S&P 500 מקומית ותעודה על מדד קוספי 200, לצד מניית סמסונג. ההורים דווקא מרוכזים יותר במניות ענק בודדות כמו טסלה, אפל ואנבידיה. תדירות המסחר בחשבונות הילדים נמוכה, מה שמעיד על אחזקה סבלנית. בית ההשקעות קאקאו פיי אף הכריז שיחלק מניה בשווי 100 אלף וון לכל תינוק שייוולד בשנה הבאה, מהלך שיווקי שנועד לגייס לקוחות מגיל אפס.
האם הגיוני שילד בן 10 יחזיק מניות?
מאחורי ההתלהבות עומד עיקרון פיננסי אחד: ריבית דריבית. השקעה שמתחילה בגיל צעיר נהנית מעשרות שנים של צבירה, והרווח מתחיל לייצר רווח משל עצמו. מדד S&P 500 סיפק לאורך עשורים תשואה שנתית ממוצעת של כ-10 אחוזים, וילד שמתחיל בגיל חמש עשוי להגיע לבגרות עם סכום גבוה בהרבה מזה שהופקד בפועל. הצד החינוכי משמעותי בפני עצמו: ילד שרואה תיק על שמו לומד מוקדם מושגים של סיכון, פיזור וסבלנות. (להרחבה: המושג החשוב ביותר בהשקעות ואיך הוא משפיע על ההשקעות שלכם?)
מנגד יש סיכונים אמיתיים. שוק המניות תנודתי, וילד שההורים פתחו לו תיק בשיא עשוי לראות אותו יורד בעשרות אחוזים בשנה חלשה. את ההחלטות מקבל ההורה בשם הילד, לעיתים מתוך אופנה או התלהבות רגעית מהראלי. רשות המסים הקוריאנית כבר סימנה סכנה נוספת: מסחר תכוף מדי בחשבון של קטין עלול להיחשב כחשבון "על שם מושאל", כלומר דרך של המבוגר להסתיר נכסים, מהלך שגורר חבות מס.
איך זה נראה במדינות אחרות
המודל הקוריאני מצטרף למגמה רחבה. בארצות הברית נהוגים חשבונות משמורת מסוג UGMA ו-UTMA, שבהם הורה מנהל נכסים עבור הילד עד גיל הבגרות, לצד תוכניות 529 המיועדות לחיסכון לחינוך בהטבת מס. בבריטניה קיים ה-Junior ISA, חשבון חיסכון והשקעה לילדים עם תקרת הפקדה שנתית של 9,000 ליש״ט, שהכספים בו נעולים עד גיל 18 וגדלים בפטור ממס. בכל המקרים הרעיון דומה: לנצל את המנוף של הזמן ולהצמיח נכס לצד הילד.
הזווית הישראלית
גם בישראל פועל מנגנון ממלכתי בדמות "חיסכון לכל ילד". המדינה מפקידה כ-58 שקל בחודש לכל ילד שמקבל קצבת ילדים, וההורים רשאים להכפיל את הסכום לכ-116 שקל בחודש. את הכסף אפשר לנתב למסלול מנייתי, לרבות מסלול עוקב S&P 500, ובבחירה נכונה ילד עשוי לצבור עד גיל 18 סכום של כמה עשרות אלפי שקלים. כאן צף גם פער חברתי מוכר: הורים אמידים נוטים למסלולים מנייתיים בסיכון גבוה יותר, בעוד משפחות מבוססות פחות בוחרות במסלולים סולידיים, והפער בתשואות מרחיב עם השנים את המרחק בין הילדים. (להרחבה: חיסכון לכל ילד - איפה כדאי להורים להשקיע לילדים?)
ההבדל המרכזי בין ישראל לקוריאה הוא במינון. חיסכון לכל ילד מפקיד סכומים קטנים וקבועים במסלול מנוהל, בעוד ההורה הקוריאני פותח תיק מסחר פעיל ובוחר מניות בעצמו. עבור מי ששוקל את המסלול המנייתי, כלים כמו קרנות סל על מדדים רחבים מציעים פיזור בעלות נמוכה, והם הבסיס שגם הילדים הקוריאנים מעדיפים. (להרחבה: איך משקיעים ב-S&P500 ומהן היתרונות בהשקעה במדד?)
השאלה שנשארת פתוחה היא אם ההרגל יחזיק. ילד שגדל עם תיק מניות על שמו עשוי להפוך למשקיע ממושמע יותר בבגרותו, או להפך, לצאת מוקדם מדי בירידה הראשונה. קוריאה, עם שיעור הילודה הנמוך בעולם ודור צעיר שמחפש דרך לבנות הון, מהמרת על האפשרות הראשונה בקנה מידה לאומי.
