השוכר תבע את בעל הדירה - "לא טיפל ברטיבות" - פסק הדין מפתיע

בעלי דירה באשדוד הבטיחו לשוכרים כי ייבוש הרטיבות יימשך כשבועיים. בפועל, מכונות הייבוש פעלו במשך כשנה. בית משפט השלום באשדוד חייב את בעלי הדירה לשלם לשוכרים 29,600 שקל, בתוספת 16 אלף שקל בגין שכר טרחה והוצאות משפט. התביעה שכנגד, שבה דרשו בעלי הדירה פיצוי על אובדן דמי שכירות, נדחתה.

הסכם השכירות נחתם על דירה ברחוב האלמוגים באשדוד, תמורת 4,900 שקל בחודש, לתקופה של 12 חודשים שהחלה באוגוסט 2022. השוכרים, מיכאל וויקטוריה ברכמן, הפקידו בידי המשכירים, אברהם וחנה כהן, ערובה במזומן של 14,700 שקל. סעיף בהסכם חייב את המשכירים להחליף את האמבטיה במקלחון, על רקע רטיבות שכבר הופיעה בקיר המפריד בין חדר המגורים לחדר הרחצה.

המקלחון הותקן באוגוסט 2022, אלא שהשיפועים לניקוז המים חסרו, ומים זלגו מתא המקלחת אל רצפת חדר הרחצה. ב-18 בספטמבר כתב מר ברכמן למר כהן בוואטסאפ: "האם המשיח יגיע לתקן? מקווה שיש לך דרכים להשפיע עליו", ובהמשך הוסיף: "המים עוד מעט יתחילו לחלחל בתחת לרצפה". התיקון בוצע ב-7 באוקטובר, אחרי שמים החלו לנזול מהדירה אל המחסן שמתחתיה.

כשנשאל על העיכוב בהזמנת בעל המקצוע, השיב מר כהן: "הכל נכון. אבל רצתי במיידי להביא את בעלי המקצוע מבלי להמתין מצידי. זה שקשה איתם ומשכו זמן זה יכול לקרוא גם לך ולכל אחד" (השגיאות במקור). השופט יהודה ליבליין דחה את ההסבר וקבע כי בעלי הדירה ביקשו לחסוך בעלויות ככל האפשר, וכי הנזילה למחסן היא שהאיצה את הטיפול בתקלה.

משבועיים של ייבוש לשנה של מכונות וצינורות

בנובמבר 2022 החלו להופיע כתמי עובש על הקירות, וב-16 בינואר 2023 הוצבו בדירה שתי מכונות ייבוש. ארבעה ימים קודם לכן הודיע מר כהן לשוכרים שהתהליך יימשך "בערך שבועיים", וכי המכונות יפעלו מסביב לשעון וישמיעו רעש הדומה לזה של ונטה.

הצינורות נפרסו לאורך הדירה ומנעו את סגירת דלתות חדרי השינה וחדר הרחצה, וכן את סגירת אחד החלונות. גב' ברכמן תיארה בחקירתה את החיים בדירה: "את משלמת כל חודש סכום גדול, ואת לא יכולה להתקלח, אין לך מקום, בהמשך אפילו פרטיות לא היה כשהיו צינורות אז דלתות השירותים היו פתוחים... הקור בדירה. זה היה עם מעיל וכפפות והרעש מהמכונות ישנו בסלון עם השמיכה מעלינו".

השמאי רון בן סימון, מטעם השוכרים, ביקר בדירה ב-30 בינואר 2023 ומצא סימני רטיבות משמעותיים בכל חלקיה, בגובה של עד כ-40 סנטימטר מעל הפנלים, לצד עובש, פטריות וריח המאפיין רטיבות. השמאי קלוד סולטן, מטעם המשכירים, תיעד כתמי רטיבות בגובה של כ-20 סנטימטר ואישר בחקירתו את קיומם של סימני עובש.

במהלך חקירתו התבקש מר כהן להסביר מה השיב לשוכרים בנוגע לרעש המכונות. השופט עצר את החקירה ורשם בפרוטוקול כי הנתבע מתחמק מהשאלה. בהמשך נשאל מדוע נמנע מהשכרת הדירה אחרי שהשוכרים עזבו, והשיב: "במצב שהמייבשים עובדים אף שוכר לא יכניס את עצמו לתוך".

על התשובה הזאת כתב השופט כי מר כהן הודה למעשה שהדירה הייתה בלתי ראויה למגורים, וכי אין הבדל בין שוכר שכבר מתגורר בה לבין שוכר פוטנציאלי. בית המשפט דחה גם את הטענה שהשוכרים יכלו למצוא בעצמם פתרונות לפריסת מערכת הייבוש ולחדירת הקור. האחריות לספק תנאי מגורים ראויים, נקבע, הוטלה על בעלי הדירה.

• השוכרת לא שילמה, סירבה לפנות - והמשכירה רצתה שהחוב לא ייעלם
• הערה קטנטנה בתשריט עלתה למשכירה 198 אלף שקל

משך הייבוש היה אחד הנתונים המרכזיים בהכרעה. השמאי מטעם המשכירים מצא את המכונות פועלות גם בביקורו השני בדירה ביולי 2023, ובכתב התביעה שכנגד שהגישו בני הזוג כהן בדצמבר אותה שנה נכתב שהמכונות עדיין פעלו.

"מכונות הייבוש לא פעלו שבועיים כמובטח, אף לא חודשיים, אלא תקופה של כשנה, שלמעשה מכסה את תקופת השכירות עד תומה", קבע השופט. ההכרעה נשענה גם על חוק השכירות והשאילה, המחייב משכיר להעמיד דירה המתאימה למטרה שלשמה הושכרה, ועל פסיקה שלפיה רטיבות ועובש עלולים ליצור סיכון בלתי סביר לבריאות השוכרים. היקף החובות המוטלות על בעל הדירה מפורט במדריך זכויות שוכרי דירות בתיקונים, בפיקדון ובפינוי.

המשכירים טענו כי השוכרים תרמו להיווצרות הנזק משום שהמשיכו להשתמש במקלחון גם אחרי שהתבקשו להימנע מכך עד לתיקון. השופט קבע שמדובר ביומיים בלבד, וכי המשכירים נמנעו מהצגת חוות דעת שתראה כמה מים זלגו בכל יום של שימוש סביר. לדבריו, גם אם הייתה לשוכרים תרומה כלשהי לנזק, היא הייתה חלקית ביותר.

84 אלף שקל נתבעו, 29,600 שקל נפסקו

השוכרים דרשו פיצוי של 84,339 שקל, אך כבר במהלך הדיון העיר בית המשפט כי סכום רכיבי התביעה הגיע ל-56,390 שקל, ובתוספת הערובה במזומן ל-71,090 שקל. הפער נותר ללא הסבר בתצהירים ובסיכומים.

בפועל נפסקו 10,000 שקל בגין עוגמת נפש, אחרי שהשופט קבע כי כמעט בכל תקופת המגורים התמודדו השוכרים עם תקלה בדירה. לכך נוספו השבת הערובה בסך 14,700 שקל, שהגיעה עם הפרשי הצמדה וריבית ל-17,600 שקל, ופיצוי חלקי של 2,000 שקל עבור הוצאות הובלה ותיווך.

• נהג בשלילה ולא ידע: הפניקס תשלם 42 אלף שקל
• 26 חודשי מילואים: טענת הקושי התפעולי של כללית התהפכה נגדה

הרכיב הגדול ביותר בתביעה נדחה. גב' ברכמן, מורה במקצועה, דרשה 20,845 שקל בגין ימי עבודה ושעות שקוזזו משכרה, בעקבות צרידות שנגרמה לטענתה מהקור שחדר לדירה. בית המשפט קבע כי הוכחת נזק רפואי מחייבת חוות דעת של מומחה. תעודת הרופא התעסוקתי שהוגשה המליצה להגביל את משרתה ל-19 שעות שבועיות, אך לא קשרה בין הרטיבות לבין הצרידות. גם תלושי שכר, דוחות נוכחות ואישורי מעסיק על ניצול ימי מחלה חסרו בתיק.

דרישות נוספות בגין שירותי מנוף, נזק לריהוט, החלפת מנעולים, ארנונה ועמלות ביטול המחאות נדחו בשל היעדר קבלות או תחשיב מספק. השופט קבע גם כי השוכרים היו נדרשים לשלם על הובלה ותיווך בתום שנת השכירות בכל מקרה, ולכן הפרת ההסכם הקדימה את ההוצאה אך לא יצרה אותה. התנאים המאפשרים לשוכר לעזוב במהלך תקופת השכירות מפורטים בכתבה על יציאה מוקדמת מחוזה שכירות.

התביעה שכנגד שהגישו בעלי הדירה נדחתה במלואה, כולל הדרישה לתשלום דמי שכירות עבור חודשים שמעבר לתקופת החוזה. בית המשפט חייב אותם לשלם לשוכרים 29,600 שקל בתוך 30 יום, וכן 16 אלף שקל בגין שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.