שבועיים אחרי פיטורי 620 עובדים - אושרה הכפלת השכר למנכ״לי מאנדיי

רוב של 94% מבעלי המניות של מאנדיי (MNDY) אישר באסיפה השנתית את חבילת התגמול החדשה לשני המנכ״לים המשותפים, רועי מן וערן זינמן. התגמול השנתי של כל אחד מהם יטפס מרמה של כ-7.2 מיליון דולר, שנשמרה פחות או יותר מאז ההנפקה ב-2021, לכ-14 מיליון דולר עד 2029. הכפלה מלאה, בפריסה של שלוש שנים.ההנהלה המנותקת של מאנדיי - שולחים הביתה מאות עובדים ומבקשים תוספת שכר של מיליונים

שבועיים קודם לכן הודיעה החברה על פיטורי 620 עובדים, כ-20% מכוח האדם הגלובלי שלה, כ-350 מהם בישראל. ההנהלה הציגה את הצעד כהתאמה של הארגון לעידן סוכני הבינה המלאכותית יותר מאשר כגזירת התייעלות, והבטיחה למשקיעים שיפור בשולי הרווח כבר השנה.

מענקי המניות לכל מנכ״ל יעלו מכ-7 מיליון דולר כיום לכ-9.5 מיליון ב-2027, כ-13 מיליון ב-2028 וכ-13.65 מיליון ב-2029. במקביל תטפס המשכורת החודשית לכ-110 אלף שקל, עלייה של 19%, ותמשיך ל-115 אלף ולאחריה ל-120 אלף שקל. המענק השנתי במזומן נקבע ליעד של משכורת שנתית מלאה, ובעמידה בביצועים גבוהים מהיעדים הוא עשוי להגיע לכפליים.

המניה איבדה שלושה רבעים מערכה

מניית מאנדיי נסחרת סביב 73 דולר, אחרי צניחה של כ-77% משיא של כ-320 דולר ב-2025. שווי השוק התכווץ לכ-3 מיליארד דולר, רמה שמשקפת מכפיל הכנסות נמוך משניים על התחזית השנתית.

ברבעון הראשון של השנה רשמה החברה הכנסות של 351 מיליון דולר, צמיחה של 24%, רווח תפעולי של כ-20 מיליון דולר ורווח נקי של 28 מיליון. התחזית לכל 2026 עומדת על הכנסות של כ-1.47 מיליארד דולר, צמיחה של כ-20%, עם תזרים מזומנים חופשי של 280 עד 290 מיליון דולר. הפער בין ביצועים עסקיים סבירים לבין התמחור בשוק נובע מחשש עמוק יותר: בבדיקה שנערכה השנה בקרב 17 חברות תוכנה בענן קיבלה מאנדיי את הציון הנמוך ביותר בעמידות מול סוכני AI, בין היתר בגלל כוח תמחור חלש ועומק אינטגרציות מוגבל (להרחבה: פיטורי הענק במאנדיי - טוב או רע למניה?).

מי מחזיק במניות ומי מחזיק בשכר

עובדי הייטק מקבלים יחידות מניה חסומות כתחליף שכר, ולכן צניחה של 77% מתורגמת אצלם לקיצוץ ממשי בהכנסה השנתית. בכירים מקבלים מניות ואופציות כתוספת מעל שכר גבוה ממילא, ובמאנדיי מימשה קבוצת המנהלים מאז ההנפקה מניות בהיקף של כחצי מיליארד דולר. מן מחזיק כ-11.5% מהחברה וזינמן כ-4.1%, כך שהם ממילא בעלי האינטרס הגדולים בהתאוששות המניה.

בהייטק הישראלי מפוטרים כיום בין אלף ל-1,500 עובדים בחודש, כלומר 12 עד 18 אלף בשנה מתוך כ-400 אלף מועסקים בענף, והערכות בשוק מדברות על צמצום של 25% עד 30% מכוח האדם בתוך כמה שנים. הפגיעה מתרכזת בניהול ביניים, בבדיקות תוכנה, בתמיכה ובשיווק, בעוד הביקוש לאנשי בינה מלאכותית ולמנהלי מוצר ממשיך לעלות (להרחבה: בדיקה: מה היקף המפוטרים בהייטק ומה יהיה בהמשך?).

כשבעלי מניות בולמים חבילות שכר

בטאואר אישרו בעלי המניות העלאה צנועה בשכר הבסיס של המנכ״ל, מכ-1.03 מיליון דולר לכ-1.08 מיליון, ודחו את הבקשה להכפיל את תקרת התגמול ההוני מ-7.1 מיליון דולר ל-14.1 מיליון, וזאת אחרי שהמניה זינקה פי שישה בשלוש שנים (להרחבה: בעלי המניות בטאואר עצרו את חבילת התגמול למנכ״ל). במאנדיי ההצבעה הלכה בכיוון ההפוך.

שני המייסדים מחזיקים יחד כ-15.6% מההון ומצביעים בעצמם, ולכן הצבעת מחאה בחברה כזו זקוקה לרוב גדול הרבה יותר מקרב שאר בעלי המניות. בטאואר, שבה נעדר גרעין שליטה, המוסדיים לבדם קובעים את התוצאה.

• מניית מאנדיי נופלת; החברה צומחת ב-22% אבל מאכזבת בתחזית להמשך
• ההנהלה המנותקת של מאנדיי - שולחים הביתה מאות עובדים ומבקשים תוספת שכר של מיליונים

חלק מהמענקים מותנה בעמידה ביעדים, ולכן הסכומים המלאים יגיעו לכיסי המנכ״לים במידה שהחברה תעמוד ביעדי הצמיחה והרווחיות שהציבה.