בדיקה: מה היקף המפוטרים בהייטק ומה יהיה בהמשך?

גל הפיטורים בהייטק כבר מזמן חורג מכמה חברות חלשות שנגמר להן הכסף. מתחילת השנה נרשמו סבבי קיצוץ בחברות גדולות, ותיקות ורווחיות, לצד סטארט-אפים ומרכזי פיתוח מקומיים של חברות בינלאומיות. השאלה שמתחילה לרחף מעל הענף היא האם מדובר בהתאמה מחזורית, או בתחילת שינוי עמוק יותר בשוק העבודה של ההייטק הישראלי. חדוה בר, יו"ר איטורו, היתה האחרונה שסיפקה תחזית אימים, אבל בחודשים האחרונים יש הערכות רבות על ירידה דרמטית בשיעור המועסקים. הפסימיים מדברים על ירידה של 25%-30% בהיקף העובדים תוך שנים בודדות. הערכה כזו נשמעת קיצונית, אבל היא מתחברת לשני כוחות שפועלים במקביל. הראשון הוא AI, שמאפשר לחברות לבצע יותר משימות עם פחות עובדים. השני הוא שער הדולר הנמוך מול השקל, שמייקר את השכר הישראלי עבור חברות שמכניסות בדולרים ומשלמות בשקלים.
להרחבה: שער הדולר

בהייטק הישראלי מועסקים כיום בערך 400 אלף עובדים, תלוי בהגדרת הענף: חברות תוכנה, סייבר, שבבים, פינטק, מרכזי פיתוח, תפקידי מוצר, שיווק, מכירות ותמיכה. בפועל, אנשי טכנולוגיה מהווים כמחצית עד 70% מהמספר הכולל של העובדים שכן בחברות טכנולוגיה יש אנשי מכירות, מזכירות, אנשי כספים ותפקידים נוספים שאינם הייטק קלאסי. אם תחזית של פגיעה ב-25% מהעובדים תתקרב למציאות, מדובר בכ-100 אלף משרות. מספרים כאלו הם משבר גדול להייטק ומשבר גם במשק כולו.

בדיקת ביזפורטל חושפת כי היקף הפיטורים בהייטק מתחילת השנה בשוק המקומי מגיע לקצב של 1,000 עד 1,500 עובדים בחודש - 12 עד 18 אלף איש בשנה, בין 3% ל-4% מהעובדים בהייטק. סכמנו את כל הפרסומים על פיטורים בחברות ישראליות ובגופים עם פעילות מקומית ניטרלנו את העובדים בחברות ישראליות גלובליות (אמדוקס וויקס) שיפוטרו בחו"ל והערכנו את הפיטורים מתחת לרדאר או בחברות קטנות בשוק המקומי כדי להגיע לקירוב מיהמן. המפסרים גדולים, אבל זו לא קטסטרופה. החשש הגדול שהקצב יגדל והוא גדל בחודשים האחרונים.

הסיבה העיקרית היא ה-AI. ה-AI פוגע קודם בשכבות הביניים. חברות מצמצמות מנהלים, אנשי QA, תפקידי תמיכה, שיווק, תוכן, תפעול ולעיתים גם פיתוח כללי. במקביל, הן ממשיכות לגייס מומחי AI, סייבר, תשתיות, דאטה ומנהלי מוצר חזקים. כלומר, שוק העבודה מתכווץ בחלק מהתפקידים ומתרכז סביב עובדים בעלי תפוקה גבוהה יותר.

שער הדולר כאמור מכביד - עובד ישראלי שמרוויח בשקלים הפך יקר יותר עבור חברה שמודדת הכנסות בדולרים. בחברות עם פעילות גלובלית, ההשוואה מול פולין, הודו, רומניה או פורטוגל נעשית פשוטה יותר: אותו תקציב קונה יותר עובדים מחוץ לישראל. לכן חלק מהחברות אינן סוגרות פעילות, אלא מזיזות את הצמיחה הבאה החוצה. גם ההשוואה מול עובד בארה"ב הופכת את העובד האמריקאי למועדף מבחינה כלכלית.  

ההייטק הישראלי עדיין חזק, מייצא, מגייס הון ומייצר חברות גדולות. אבל הוא נכנס לתקופה שבה צמיחה בהכנסות כבר אינה מבטיחה צמיחה במספר העובדים בישראל. זה שינוי חשוב: חברות יכולות להיות יעילות יותר, רווחיות יותר ודלות יותר בכוח אדם.

כל הכתבות בביזפורטל על פיטורים

נבואת הזעם של פיטורי רבע מעובדי הענף רחוקה ממימוש. אבל הכיוון ברור: אם קצב הקיצוצים ימשיך לעלות, ואם AI ושער החליפין ימשיכו לעבוד יחד נגד עלות העובד הישראלי, 2026 עשויה להפוך לשנה שבה ההייטק המקומי מגלה שהוא זוהר רק לחלק מהעובדים - חלק אחר ימצא את עצמו בחוץ.