מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין (צילום: חנה טייב)
מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין (צילום: חנה טייב)

רשות החדשנות ומשרד האוצר בתוכנית חירום: מיליארד שקל לחברות הייטק שנפגעו מירידת הדולר

התחזקות השקל מצמצמת את קופות הסטארטאפים: מסלול מענקים מהיר של עד 15 מיליון שקל לחברה ינסה להאריך את אופק השרידות הכלכלי של חברות בשלבים מוקדמים; התנאי לקבלת הכסף: תשובות תוך 4 שבועות, לצד התחייבות להבאת מימון משלים

ענת גלעד | (1)

מגזר ההייטק המקומי מתמודד בחודשים האחרונים עם אתגר פיננסי מורכב בעקבות התחזקות השקל: רשות החדשנות ומשרד האוצר הודיעו הבוקר על השקת מסלול מענקים מואץ בהיקף של מיליארד שקל. התוכנית מיועדת לסטארטאפים וחברות בצמיחה מוקדמת, אשר מודל הפעילות שלהן נפגע בשל הפיחות המתמשך בשער הדולר - מצב שקיצר משמעותית את אופק השרידות הכלכלית שלהן.

בעוד שגיוסי ההון וההכנסות של החברות מבוצעים בדולרים, רוב ההוצאות שלהן - ובראשן משכורות העובדים בישראל ותשלומי השכירות - משולמים בשקלים. התחזקות השקל אל מול המטבע האמריקאי שחקה את כוח הקנייה של הקופות הדולריות, ודחפה חברות רבות לעבר קו אדום של פחות מ-12 חודשי נזילות.

היקף התנועה בשער מסביר את עוצמת הפגיעה. מאז תחילת 2025 התחזק השקל בכ-20% מול הדולר, כשהשער יורד מסביבות 3.65 שקלים לדולר לרמות של קרוב ל-2.90 שקלים, הרמה החזקה ביותר של המטבע המקומי זה יותר משלושה עשורים. עבור חברה שגייסה 20 מיליון דולר בשער הישן, המשמעות היא שאותה קופה עצמה שווה כיום כ-15 מיליון שקל פחות במונחי כוח קנייה מקומי, בלי שדבר השתנה בפעילות העסקית שלה.

כדי למנוע גיוסי חירום בשווי נמוך ולשמור על יציבות התעסוקה, המדינה מציעה כעת גשר פיננסי זמני. המסלול החדש מבטיח הליך בדיקה מזורז של 4 שבועות בלבד, במטרה להזרים לשוק נזילות מיידית שתספק לחברות אוויר לנשימה למשך כ-6 חודשים נוספים.

אלו תנאי הזכאות המרכזיים של התוכנית:

גובה המענק: עד 15 מיליון שקל לחברה, שיכסו בין 33% ל-50% מתקציב המו"פ המאושר.

חובת מימון משלים: חברות שיאושרו יידרשו לגייס את יתרת התקציב ממקורות פרטיים (משקיעים, הסכמי SAFE או הלוואות) תוך זמן קצר.

אופק הישרדות: התוכנית פתוחה רק לחברות בעלות אופק שרידות כלכלי של פחות מ-12 חודשים, שהוצאותיהן עולות על הכנסותיהן.

זיקה לישראל ולדולר: חברות המבוססות על הכנסות יידרשו להוכיח כי לפחות 50% מהכנסותיהן הן במטבע חוץ, בעוד שלפחות 50% מהוצאות החברה מבוצעות בשקלים בישראל. היקף ההוצאות השנתי של החברה חייב לנוע בין 1.5 מיליון ל-100 מיליון שקל.

"מלכודת המט"ח של ההייטק"

בשוק ההון ובסביבת ההייטק עוקבים בדאגה אחר השחיקה ברווחיות החברות. אנליסטים בשוק מסבירים כי התוכנית הנוכחית היא עזרה ראשונה חיונית, אך היא מדגישה את עומק האתגר שאליו נקלעו החברות בעקבות תנודות המט"ח.

אנליסטים מסבירים כי חברות סטארטאפ רבות מנהלות את תקציבן בדולרים, אך בפועל - 'רצפת הייצור' שלהן, קרי המהנדסים ואנשי הפיתוח בישראל, מתומחרת בשקלים. כאשר הדולר נחלש, כוח הקנייה של הכסף שגויס בסבבים קודמים פשוט מצטמצם. חברה שחזתה אופק פעילות של שנה וחצי, מגלה פתאום שהקופה שלה תתרוקן מהר מהצפוי, והמהלך של רשות החדשנות נועד לעצור בדיוק את הדינמיקה הזו.

על פי הודעת הרשות, המסלול המהיר יאפשר לחברות איכותיות שנקלעו למצוקת נזילות טכנית בשל פיחות השער, לקבל הגנה וגישור פיננסי מהיר כדי להמשיך לפעול ולשמר את העובדים שלהן בישראל, מתוך הבנה שההייטק הוא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק.

בגופי המימון מדגישים כי התוכנית נבנתה במודל של חלוקת סיכונים ולא כ"כסף חינם". דרישת המאצ'ינג נחשבת לקריטית, שכן המדינה מוכנה לתרום חלק מהסכום, אך השוק הפרטי והמשקיעים הקיימים חייבים להביע אמון בחברה ולהשלים את היתרה, במטרה לתמוך בחברות שיש להן היתכנות כלכלית אמיתית.

בסביבת השוק מעריכים כעת כי המבחן הגדול של התוכנית יהיה מהירות הביצוע. אם המערכת הממשלתית אכן תצליח לספק תשובות סופיות בתוך 4 שבועות, הדבר עשוי להעניק ליזמים את השקט הדרוש לצליחת תקופת התנודתיות הנוכחית בשווקים.

חדשנות - כנסו והחכימו

מיליארד שקל הוא סכום חריג ביחס לכלים הרגילים של הרשות, שתקציבה השנתי עומד על כ-2.2 מיליארד שקל אחרי גידול של כ-15%, כך שהמסלול החדש שקול לכמחצית התקציב השוטף. הרקע לסדר הגודל הזה הוא משקל הענף במשק: ההייטק מהווה כ-18% מהתוצר, אחראי לכמחצית מצמיחת המשק בשנה החולפת, ויצוא הענף הגיע לכ-85 מיליארד דולר, קרוב ל-58% מכלל היצוא הישראלי. אומדנים כלכליים מלמדים שייסוף של 1% בשקל מתגלגל בתוך כשנתיים לירידה של כ-0.8% ביצוא ולכ-0.3% פחות מועסקים, כך שתנועה בסדר גודל של עשרות אחוזים בשער נוגעת הרבה מעבר לתזרים של סטארטאפ בודד. במקביל, גיוסי ההון של החברות הישראליות טיפסו בכ-30% והסתכמו בכ-14.6 מיליארד דולר, כך שהמצוקה שהתוכנית מטפלת בה נובעת מהשער יותר מאשר מיובש בהון הזמין. להרחבה: הדולר נפל - וישראל מגלה את המחיר של שקל חזק מדי, וגם אסון שער החליפין: שקל חזק, משק חלש.

קיראו עוד ב"בארץ"

הוספת תגובה
1 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    NRMG 26/07/2026 17:25
    הגב לתגובה זו
    למה רק מיליארדבנט נתן לערבים 53 מיליארד. איפה הצדק