הממשלה אישרה חבילת סיוע של 1.2 מיליארד שקל להייטק וליצואנים
עיקר החבילה יופנה למענקים לחברות הזנק וצמיחה, לצד השקעות בציוד מתקדם, קידום היצוא והכשרת עובדים. במקביל יוקם צוות שיבחן הקלות במיסוי וברגולציה לקראת תקציב 2027
הממשלה אישרה תוכנית סיוע בהיקף של כ־1.2 מיליארד שקל לחברות הייטק, ליצואנים ולמפעלי תעשייה, על רקע התחזקות השקל והחשש מפגיעה בכושר התחרות של המשק הישראלי. התוכנית גובשה במשרד האוצר בשיתוף רשות החדשנות, לאחר דיונים עם נציגי התעשייה וההייטק. עיקר הסכום, מיליארד שקל, יועבר לרשות החדשנות לצורך מענקים לחברות מחקר ופיתוח בשלבי הזנק וצמיחה מוקדמת. המענקים יינתנו במסלול מהיר ובכפוף להשקעה מקבילה מצד החברות או משקיעים פרטיים.
באוצר מסבירים כי מטרת הסיוע היא לאפשר לחברות להגיע לאבן הדרך המימונית הבאה ולמנוע צמצום פעילות או העברת עובדים וקניין רוחני לחו״ל. הדגש יושם על חברות שמתקשות להשלים סבבי גיוס בתנאי השוק הנוכחיים, אך מחזיקות בפעילות מחקר ופיתוח בישראל.
סיוע לתעשייה וליצואנים
לצד התמיכה בהייטק, יוקצו 175 מיליון שקל למסלולי מענקים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. הכסף ישמש להשתתפות בעלות רכישת ציוד ומכונות ולהטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות במפעלים. 20 מיליון שקל נוספים יופנו להרחבת פעילות מינהל סחר חוץ ומכון היצוא. מחצית מהסכום תשמש להתקשרות עם מכון היצוא, והיתרה לפעילות קידום יצוא, ובה בין היתר ייעוץ לחברות, הכשרות, הקמת ביתנים בתערוכות בינלאומיות והרחבת פעילות הנספחים הכלכליים בחו״ל.
התוכנית כוללת גם 5 מיליון שקל למענקים לחברות המבקשות להיכנס לשווקים חדשים. בנוסף, 10 מיליון שקל יוקצו להכשרות מקצועיות בשיתוף מעסיקים, באמצעות מענקים לחברות שיכשירו עובדים חדשים או ישדרגו את הכישורים של עובדים קיימים ויתחייבו להמשיך להעסיקם.
צוות נוסף יבחן מיסוי ורגולציה
הסיוע התקציבי מיועד לשנת 2026, אך במקביל יוקם צוות בהובלת משרד האוצר ורשות החדשנות שיבחן צעדים נוספים לקראת תקציב 2027. הצוות יתמקד בהשוואת תנאי הפעילות של חברות בישראל לאלה הנהוגים במדינות מתחרות. בין היתר ייבחנו סוגיות של מיסוי, רגולציה, תמריצי השקעה והיכולת של ישראל למשוך יזמים ומשקיעים. מסקנות הצוות אמורות להיות מוגשות בתוך 150 יום ולשמש בסיס לרפורמות שיוכלו להיכלל בתקציב הבא.
המהלך מגיע לאחר שחברות הייטק ויצואנים התריעו כי התחזקות השקל שוחקת את הכנסותיהם במונחים שקליים, בעוד חלק גדול מהוצאות השכר והפעילות נותר מקומי. בתעשייה טוענים כי השילוב בין מטבע חזק, עלויות מימון גבוהות ותחרות בינלאומית מקשה על הרחבת פעילות בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ מסר כי התוכנית גובשה לאחר פגישות עם עשרות נציגים מענפי ההייטק והתעשייה. לדבריו, “1.2 מיליארד שקלים שעוברים לחיזוק ענף ההייטק והתעשייה הם פרי עבודה מקצועית ויסודית שבחנה את הצרכים ואת יעילות הסיוע מצד המדינה”. הוא הוסיף כי להערכתו, ההשקעה “תחזיר את עצמה כשהיא תשמור על מדינת ישראל כמובילה בתחום וכיוצרת טכנולוגיה מתקדמת”.
