שלושה ילדים, שתי דירות ועסק משפחתי - כך ירושה של מיליונים הופכת למלכודת

דירת ההורים שווה 3.6 מיליון שקל. דירה להשקעה שווה 2.1 מיליון, העסק המשפחתי הוערך ב-2.4 מיליון, ובחשבון הבנק ובתיק ניירות הערך יש עוד 900 אלף. סך הכל 9 מיליון שקל, ולכל אחד משלושת הילדים מגיע שליש: 3 מיליון בדיוק. החשבון מסתבך ברגע שמנסים לתרגם אותו לנכסים.

אף אחד מארבעת הרכיבים אינו שווה 3 מיליון שקל. הבת גרה עם משפחתה בדירת ההורים כבר שמונה שנים. הבן הבכור מנהל את העסק מאז שהאב חלה. הבן השלישי חי בחו"ל ורוצה כסף נזיל. שליש לכל אחד נשמע הוגן, עד שמבינים מה זה עושה בפועל: כל אחד מהשלושה הופך לבעלים של שליש מכל נכס בנפרד.

כשאין צוואה, החוק מחלק אחוזים ולא נכסים

חוק הירושה משנת 1965 קובע סדר יורשים קשיח. בן או בת הזוג של הנפטר נוטלים את מיטלטלי משק הבית המשותף, כולל הרכב המשפחתי, ובנוסף מחצית מיתרת העיזבון. המחצית השנייה מתחלקת שווה בשווה בין הילדים. רק כשאין ילדים ואין להם צאצאים עוברת הירושה להורי הנפטר ואחריהם לאחיו.

ילד שנפטר לפני ההורה מוריש את חלקו לצאצאיו, כלומר לנכדים, וחלק אחד בעיזבון מתפצל בבת אחת לשניים או שלושה בעלים חדשים. הורשה שמדלגת על דור ומגיעה ישירות לנכדים מכניסה שיקולים אחרים לגמרי, ובראשם מספר הבעלים שכל נכס נושא על גבו.

המסמך שמכריז מי היורשים נקרא צו ירושה, וניתן על ידי הרשם לענייני ירושה כשאין צוואה. כשיש צוואה מבקשים במקומו צו קיום צוואה. שניהם קובעים מי היורשים ובאיזה חלק יחסי, ולא מי מקבל את הדירה ומי מקבל את העסק. גם צוואה מפורטת לא תמיד שורדת את הבדיקה: בית המשפט הכשיר צוואה של אב ל-11 ילדים ופסל דווקא את הסעיף שקבע מי מקבל מה.

בעלות משותפת בחלקים שאינם מסומנים בשטח נקראת בעלות במושע, וזה בדיוק מה שהצו יוצר. שלושת האחים רשומים יחד על דירת ההורים, שליש כל אחד. השכרה דורשת הסכמה. מכירה דורשת הסכמה. שיפוץ דורש הסכמה וגם תשלום. הבת שגרה בפנים עשויה להידרש לשלם לאחיה דמי שימוש ראויים, והבן שבחו"ל מגלה שהשליש שלו שווה על הנייר 1.2 מיליון שקל ובפועל אין דרך לפדות אותו בלי שני האחרים.

הסכם חלוקת עיזבון, והנקודה שבה הוא מתחיל לעלות כסף

היורשים רשאים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת מזו שכתובה בצו. ההסכם הזה נקרא הסכם חלוקת עיזבון, והוא מאפשר לבת לקחת את דירת ההורים בשלמות, לבכור לקחת את העסק ולשלישי לקחת את דירת ההשקעה ואת הכסף. היתרון שלו חורג משלום בית. סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין קובע שחלוקה ראשונה של נכסי עיזבון בין יורשים אינה נחשבת מכירה, ולכן אין בגינה מס שבח ואין מס רכישה.

לפטור הזה שני תנאים. הראשון: זו צריכה להיות החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון, כלומר לפני שהנכסים נרשמו על שם היורשים והחלו לעבור ביניהם. השני: אם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף או בשווה כסף שאינו נכס מנכסי העיזבון, רואים את החלק שבגינו ניתנה התמורה כאילו נמכר. כסף שכבר היה בעיזבון עובר בין האחים בלי אירוע מס. כסף שאח מוציא מהכיס שלו יוצר עסקה.

הבת לוקחת את דירת ההורים ב-3.6 מיליון, כלומר 600 אלף שקל מעל השליש שלה. הבן השלישי לוקח את דירת ההשקעה ב-2.1 מיליון ואת 900 אלף השקלים הנזילים, ומגיע בדיוק ל-3 מיליון. הבכור לוקח את העסק ב-2.4 מיליון ונשאר חסר 600 אלף. כל הכסף הנזיל של העיזבון כבר חולק, ולכן את ה-600 אלף שהבת חייבת לאחיה היא תגייס במשכנתה. ברגע שהם עוברים, אותם 600 אלף שקל בדירה נחשבים מכירה: הבכור עלול להתחייב במס שבח על החלק הזה, והבת משלמת מס רכישה. אם יש בבעלותה דירה נוספת, השיעור הוא 8% והחשבון עומד על 48 אלף שקל.

• דירה בירושה עמדה ריקה 30 שנה - ואז הגיעה הפתעת מס השבח
• האחיינים ניסו לקבל ירושת הדודה בת ה-90 בית המשפט החליט אחרת

הסכום שהיה סוגר את הפער הוא 2.7 מיליון שקל נזילים. אותם שני נכסי נדל"ן ואותו עסק, אבל עם 2.7 מיליון במזומן ובניירות ערך, מביאים את העיזבון ל-10.8 מיליון ואת השליש ל-3.6 מיליון. הבת מקבלת את דירת ההורים. הבכור מקבל את העסק ועוד 1.2 מיליון. השלישי מקבל את דירת ההשקעה ועוד 1.5 מיליון. שלושתם יוצאים עם נכסים שלמים, שקל חיצוני אחד אינו נכנס, ואירוע המס נמנע. הרכיב הנזיל בעיזבון הוא מה שקונה את החופש לחלק נכסים במקום אחוזים.

יורש אחד רוצה למכור, השניים האחרים לא

סעיף 37 לחוק המקרקעין נותן לכל שותף בנכס את הזכות לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת, והסכמת השותפים האחרים אינה נדרשת. אח אחד מתוך שלושה מספיק כדי להתחיל את ההליך, ורישום שלושה אחים על אותה דירה הוא הסדר זמני מטבעו.

בית המשפט מעדיף פירוק בדרך של חלוקה בעין, כלומר חלוקה פיזית של הנכס, ורשאי להוסיף תשלומי איזון כדי לגשר על פערי שווי בין החלקים. דירת ארבעה חדרים אינה ניתנת לחלוקה כזו. אז נכנס סעיף 40: הנכס נמכר והפדיון מתחלק, והמכירה נעשית בדרך שבה נמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, אלא אם בית המשפט קובע דרך יעילה וצודקת יותר. מכירה כזו מניבה בדרך כלל פחות ממחיר השוק.

כל עוד הנכס עדיין בעיזבון ולא נרשם על שם היורשים, קיים מסלול טוב יותר. סעיף 113 לחוק הירושה קובע שנכס שאינו ניתן לחלוקה יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שהמחיר אינו נמוך משוויו בשוק החופשי. בפועל האחים מתמחרים ביניהם, והזוכה מקבל את הנכס כשההפרש נזקף כנגד חלקו בעיזבון. אם אף יורש אינו מוכן לרכוש, הנכס נמכר והפדיון מתחלק. ההפרש בין המסלול הזה לבין מכירה כפויה לקונה זר נמדד במאות אלפי שקלים.

העסק המשפחתי הוא המקרה שאין לו פתרון בחוק

בחוק הירושה יש סעיף שמטפל בדיוק בנכס שפירוקו הורס אותו, אבל הוא חל על משק חקלאי בלבד. סעיף 114 קובע שמשק חקלאי שחלוקתו תפגע ביכולתו לפרנס משפחה יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את יתר היורשים אם שווי המשק עולה על המגיע לו מהעיזבון. מוסך, מפעל, משרד רואי חשבון או חברת הובלות נשארים מחוץ להסדר הזה ונופלים חזרה לסעיף 113, כלומר להתמחרות בין האחים.

• ליקווידיטי נגד OpenWeb: "הסתירה שמיקרוסופט הפסיקה את ההתקשרות"
• באוצר ממליצים: בלי מס על הבינה המלאכותית

שווי העסק הוא השאלה שמפוצצת את השולחן, כי התשובה תלויה במי שמנהל אותו. עסק שהרווחיות שלו נשענת על קשרי הלקוחות של הבכור שווה סכום אחד כשהוא נשאר וסכום נמוך בהרבה כשהוא הולך. שני האחים רואים מקור הכנסה שהם בעלים של שני שלישים ממנו, והבכור רואה נכס שהוא בנה במשך 20 שנה. המשכורת שהוא מושך הופכת לסלע מחלוקת, מפני שכל שקל שנרשם כשכר יורד מהרווח שמתחלק בשלושה.

כשהאחים תקועים, בית המשפט או הרשם רשאים למנות מנהל עיזבון שירכז את הנכסים, יסלק חובות וינהל את החלוקה. שכר הטרחה שלו יוצא מכספי העיזבון, כלומר מהכיס של היורשים עצמם, ובתיק אחד מנהל עיזבון ביקש 1.5 מיליון שקל שכר טרחה ובית המשפט נדרש להכריע בבקשה. בינתיים העסק ממשיך לעבוד בלי החלטות אסטרטגיות ובלי בעלים מוסכם.

מתי בכל זאת משלמים מס

עצם קבלת הירושה אינה אירוע מס. מס עיזבון בוטל בישראל בשנת 1981, ומאז אין בישראל מס ירושה. הכסף, הדירות והמניות בעסק עוברים ליורשים בלי תשלום למדינה. המס מופיע במכירה, והכלל שם הוא שהיורש נכנס לנעליו של המוריש: יום הרכישה ושווי הרכישה לצורך חישוב השבח הם אלה של ההורה, ולא יום הפטירה. דירה שנרכשה ב-1995 ב-320 אלף שקל ונמכרת היום ב-2.1 מיליון נושאת שבח שנמדד מאותם 320 אלף.

הפטור ממס שבח במכירת דירה שהתקבלה בירושה מותנה בשלושה תנאים שצריכים להתקיים יחד: המוכר הוא בן זוג של המוריש, צאצא שלו או בן זוג של צאצא; המוריש היה ערב פטירתו בעלים של דירת מגורים אחת בלבד; ואילו היה בחיים ומוכר את הדירה, הוא היה זכאי לפטור. תקרת הפטור לשנת 2026 עומדת על 5,008,000 שקל. בעיזבון שבדוגמה יש שתי דירות, התנאי השני נשבר, ומכירה של כל אחת מהן נופלת על חישוב שבח מלא מיום הרכישה של ההורים.