מנהל עיזבון ביקש 1.5 מיליון שקל שכר טרחה - כמה קיבל?

עורך דין שניהל במשך כארבע שנים עיזבון בשווי של כמעט 43 מיליון שקל, ביקש מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים לאשר לו שכר טרחה סופי של יותר מ-1.5 מיליון שקל, בתוספת מע"מ. השופטת אורית אביגיל יהלומי, שבחנה את הבקשה לעומק, פסקה לו בסופו של דבר פחות משליש מהסכום שביקש.

מנהל העיזבון טען שהתפקיד היה "ארוך, אינטנסיבי וקשה" - כפול מהזמן הקבוע בחוק לניהול עיזבון - וכלל מכירת נכסים, השכרתם, וגם נקיטת הליכים משפטיים חריגים. לבקשתו הוא צירף תיעוד של 139 שעות עבודה נוספות רק מאז שקיבל שכר טרחת ביניים ב-2023. בין הפעולות שביצע: מכירת שתי דירות בשווי כולל של כ-24.4 מיליון שקל, רישום של ארבע דירות נוספות על שם היורשים, גביית דמי שכירות, וניסיון (שנכשל) לקבל אישור להגיש תביעה בשם העיזבון להשבת כספים.

התגובה מצד חלק מהיורשים היתה חריפה. הם תיארו את הבקשה כ"מופרזת, מנופחת, אבסורדית וחסרת בסיס משפטי והגיוני", ואף טענו שמדובר ב"ניסיון הזוי ובזוי" להפיק רווח אישי. חלקם האשימו את מנהל העיזבון בניגוד עניינים ובפעולה נגד חלק מהיורשים לטובת אחרים, בין היתר בכך שהזמין שומות מיותרות לדירות שהוענקו בצוואה רק כדי להעלות את בסיס החישוב לשכרו.

השופטת יהלומי דחתה את הטענות הקשות האלה. "לא מצאתי לקבל את טענות המשיבים כי מנהל העיזבון הפר את חובות הנאמנות שלו כלפי היורשים ו/או בית המשפט", היא כתבה, והוסיפה כי פעולותיו "נעשו לצורך הגנה ושמירה על העיזבון בכללותו". אבל כשהיא הגיעה לחשבון הכספי, היא היתה קרובה הרבה יותר לעמדת היורשים מאשר לבקשה המקורית.

ככל שהעיזבון גדול - האחוז קטן

לפי תקנות הירושה, בית המשפט רשאי לפסוק שכר של עד 3% משווי העיזבון, ובמקרים חריגים עד 4%. אבל השופטת הזכירה כלל שחוזר בפסיקה שוב ושוב: יש יחס הפוך בין גודל העיזבון לאחוז השכר. בעיזבונות של מיליוני שקלים, בתי המשפט נוהגים לפסוק בין 1% ל-2%, ולעתים אף פחות מכך. "שכר טרחה בשיעור של 3% או 4% נחשב חריג ואינו ברירת מחדל", נכתב בהחלטה, "אלא שמור למקרים של מאמץ מיוחד או עיזבונות קטנים יחסית".

כך, על מכירת שתי הדירות - שנמכרו במחירים שהיו גבוהים באופן משמעותי מהערכות השמאים - ביקש מנהל העיזבון 4% מכל עסקה. השופטת פסקה 1.5% בלבד, וקבעה שהעובדה שהוא מכר במחיר גבוה "אינה מהווה כל מאמץ חריג או מיוחד כי אם זו חובתו הבסיסית של מנהל העיזבון לנסות ולמקסם את התמורה". גם עבור הרישום של ארבע הדירות בטאבו, שעבורו הוא ביקש 1% משווי הנכסים (164,340 שקל), השופטת פסקה סכום קבוע וצנוע בהרבה - 10,000 שקל לכל דירה - וכינתה זאת "פעולה פשוטה, קלה ומהירה".

הרכיב הכי כואב עבור מנהל העיזבון היה דווקא ניסיון התביעה שמעולם לא יצא לפועל. הוא ביקש 337,790 שקל - 2% משווי תביעה נטענת של כ-16.9 מיליון שקל - אבל בית המשפט מעולם לא אישר לו להגיש את התביעה בפועל. השופטת קבעה שאין הצדקה לחשב שכר לפי אחוזים מתביעה שלא הוגשה, ופסקה במקום זאת סכום גלובלי של 100 אלף שקל בלבד עבור כל ההליכים המשפטיים שניהל, כולל אלה שנכשלו.

הסכום שנותר לו לקבל: פחות מרבע ממה שביקש

בסיכום כל הרכיבים - מכירת הנכסים, רישום הדירות, טיפול בכספי הבנק, גביית השכירות וההליכים המשפטיים - נפסק למנהל העיזבון שכר טרחה כולל של 529,788 שקל בתוספת מע"מ. מהסכום הזה קוזזה שכר הטרחה שכבר שולם לו ב-2023, כ-168,915 שקל, כך שבפועל נותר לו לקבל 360,873 שקל בתוספת מע"מ - פחות מרבע מהסכום שביקש במקור.

בשורה התחתונה, השופטת הבהירה שמאמץ רב לא בהכרח שווה שכר גבוה יותר: פעולות שגרתיות של ניהול עיזבון, גם הן אם דורשות שעות עבודה רבות, נחשבות "חלק אינטגרלי וטבעי" מהתפקיד ולא מזכות בתוספת. רק פעולות שחורגות באמת מגבולות התפקיד, כמו הגשת תביעה שהתקבלה בפועל, יכולות להצדיק שכר נוסף מעבר לאחוזים מהעיזבון.

• הגרושה ניצחה את האלמנה: תקבל 1,800 ש' לחודש עד מותה
• הבת שטיפלה בהורים רצתה את כל הירושה - האם היא גם קיבלה?