יש לכם 5 מיליון שקל ושישה נכדים - למי באמת כדאי להוריש את הכסף?
יותר משפחות שוקלות לדלג על דור הילדים ולהעביר הון ישירות לנכדים. מאחורי הרעיון הפשוט מסתתרות שאלות כבדות: האם מחלקים שווה בין כל הנכדים או שווה בין ענפי המשפחה, מה עושים כשהנכד בן 12, האם עדיף כסף או דירה, ואיך מונעים מצב שבו נכס שנועד לתת לנכד התחלה טובה הופך למקור למריבה משפחתית
זוג בני 75 מחזיק הון של 5 מיליון שקל: דירה בשווי 3 מיליון שקל ועוד 2 מיליון שקל בחשבונות ובקרנות. שני ילדים בשנות ה-50 לחייהם, שניהם בעלי דירות ומסודרים יחסית, ושישה נכדים בגילאי 12 עד 32. אחד מהם מגייס הון עצמי לדירה, אחרת לומדת בחו"ל, שניים עדיין בבית הספר. השאלה שעולה סביב שולחן המטבח היא האם להעביר את הרכוש לילדים, כפי שנהוג דורות, או להפנות לפחות חלק ממנו ישר לנכדים, בשלב שבו הכסף יכול לשנות את מסלול חייהם.
בהיעדר צוואה החוק כבר החליט במקומם. חוק הירושה מסדר את היורשים לפי ענפים: הילדים קודמים לצאצאיהם, והנכדים נכנסים לתמונה כאשר ההורה שלהם, שהוא ילדו של המוריש, נפטר לפניו, ואז הענף שלו מקבל את החלק שהיה מגיע לאותו ילד ומתחלק בו פנימה. בדוגמה כאן, לאחר פטירת שני בני הזוג, המשמעות היא 2.5 מיליון שקל לכל אחד משני הילדים ושום דבר לנכדים. כדי לשנות את המסלול נדרשת צוואה שאומרת זאת במפורש.
נניח שלבן יש חמישה ילדים ולבת ילד אחד. חלוקה שווה בין ששת הנכדים מעניקה כ-833 אלף שקל לכל אחד, ומעבירה בפועל 4.17 מיליון שקל לענף המשפחתי האחד ו-833 אלף שקל לענף השני. חלוקה שווה בין שני הענפים נותנת 2.5 מיליון שקל לכל צד, ואז חמשת הנכדים בענף הראשון מקבלים 500 אלף שקל כל אחד, והנכד היחיד בענף השני מקבל 2.5 מיליון שקל. פער של פי חמישה בין שני נכדים באותה צוואה, לפי שתי הגדרות שונות של הוגנות.
שווה בשווה או לפי מה שכל נכד צריך
נכד בן 32 שרכש דירה בכוחות עצמו נראה ביום כתיבת הצוואה כמי שזקוק פחות, ונכד בן 12 נראה כמי שזקוק יותר. עשר שנים אחר כך התמונה יכולה להתהפך לגמרי: הראשון התגרש והדירה נמכרה, השני ירש דירה מצד המשפחה השני. חלוקה לפי צורך מקפיאה תמונת מצב של יום אחד ומחילה אותה על מועד שאיש לא יודע מתי יגיע. מכאן נולדים סכסוכים מהסוג שבו אח אחד טיפל בהורה וקיבל את הדירה בעוד האחרים ראו את התמונה אחרת.
נכד בן 12 מקבל כסף שמישהו אחר מנהל עבורו. עד גיל 18 ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של רכוש הקטין, כלומר הכסף שנועד לדלג מעל דור ההורים חוזר לניהול שלהם עד שהנכד יבגר. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות דורש אישור בית משפט לפעולות מסוימות ברכוש קטין, ובהן עסקה בדירה, פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק, מתן מתנות ומתן ערבות. צוואה יכולה למנות נאמן לניהול הכסף ולקבוע את הגיל שבו הוא עובר לידי הנכד, וזו הנקודה שקובעת מי מחזיק בפועל בכסף בעשור הראשון.
אין מס ירושה, אבל יש מס
בישראל אין מס ירושה, ומס העיזבון בוטל עוד ב-1981. קבלת כסף, ניירות ערך או דירה מעיזבון אינה אירוע מס בפני עצמה, וחוק מיסוי מקרקעין קובע במפורש שהורשה אינה מכירה. היורש פטור ממס רכישה וממס שבח ביום שהנכס עובר אליו. המס מגיע בשלב הבא, ביום שהוא מוכר.
יורש שמוכר דירת מגורים שקיבל בירושה עשוי למכור אותה בפטור ממס שבח, עד תקרה שעומדת השנה על יותר מ-5 מיליון שקל. שלושה תנאים נדרשים במצטבר: המוכר הוא בן זוגו של המוריש, צאצא שלו או בן זוגו של צאצא; המוריש החזיק לפני פטירתו דירת מגורים אחת בלבד; והמוריש עצמו היה זכאי לפטור אילו מכר את הדירה בחייו. נכד נכנס להגדרת צאצא. הפטור הזה נבחן לפי הדירות של המוריש, ולא לפי כמה דירות מחזיק היורש עצמו.
מתנה היום או ירושה מחר
מתנה בחיים מעבירה את הנכס מיד ומתחילה ספירת מס חדשה. העברת דירה ללא תמורה מסבא לנכד פטורה ממס שבח אצל הנותן, ומס הרכישה שמשלם הנכד עומד על שליש מהמס הרגיל. על דירה בשווי 3 מיליון שקל לנכד בן 30 שכבר מחזיק דירה, המס המלא בשיעור של דירה נוספת הוא 240 אלף שקל, והשליש מסתכם ב-80 אלף שקל. לאותו נכד בלי דירה כלל המס המלא הוא כ-45.5 אלף שקל, והשליש עומד על כ-15 אלף שקל. בהורשה של אותה דירה עצמה, מס הרכישה הוא אפס.
דירה שהתקבלה במתנה גם אינה נמכרת בפטור מיד. החוק דורש ארבע שנים מהיום שהמקבל נעשה בעליה, או שלוש שנים אם הוא גר בה דרך קבע. מקבל המתנה נכנס לנעליו של הנותן לעניין יום הרכישה ושווי הרכישה, כך שהשבח שנצבר לאורך עשרות שנים ממשיך להיצבר על שמו. ההבדל השני הוא שליטה: מתנה שהושלמה ונרשמה היא סופית, וצוואה ניתנת לשינוי בכל רגע עד הפטירה. חוק הירושה אף קובע שמתנה שנועדה לעבור למקבל רק לאחר המוות תקפה רק אם נעשתה בצוואה.
- הבת טיפלה באמא וקיבלה את הדירה - מתי ירושה הופכת למלחמה בין האחים?
- העליון מקצץ לעוה"ד (2): תבע 663,000 שקל על טיפול בירושה, יקבל 208,000 שקל
המלכודת שנפתחת כשקונים דירה על שם הנכד
חוק מיסוי מקרקעין רואה רוכש, בן זוגו וילדיהם שטרם מלאו להם 18 כרוכש אחד. אם להורים של הנכד כבר יש דירה, הקטין נחשב כמי שמחזיק דירה, והרכישה שנרשמה על שמו מחויבת בשיעור של דירה נוספת: 8% מהשקל הראשון ועד 6,055,070 שקל, ו-10% על כל שקל מעבר לכך. מדרגות מס הרכישה הוקפאו ואינן מתעדכנות לפי המדד עד 2028, כך שהפער בין המסלולים גדל ככל שמחירי הדירות עולים.
סבא שרכש 12 דירות בשווי כ-3.5 מיליון שקל כל אחת ורשם אותן על שם נכדיו הקטינים קיבל בסופו של דבר דרישת מס של 2.5 מיליון שקל. בית המשפט קבע שחזקת התא המשפחתי חלה גם כאשר הכסף הגיע מהסבא וההפרדה הרכושית מההורים מלאה. החשבון מאחורי הסכום פשוט לעקוב: על דירה בשווי 3.5 מיליון שקל מדרגות דירה יחידה מייצרות מס של כ-70.5 אלף שקל, ושיעור של דירה נוספת מייצר 280 אלף שקל. הפער עומד על כ-209 אלף שקל לדירה, וכפול 12 הוא מגיע לכ-2.5 מיליון שקל.
כשחלק מהכסף הוא דירה
מתוך 5 מיליון השקלים, 3 מיליון הם דירה אחת שאי אפשר לחתוך. צוואה שמחלקת הכול שווה בשווה בין שישה נכדים יוצרת שישה שותפים בנכס אחד, בגילאי 12 עד 32, עם שישה לוחות זמנים ושישה מצבים כלכליים. כל שותף במקרקעין רשאי לדרוש פירוק שיתוף בכל עת, כך שנכד אחד יכול להוציא את הדירה למכירה גם כשהחמישה האחרים מעדיפים להחזיק בה. אותו קושי חוזר בעוצמה גדולה יותר כשהעיזבון כולל שתי דירות ועסק משפחתי.
חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים אינה נחשבת מכירה לצורכי מיסוי מקרקעין. המשמעות המעשית היא שאפשר להעביר את הדירה כולה לנכד אחד ואת הכסף לאחרים, בלי מס רכישה ובלי מס שבח, באמצעות הסכם חלוקת עיזבון. יש תנאי אחד: אסור להכניס לחלוקה כסף או נכס שאינם חלק מהעיזבון. ברגע שמשולמים תשלומי איזון מכיס פרטי, החלק שבגינו שולמו נחשב מכירה לכל דבר.
שישה נכדים בחלוקה שווה זכאים ל-833 אלף שקל כל אחד, והחלוקה בפועל מייצרת פערים. אם שלושה מהם לוקחים את הדירה בשווי 3 מיליון שקל, כל אחד מהם מקבל שווי של מיליון שקל, והשלושה האחרים מתחלקים ב-2 מיליון שקל ומקבלים כ-667 אלף שקל כל אחד. השוואה בין שתי הקבוצות דורשת העברה של 500 אלף שקל, וברגע שהכסף הזה מגיע מחוץ לעיזבון הוא הופך את החלק הזה לעסקה: מס רכישה בשיעור של דירה נוספת על 500 אלף שקל הוא 40 אלף שקל, ובצד השני נבדק מס שבח על אותו חלק.
מכירת הדירה עוד בחיי הסבים, בפטור שלהם, מותירה עיזבון של 5 מיליון שקל נזילים שאפשר לחלק לשישה בלי שאיש יהפוך לשותף בנכס. הדרך השנייה היא להתאים את הנכס למבנה המשפחתי: הדירה בשווי 3 מיליון שקל לנכד היחיד בענף האחד, ו-2 מיליון שקל במזומן לחמשת הנכדים בענף השני, 400 אלף שקל לכל אחד. אף אחד מהשישה אינו נעשה שותף של אחר ואיש מהם אינו נדרש לתשלומי איזון, והמחיר הוא פער של מיליון שקל בין שני הענפים.
