ירושה

אשה תבעה בדרישה להכיר בזכויותיה במחצית מדירה ומגרש בתל אביב שירש אחיה למחצה מהורי אמו. אלא שבית המשפט לענייני משפחה קבע כי עילת תביעה לא היתה ברורה, מחק אותה וחייב את התובעת ב-100 אלף שקל הוצאות משפט: "בסוף אני כותב פסק דין על מה שיש, לא על מה שאין"

האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?

אב ממושב בצפון ביקש בצוואתו לחלק את נחלתו בין ילדיו, אך בית המשפט קבע כי מינוי הבת הממשיכה, שנעשה שהושלם כמה שנים קודם לכן, גובר על הרצון שלו לפצל. למרות זאת, התביעה לפנות את האחות מהבית נדחתה,והצוואה קיבלה תוקף חלקי בדרך לא שגרתית

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו

למרות העד שהתכחש לחתימתו ועורך דין שלא יכול היה להעיד, בית המשפט אימץ חוות דעת מומחה שקבעה כי חתימת המנוח היתה אותנטית. המשמעות היא שצוואה מלפני יותר מעשור גוברת על דרישות בני המשפחה, ורק אחד מהבנים יירש את חלקת הקרקע המשפחתית לבדו, בעוד ששאר היורשים נותרו מחוץ לעיזבון שהותיר אבי המשפחה

שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"

לאחר מאבק משפחתי ממושך בין ארבעה אחים, קבע בית המשפט לענייני משפחה בירושלים כי צוואתה של האם המנוחה, שהורישה את כל רכושה לבתה אחת בלבד, נערכה תחת מעורבות אסורה של הנהנית. עדויות עורכי הדין, מסמכים רפואיים והיחסים בתוך המשפחה נשזרו יחד לכדי מסקנה אחת ברורה: הצוואה בטלה בשל השפעה בלתי הוגנת, וצו הירושה שחילק את העיזבון שווה בשווה בין הילדים יישאר בתוקפו

המאבק המשפחתי סביב נחלתו של המנוח, שניהל חיים מורכבים וערך צוואות רבות לאורך השנים, הגיע להכרעה: המחוזי דחה את ערעור הנכד, שטען כי הצוואה האחרונה, שמורישה את כל רכוש הסב לאשתו השלישית, נוגדת את המסורת שלפיה הנחלה חייבת להישאר בתוך המשפחה. בפסק הדין נקבע כי אף שהאלמנה לוותה את בעלה לכל אורך ההליך, לא הוכח כי השתתפה בעריכת הצוואה או שהשפיעה על תוכנה

היא הגיעה לישראל בגיל 20, לאחר שהוריה של בעלה הנכה הביאו אותה מברזיל עם הבטחה: אם תינשא לו, תזכה לבית משלה. במשך 30 שנה היא טיפלה בו, גידלה ילדים, עבדה ופרנסה את המשפחה. ואז, בערוב ימיה, חמותה ערכה צוואה חד־צדדית שמנשלת אותה ואת בנה מכל נכסי המשפחה ומעבירה הכל לבתה. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הפעיל את דוקטרינת “זעקת ההגינות”, וקבע כי יש לכבד את ההבטחה שניתנה