רודפי הקשישים - הזר שהופך לחבר ועוזר רגע לפני המוות, מקבל את כל הירושה

זה מתחיל כמעט תמיד בשקט. קשיש או קשישה, לעתים בודדים וללא מעטפת משפחתית קרובה, פוגשים אדם שמציע עזרה. בתחילה מדובר בעזרה קטנה, ובהמשך זה מגיע לנוכחות קבועה. אותו אדם נהפך לדמות משמעותית בחייו של הקשיש: מסייע בסידורים, מלווה לבדיקות, ולעתים גם ממלא תפקיד רגשי עמוק. עם הזמן, הקשר מתהדק, ולעתים גם התלות.

רק לאחר הפטירה מתבררת התמונה המלאה. הצוואה נפתחת, ולעתים חושפת שאותו אדם, שלא היה חלק מהמשפחה, זוכה בחלק משמעותי מהעיזבון. עבור קרובי המשפחה, מדובר לא פעם בהפתעה, שמובילה להליך משפטי שעשוי להיות כואב ורווי ביצרים.

כך למשל, באחד המקרים שנדונו בבית המשפט, מטפל סיעודי זכה בירושה של קשישה, למרות התנגדות מצד קרובי משפחתה. בני המשפחה טענו כי הקשישה היתה תלויה בו באופן מוחלט וכי הוא ניצל את מצבה, אבל בית המשפט קבע כי לא הוכחה השפעה בלתי הוגנת, וכי הקשר ביניהם היה קרוב ואותנטי. הצוואה נותרה על כנה, והמטפל קיבל את חלקו בעיזבון. כך היה גם במקרה שהגיע להכרעה באחרונה, שבו עובד עירייה שיצר קשר עם קשיש במהלך מגפת הקורונה, כחלק מפרויקט שיזם מטעם העירייה, נהפך לידיד קרוב שלו ולבסוף קיבל ממנו ירושה.

מנגד, מקרה אחר הסתיים בתוצאה הפוכה. שם, מטפלת שנכנסה לחייו של אלמן ערירי ונהפכה לדמות מרכזית, מצאה את עצמה מחוץ לצוואה, לאחר שבית המשפט השתכנע כי היתה מעורבות בעייתית מצדה. נקבע כי הקשר לווה בתלות גבוהה, וכי לא ניתן לשלול השפעה על רצונו של המנוח - ולכן הצוואה שנערכה לטובתה לא קוימה בסופו של דבר.

• הבת שטיפלה בהורים רצתה את כל הירושה - האם היא גם קיבלה?
• שישה ילדים, צוואה אחת ומאבק: מי נשאר בחוץ?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מניפולציה מתוחכמת שנבנתה לאורך זמן

גם במקרים שבהם לא מדובר במטפלים מקצועיים, התמונה דומה. באחד הסיפורים, אדם שהתקרב לקשיש בודד, סייע לו לאורך תקופה ואף נהפך לבן בית עבורו, קיבל בסופו של דבר נכסים משמעותיים בצוואה. בני המשפחה טענו כי מדובר במניפולציה מתוחכמת שנבנתה לאורך זמן, בעוד שמנגד נטען כי מדובר בהכרת תודה טבעית למי שליווה את הקשיש בשנותיו האחרונות.

בתי המשפט נדרשים לבחון כל מקרה לגופו, תוך שימוש במבחנים שנקבעו בפסיקה. אחד המבחנים המרכזיים שבהם הוא מבחן התלות והשליטה - עד כמה היה הקשיש עצמאי בקבלת החלטותיו, ועד כמה הוא היה נתון להשפעתו של הנהנה מהצוואה. לצד זאת, נבחנת גם מידת המעורבות של אותו אדם בעריכת הצוואה עצמה, וכן השאלה האם הקשיש היה מנותק מבני משפחתו.

"מאמנת כושר קיבלה את הדירה של הזקנה שנפטרה", "עובד בעירייה קיבל מקשיש ערירי שעזר לו את דירתו". יותר ויותר כותרות על מקרים של הורשה לזרים עולות בשנה האחרונה, ומסתבר שמדובר בתופעה. החשש שיש לא מעט שאפילו "רודפים אחרי קשישים כדי לקבל ירושות. אנשים שמתוקף תפקידם יודעים מי גר ואיפה, מי ערירי,  למי יש כסף, למי כדאי להיות נחמד. זה מפחיד ומסוכן, וחשוב להבין שאם הירושה הועברה כשהמוריש צלול, מדובר בקיים מאוד קשה, והצאצאים ברוב המקרים עלולים לאבד את הירושה הפוטנציאלית. 

• ועדת הכספים דנה בהלוואות במימון המדינה על רקע המלחמה - הבנקים לא הגיעו
• מוכרים לכם אשליה: איך הפכו כספי הציבור למסע הפרסום הפרטי של ברקת וקרפור
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ברק אברמוב - כמה הוא שווה?

במקרים רבים זה מגיע גם כסוג של "נקמה", יורשים שלא עזרו ולא סעדו את הסבא מספיק ומקרים אחרים, זה גם קורה עם זקנים-זקנות שהעבירו הכל לבני-בנות זוג יחסים חדשים. וזה מעלה שאלה קשה - האם שנה או שנתיים של היכרות עם הזקן שנפטר מאפשרים הורשה של דירה שלמה? 

בפסק דין נוסף, שעסק בהתנגדות לצוואה לטובת אדם קרוב שאינו בן משפחה, הדגיש בית המשפט כי עצם העובדה שהמוריש בחר להעדיף אדם חיצוני אינה פסולה. “אדם רשאי להוריש את רכושו כראות עיניו”, צוין בהחלטת בית המשפט, אך הודגש כי כשמתקיימות נסיבות של תלות, בידוד או השפעה, צריך לבחון את הדברים בזהירות רבה.

תופעה מתרחבת

התופעה הזאת אינה שולית. עורכי דין בתחום מדווחים על ריבוי גובר והולך של התנגדויות לצוואות בנסיבות דומות, לעתים מצד ילדים, אחיינים או קרובים רחוקים, ולעתים אף בין יורשים פוטנציאליים שונים. בכל המקרים, נקודת המוצא היא אחת: רצונו של המוריש הוא הקובע, אבל רק כל עוד הוא חופשי ואמיתי.

מנגד, לא כל סיפור כזה הוא סיפור של ניצול. ישנם מקרים רבים שבהם הקשר בין הקשיש לבין האדם שסייע לו הוא קשר עמוק וכנה, כזה שמצדיק מבחינת המוריש גם הורשה של רכוש. בתי המשפט מודעים למורכבות הזו ומנסים לאזן בין הגנה על קשישים לבין כיבוד רצונם.

בסופו של דבר, מדובר בתופעה שמשקפת מציאות רחבה יותר, של בדידות בגיל השלישי, של קשרים משפחתיים רופפים לעתים, ושל אנשים שממלאים חלל אמיתי שנוצר בחיים של הקשישים. בתוך המציאות הזו, הגבול בין מסירות לניצול נותר דק, ולעתים מתברר רק בדיעבד, בין דפי צוואה וכתלי בית המשפט.